אסדת הגז תמר
(צילום: משה שי, פלאש 90)

מה בדיוק הסיפור עם התקלה באסדת הגז?

ביום חמישי האחרון הושבתה הזרמת הגז ממאגר תמר לישראל. איך זה משפיע עלינו? כתבי "כאן באמת" מסבירים הכל מהתחלה
שאול אמסטרדמסקי
24 בספטמבר 2017
14:51

למה אין לנו גז טבעי?
כי יש תקלה באסדת הגז תמר. כשהתחילו לעשות עבודות תחזוקה בתמר ביום חמישי האחרון גילו שיש סדק באחד הצינורות, וזה חייב השבתה מוחלטת של הזרמת הגז לחוף. ומאחר שמאגר הגז תמר הוא המאגר היחידי שמספק גז לישראל, ברגע שסוגרים את הברז שלה, אין יותר גז בכל המשק.

עד כמה זה קריטי?
זה מאוד קריטי. יותר מחצי מהחשמל שמיוצר בישראל מיוצר על בסיס גז טבעי שמגיע ממאגר תמר. ולא רק חברת החשמל תלויה בגז הזה, גם תחנות הכוח הפרטיות שמייצרות חשמל תלויות בגז הזה, וגם מפעלים אסטרטגיים כמו בתי הזיקוק (שמייצרים את הבנזין שכל המשק צורך), ומפעלי ים המלח וכו' - כולם צריכים את הגז בשביל להמשיך לייצר.

אבל אין הפסקות חשמל. אם אין גז, איך יש חשמל?
כי מרגע שהופסקה זרימת הגז, חברת חשמל עברה למתכונת חירום והיא מייצרת חשמל על ידי שריפת דלקים אחרים, יקרים יותר ומזהמים יותר: סולר, פחם ומזוט. חוצמזה, היא מקבלת עוד קצת גז מהאונייה.

אונייה?
כן, כהיערכות לתסריט שבו יש תקלה במאגר הגז מכל סיבה שהיא, משרד האנרגיה יצר אלטרנטיבה. מדובר באונייה שעוגנת באופן קבוע מול חופי חדרה ומכילה גז נוזלי בכמות גדולה. האונייה הזו יודעת להפוך את הגז הנוזלי בחזרה למצב צבירה גזי ולהזרים אותו אל החוף, ומשם למי שצריך אותו. הבעיה היא שיש שם כמות מוגבלת וקטנה של גז, שיכולה לשמש רק למצב חירום כמו זה.

והגז שבאונייה הולך להיגמר?
כן. אבל תגיע אונייה נוספת ביום שני הבא. וחוצמזה, עד אז משרד האנרגיה מעריך שהתקלה במאגר תתוקן.

מי מתקן את התקלה?
מי שמתקן את התקלה, וגם מעריך את לוחות הזמנים עד לתיקון, היא חברת נובל אנרג'י, שהיא אחת השותפות במאגר הגז תמר. נובל אנרג'י היא חברה אמריקנית והיא המפעילה של מאגר תמר. לטענת החברה היא הביאה במהלך סוף השבוע את החלפים המתאימים לתיקון והמהנדסים שלה אמורים לתקן את התקלה עד יום רביעי.

ואם זה ייקח יותר זמן?
אז המשק יצטרך להמשיך לייצר חשמל על בסיס דלק מזהם ויקר יותר, ולהשתמש במעט הגז שיש באונייה למצב חירום. אם המצב הזה יימשך יותר מדי זמן, בסופו של דבר זה יתגלגל למחיר החשמל שכולנו נשלם. חברת החשמל לא תספוג את זה מכיסה.

עובדים באסדת הגז תמר (צילום: משה שי, פלאש 90)עובדים באסדת הגז תמר (צילום: משה שי, פלאש 90)

איך הגענו למצב הזה?
זו בעצם השאלה הכי חשובה. משרד האנרגיה אמנם נערך לא רע למצב של תקלה במאגר או בצינור - עובדה, אין הפסקות חשמל והמשק לא התפרק - אבל לא נערך להתמודד עם הבעיה הזו ברמה הגדולה יותר, האסטרטגית. ישראל תלויה במאגר גז אחד, שמחובר בצינור אחד לחוף. כל תקלה במאגר, באסדה או בצינור משביתה את כל אספקת הגז למשק. ומאחר שיותר מחצי מייצור החשמל הוא על בסיס גז, התלות הזו היא תלות אסטרטגית.

האינטרס העליון של ישראל הוא לפתח מאגר גז נוסף, שיחובר לחוף בצינור נפרד, ובעצם יהווה לא רק תחרות למאגר הנוכחי - מאגר תמר - אלא גם גיבוי אסטרטגי למקרה של תקלה כמו זו הנוכחית. זו הבעיה שמתווה הגז היה אמור לפתור. אבל בכל מקרה, אפילו אם המתווה אכן יצליח וחברות הגז ימהרו לפתח את מאגר לווייתן ולחברו לחוף, זה לא יקרה לפני שנת 2020. עד אז, התלות של ישראל בגז תמשיך להיות שברירית מאוד.

הממשלה היתה יכולה להניח צינור נוסף בעצמה כגיבוי, או לחייב את חברות הגז לעשות כן, או פתרון ביניים כלשהו, כנ"ל לגבי אסדה נוספת, אבל החליטה שלא ללכת על הפתרון הזה. זה נראה לממשלה יותר מדי יקר ולוקח יותר מדי זמן ביחס לתועלת. היא החליטה להמר על כך שלא תהיינה תקלות משמעותיות עד שיפותח מאגר לווייתן.

נקווה שההימור הזה לא ייכשל.