ישראל מתמקמת גבוה במדדי שביעות הרצון
(לואיס פישר, פלאש 90)

האם לישראלים יש באמת סיבה להיות כל כך מאושרים?

לכבוד ראש השנה בדקנו איך נראים החיים בישראל לפי המדדים המובילים לאיכות חיים. מה גילינו? שלא בהכרח יש קשר בין האיכות למידת שביעות הרצון שלנו
הילה ויסברג
01 בספטמבר 2017
00:00

ערב ראש השנה תשע"ח, עצרנו רגע לברר איך נראים החיים במדינת ישראל לפי מדדים מובילים לאיכות חיים. השורה התחתונה של כל המדדים מחדדת פרדוקס ידוע ביחס לישראל: למרות שאין לנו מי יודע מה סיבות להיות מבסוטיים, אנחנו ממשיכים לככב במדדי האושר ושביעות הרצון מהחיים. ככה נראה הפרדוקס הזה במספרים.

מדד איכות החיים של OECD: המצב על הפנים, חוץ מתוחלת החיים

מדד איכות החיים (Better life Index) של OECD מורכב מ-11 פרמטרים האומדים איכות חיים: דיור, הכנסה, עבודות, קהילה, השכלה, סביבה, מעורבות אזרחית, בריאות, שביעות רצון מהחיים, בטיחות ואיזון בית-עבודה. נכון ל-2015, ישראל מדורגת במקום ה-26 (מבין 34 מדינות), אם נותנים משקל שווה לכל אחד מהפרמטרים האלה. כלומר, לפי OECD איכות החיים כאן אינן מהטובות, בלשון המעטה. המדד הזה חדש יחסית, ונוסד ב-2011, כחלק ממגמה כלל עולמית - שבה גם ישראל שותפה - לאמוד איכות חיים דרך פריזמה רחבה, ולא רק דרך מדדים כלכליים יבשים כמו תמ"ג לנפש וצמיחה.

מכל אותם 11 פרמטרים, יש רק שניים שבהם אנחנו קופצים לראש הדירוג: בריאות וגם - ניחשתם נכון - שביעות רצון החיים. מאחר ששיעורי התעסוקה בישראל גבוהים, היא מקבלת ציון לא רע תחת "עבודות" (7.3 מתוך 10). אך לפי OECD, שנתוניו מסתמכים בעיקר על נתוני הלמ"ס, מצב הדיור כאן גרוע (ציון 4.5), הכנסות משקי הבית אינן גבוהות (3.5), החינוך - שאומד, למשל, את הישגיהם הלימודים של התלמידים - גרוע גם הוא (5.6; מקום עשירי מהסוף) ואפילו הלכידות החברתית והיכולת לאזן היטב בין בית לעבודה עלובות.

מצב הדיור בישראל קיבל ציון 4.5 מתוך 10 (צילום: אורי לנז, פלאש 90)מצב הדיור בישראל קיבל ציון 4.5 מתוך 10 (צילום: אורי לנז, פלאש 90)

עם מה נשארנו? תוחלת חיים גבוהה של 82 שנה, שגבוהה מזו של ממוצע OECD, והנטייה של אנשים לדווח שהם בריאים יחסית. האם כל הבריאות הזו היא בזכות מערכת בריאות ציבורית טובה? יכול להיות. אלא שמערכת זו דלה באמצעים ובכוח אדם. רק תנסו להגיע למיון או לקבוע תור לרופא מומחה בטווח זמנים סביר. כך שגם בתחום זה, העתיד לא מבשר טובות.

מדד הפיתוח האנושי של האו"ם: חיזוק חיובי לישראל

גם לאו"ם יש מדד לאיכות החיים, שמכונה מדד הפיתוח האנושי וראשיתו ב-1990. הפרמטרים שהוא מודד הם: תוחלת חיים, מספר שנות לימוד צפויות, מספר שנות לימוד ממוצעות והכנסה לאומית גולמית לנפש (GNI), שמבטאת את התוצר המקומי הגולמי בתוספת הכנסה. דווקא במדד זה, נכון ל-2015, ישראל ממוקמת במקום די גבוה - 19 מתוך 188 מדינות מדורגות.

מדוע? כי בתוחלת חיים הישראלים מצטיינים, וגם מכיוון שכשמודדים שנות לימוד - אך לא את איכות החינוך המתקבלת - ישראל דווקא מתבלטת לטובה, עם 16 שנות לימוד צפויות וכמעט 13 שנות לימוד בממוצע, לכלל האזרחים. בכל הנוגע להכנסה לאומית גולמית לנפש, יש לנו עוד הרבה לאן לצמוח. הכנסה זו בישראל, במונחי כוח קנייה (כלומר, בהתאם למחירם הריאלי של מוצרים), עומדת על כ-31 אלף דולר, כשבנורווגיה, למשל, מדובר ביותר מ-67 אלף דולר.

במדד האושר המפורסם של האו"ם, נכון ל-2017, ישראל מדורגת במקום ה-11 מבין 155 מדינות

ואגב שביעות רצון, את הפרמטר הזה האו"ם מודד בנפרד במדד האושר המפורסם שלו ושם, נכון ל-2017, ישראל מדורגת במקום ה-11 מבין 155 מדינות. לפי האו"ם, יש שני גורמים משמעותיים שתורמים לכל האושר הזה: תמיכה חברתית ותוחלת חיים.

המדד של NUMBEO: יקר פה, אבל בטוח

NUMBEO הוא אתר אינטרנט למדידה והשוואת איכות החיים ויוקר המחיה במדינות שונות, שייסד מהנדס תוכנה סרבי בשם מלדן אדמוביק ב-2009. בניגוד לנתונים שאוספים גופים רשמיים כמו OECD והאו"ם, NUMBEO מבסס את נתוניו על דיווחי גולשים - ולאורך השנים יותר מ-400 אלף אנשים תרמו מידע לאתר. דווקא בגלל האופן הלא רשמי שבו הוא פועל, אפשר לגזור ממנו תובנות מעניינות, ועדכניות יחסית, לגבי איכות החיים בישראל.

הפרמטרים שמודד האתר הם: כוח קנייה, בטיחות, מערכת בריאות, יוקר מחיה, יחס בין יוקר הדיור להכנסה, זמן בכבישים, זיהום אוויר ואקלים. מבין 56 מדינות מדורגות, ישראל נמצאת במקום טוב באמצע - 26. בקצרה, כוח הקנייה כאן גבוה (מקום 15), הבטיחות האישית די טובה (מקום 17) ומערכת הבריאות טובה (מקום 14). עם זאת, יוקר המחיה גבוה מאוד (מקום 5), וגם - הדיור יקר וזיהום האוויר די גבוה. הציון הסופי: כמעט טוב מאוד. יצאנו בזול.

מדד איכות החיים, הקיימות והחוסן הלאומי של הלמ"ס: נתניהו לא חלם על הסברה טובה יותר

מדד הלמ"ס לאיכות חיים, נוסד בעקבות החלטת הממשלה מאפריל 2015, והדו"ח האחרון שלו פורסם בפברואר והוא נכון לשנת 2015. ומה הוא מגלה לנו? קשה לדעת, כי מרבית הנתונים לא מוצגים בהשוואה בינלאומית. היכן שכן יש השוואה כזו, למשל בתחום מדד ג'יני לאי שוויון (אומד אי שוויון בטווח של 0-1, כש-1 מבטא אי-שוויון מוחלט) - הציון של ישראל גבוה: 0.36. למעשה, ישראל נכללת בין חמש מדינות OECD שבהן שיעורי אי השוויון הם הגבוהים ביותר, לצד ארה"ב, טורקיה, מקסיקו וצ'ילה.

שאר המדדים נראים כאילו נכרו במיוחד כדי שלממשלה יהיה משהו להתפאר בו. שיעור התעסוקה בעלייה, שיעור המועסקים המרוצים ממקום עבודתם נמצא במגמת עלייה, ומגיע לשיעור אסטרונומי של 88%, האבטלה בירידה, הביטחון האישי בשיאו, כשני שלישים מבני ה-20 פלוס מרוצים משירותי הבריאות ו-80% מהם מרוצים מדירתם. 60% מהמבוגרים אפילו דיווחו שהם מרוצים ממצבם הכלכלי.

 שני שליש מבני ה-20 פלוס מרוצים משירותי הבריאות בישראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שני שליש מבני ה-20 פלוס מרוצים משירותי הבריאות בישראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מה פחות טוב? ההוצאות על דיור חוגגות, כששליש ממשקי הבית בישראל הוציאו 30% או יותר מההכנסה שלהם נטו על דיור (רוב משקי הבית בעשירון התחתון ורק 14% ממשקי הבית בעשירון העליון). וגם שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בישראל נמצאת בירידה, וכיום רק 40% מהישראלים מרוצים ממנה. ב-2015, 27% מהמבוגרים חשו מדוכאים מפעם לפעם, ואפילו לעתים קרובות. ערבים, אגב, מדוכאים הרבה יותר מיהודים. כמעט רבע מישראלים חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם.

אבל כשבודקים האם הישראלים מרוצים מחייהם, נראה שאין שום זכר לדיכאון או לבדידות. 89% מבני ה-20 ומעלה אמרו לסוקרים של הלמ"ס שהם מרוצים מחייהם. שווייץ, מאחוריך. ושימו לב לזה: 52% מהישראלים העריכו שחייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות. ערבים, כך מתברר, אפילו אופטימיים יותר מיהודים ביחס לעתידם (56% מהערבים לעומת 51% מהיהודים).

מה השורה התחתונה?

ככל הנראה, לישראלים יש נטייה לדווח על אושר. מצד שני, ישראלים גם מדווחים על דיכאון בשיעורים לא מבוטלים. ועל הוצאות גבוהות בתחום הדיור. וגם סובלים מאי שוויון משתולל. ומפערים בתחום החינוך והבריאות. כך שלמרות שנורא כיף לחשוב שטוב כאן, ולהתענג מכך שישראל מככבת במדדי האושר, צר לנו להיות אנשי הבשורות הרעות, אך לא בטוח שבעתיד יהיה כאן טוב יותר. לא בטוח בכלל.