הרוצח צבי גור
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הפרקליטות ערערה על השחרור המוקדם של הרוצח צבי גור: "אכזריות חריגה"

המדינה מתנגדת לשחרורו המוקדם של חוטף ורוצח הילד אורון ירדן אחרי 37 שנה, בין היתר כי לא לקח אחריות על מעשיו
תמר אלמוג
18 בספטמבר 2017
19:35
עודכן ב 19 ספטמבר 21:08

פרקליטות מחוז מרכז עתרה הערב (שני) לבית המשפט המחוזי מרכז נגד החלטת ועדת השחרורים, שהורתה על שחרורו המוקדם של צבי גור, חוטף ורוצח הילד אורון ירדן ב-1980. זאת בטענה כי מדובר במקרה יוצא דופן באכזריותו ובשל העובדה כי אינו לקח אחריות מלאה על מעשיו. בנוסף ביקשה הפרקליטות לעכב את שחרורו של גור עד למתן פסק דין בעתירה. הדיון בבקשת עיכוב ביצוע ייערך מחר בשעה 16:00 בבית משפט מחוזי מרכז, בפני הנשיא אברהם טל.

בעתירת המדינה נטען כי מדובר במקרה רצח חריג, שאינו מאפשר הקלה בעונש. "ועדת השחרורים לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירה ולנסיבות האכזריות יוצאות הדופן בהן בוצעה. קביעת הוועדה, לפיה 'נראה כי לא לתיקים מעין אלה כיוון המחוקק בהתקינו את סעיף 10(א) אלא למקרים אשר בעקבותיהם רועדות אמות הסיפים הציבוריות', אינה סבירה, היא שגויה משפטית, ומהווה פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לבטלות ההחלטה".

לטענת המדינה, פרשת רצח ירדן עומדת במבחן "רעידת אמות הספים הציבוריות" גם בחלוף השנים. "רצח של ילד בנסיבות המקרה דנן מהווה רצח יוצא דופן וחריג בחומרתו, שסעיף 10(א) חל עליה, גם לאחר מחצית מתקופת השליש", נכתב.

עוד נכתב בעתירה כי מפרשת הרצח עולה "תמונה של מעשה חטיפה אכזרי, קר לב ומתוכנן היטב, עם ניסיון קודם, כשהחטיפה הייתה מיועדת מתחילתה למטרות סחיטה מהורי הילד (האסיר שינה לוחית זיהוי רכבו, ביקש לבטל יום מילואים וכו') ופעל בקור רוח, בשיטתיות ובתעוזה להשגת מטרתו". משכך, נכתב בעתירה, "לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ברצח חריג ויוצא דופן בחומרתו, בכל היבט".

עוד סבורה המדינה, כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לעובדה כי האסיר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, והתעלמה מהקביעה בחוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית ולפיה האסיר "אינו רואה בעבירה חטיפה ורצח, מתאר את השתלשלות העניינים בעיקר בתכנון התנהגות לקוי, אי שקילה של השלכות ואינו מייחס לעצמו כוונת זדון ביחס לרצח".

גור נידון בשנת 1980 למאסר עולם בגין עבירת הרצח שבה הורשע. הוא נידון לעונשים נלווים שהסתכמו ב-34 שנות מאסר, בגין הרשעתו בעבירות נוספות ובהן שתי עבירות חטיפה ועבירת סחיטה באיומים. עונשים אלה הוטלו בחופף לעונש מאסר העולם שהוטל עליו. בשנת 1999 נקצב עונשו ל-45 שנים, כך שהוא צפוי לסיים את מאסרו בחודש יוני 2025. מועד תקופת שני שליש מאסרו של האסיר, בניכוי מינהלי, חלף כבר בינואר 2010.

ביום רביעי שעבר החליטה ועדת השחרורים כי גור ישוחרר בתום ריצוי 37 שנות מאסר. זאת הפעם השנייה שהרוצח עומד בפני ועדת השיחרורים. בקשתו הקודמת לקצר את עונשו נדחתה. להבדיל מהפעם הקודמת, עמדת משפחת הקורבן לא ניתנה, בני משפחתו לא הציגו לוועדת השחרורים מכתב בשל רצונם להפסיק לעסוק בסוגיה הכואבת, לדבריהם.