שלום בבית המשפט, ביוני
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חרף הראיות החדשות: העליון דחה בקשת הרוצח עובדיה שלום למשפט חוזר

על אף שדגימות דנ"א שנמצאו בזירת הרצח לא שייכות לשלום, שהורשע ברצח עו"ד במהלך שוד לפני 20 שנה, קבע השופט ג'ובראן: הן לא מספיקות לשינוי המשפט
אמוץ שפירא
07 בספטמבר 2017
17:35
עודכן ב 17:53

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון היוצא, השופט סלים ג'ובראן, דחה היום (חמישי) את בקשתו של אסיר העולם עובדיה שלום לערוך לו משפט חוזר. זאת, מפני שהראיות שהובאו לפניו "לא מבססות פוטנציאל לשינוי המשפט". שלום, שטוען לחפותו, הורשע ב-1997 ברצח עורך הדין שמואל לוינסון בביתו בירושלים שלוש שנים קודם לכן. ב-2001 דחה בית המשפט העליון את ערעורו על הרשעתו בדעת רוב בבית המשפט המחוזי.

המקרה התרחש באוגוסט 1994. לוינסון חזר לביתו ונתקל בפורץ. השניים ככל הנראה התקוטטו ואז ירה הפורץ בלוינסון למוות ונמלט. שלום, שהיה מוכר למשטרה כעבריין רכוש בשכונת רחביה, נעצר כעבור חצי שנה ומסר לחוקריו שלוש גרסאות שונות. לבסוף הוא טען כי שהה בבית בזמן הרצח, אולם אדם אחר הוא שירה בעורך הדין. בזמן המשפט, שלום התכחש גם לדברים אלה.

עורכי דינו של שלום, יואב ספיר, קרן אבלין-הרץ ונועה מישור מהסנגוריה הציבורית, הגישו בשנה שעברה את הבקשה למשפט חוזר בגלל ראיות חדשות שלא ניתן היה לבחון מדעית בזמן המשפט, "ובהן ראיות דנ"א... המאירות אור חדש על פרטים שהביאו להרשעתו ועל קיומם של מחדלי חקירה בעניינו". עוד טענו סנגוריו של האסיר כי בעיתונות פורסמו פרטים ששלום מסר וכביכול רק הרוצח יכול היה לדעת, וכן כי הגרסה שמסר במשטרה בעניין הרצח נלקחה ממנו כאשר היה ב"קריז" בגמילה מסמים. הסנגוריה הציבורית טענה גם כי הרשויות איבדו איבדו ראיות חשובות בתיק, כמו כובע גרב שחבש הרוצח ובו נמצא רוק.

למרות זאת, כמה מהראיות המקוריות מזירת הרצח נבדקו במעבדה בארצות הברית, ולא נמצא קשר כל לשלום. 13 טביעות אצבע שנמצאו בזירה לא תאמו לשלום, וכך גם טביעת נעל. השופט ג'ובראן כתב כי "אין להתעלם מההיגיון הטמון בעמדת המבקש", אולם "בנסיבות המקרה שלפניי, איני סבור כי הצטברות הראיות שלפניי מבססת פוטנציאל לשינוי תוצאות המשפט". ג'ובראן פירט: "אין מקום להניח כי קיימת ראיה כלשהי שעליה אמור להופיע הפרופיל הגנטי של הרוצח. לכן, אין בידי לקבוע כי הרוצח צפוי היה להותיר אחריו ממצאים גנטיים בזירה... ולפיכך, לא ניתן לומר כי הקשר בין הממצאים שנמצאו בזירה לבין העבירה הוא הדוק". 

עוד כתב השופט בעניין הראיות כי "בהיעדר ראיות פורנזיות גנטיות הקושרות בין מעשה העבירה לבין פלוני (או מנתקות קשר זה), המלאכה המוטלת על בית המשפט להכריע בדבר אחריותו של פלוני למעשה פלילי מסוים – קשה יותר. הערכאות הקודמות נדרשו למלאכה זו והכריעו כי המבקש אשם ברצח. לא שוכנעתי כי בראיות הפורנזיות שהוצגו בפניי – כל אחת בנפרד וכולן כמקשה אחת – יש פוטנציאל לשינוי תוצאות ההליכים בערכאות הקודמות".

ג'ובראן מתח ביקורת קשה על התנהלות הפרקליטות לקראת הבקשה למשפט חוזר, שמסרה ממצאים לסנגוריה רק לאחר שנים. "תמוה בעיניי כי רק בחלוף שמונה שנים מיום שהגישה הסניגוריה הציבורית את בקשתה הראשונה לחומרי חקירה בשם המבקש, מצאה פרקליטות המדינה את תיעוד חומרי החקירה", כתב השופט. "יובהר, כי אין ספק בעיני שהדברים לא נעשו בכוונת זדון, ואולם, להתנהלות זו לא ניתן להסכין".