שרת המשפטים, איילת שקד
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

שקד: "עובד לא טוב במגזר הציבורי מקבל שוחד של מיליונים כדי לעזוב"

שרת המשפטים התייחסה בראיון לכאן רשת ב' על הצעת החוק שתאפשר מינוי משנה למנכ"ל ללא מכרז. על המאבק בפוליגמיה: "עובדים בשיתוף עם החברה הבדואית"
מערכת כאן ועכשיו
01 באוקטובר 2017
11:41
עודכן ב 12:16

שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה היום (ראשון) בראיון ל"קלמן ליברמן" בכאן רשת ב' לביקורת על הצעת החוק שאמורה לאפשר לשרים למנות משנים למנכ"לים במשרדיהם בלי מכרז - בשווי מיליוני שקלים בשנה.

"מי שאומר את הדברים האלה (ביקורת), אני לא חושבת שהוא מבין איך באמת מתנהל משרד", אמרה שקד והסבירה כי הנורמה בשירות הציבורי, לדעתה, שגוי. "יש בעיה מובנית בשירות המדינה, שאי אפשר לפטר. יש אדם בכיר בשירות הציבורי והוא עושה עבודה לא טובה, לדעת כולם, זה לא ששר ספציפי כזה או אחר חושב שהוא עושה עבודה לא טובה - לדעת כל הנהלת המשרד וגם הנהלות של משרדים אחרים חושבים שאותו אדם, בתפקיד יחסית בכיר, עושה עבודה לא טובה. אתם יודעים מה עושים? בדרך כלל מציעים לו הרבה מאוד כסף, פשוט סוג של שוחד כדי שיעזוב את התפקיד. מדובר במיליונים, מעל מיליון שקל לפעמים, ולפעמים גם מעל מיליון וחצי. מה שנקרא מצנח זהב כזה. זה מה שעושים בשירות הציבורי למי שהוא גרוע ורוצים שיעזוב".

לדברי שקד, האיש שייכנס לתפקיד המשנה למנכ"ל יאפשר ניהול תקין. "בגלל שמאוד מאוד קשה לפטר, זה אך טבעי שתפקיד כל כך משמעותי של משנה למנכ"ל, שדרך אגב בהרבה משרדים אינו מאויש בכלל, מכיוון שהמנכ"ל צריך משנה שיהיה לו כוח עזר, שיעזור לו לנהל את המשרד, שיעזור לו ליישם את מדיניות השר.

"יש המון המון אנשים מצוינים במגזר הציבורי, ואנחנו כן רוצים לשמור באמת על אופק קידום ועל שדרת ניהול מקצועית במגזר הציבורי. אבל אני חושבת שזה שהמשנה כן יהיה משרת אמון זה איזשהו איזון נכון בין זה שיש סמנכ"לים מצוינים שמתמנים במכרז לבין זה שיהיה למנכ"ל מישהו שהוא מביא, כוח עזר שלו שיישם את המדיניות שלו ושל השר".

שרת המשפטים התייחסה בראיון גם למאבק בפוליגמיה - נושא שהיא מקדמת מאז נכנסה למשרד. "המטרה באמת לצמצם בצורה משמעותית את התופעה הזו, שזה לא יקרה רק עם כתבי אישום, אלא גם עם תכנית רחבה יותר של עידוד ההשכלה ויציאה לעבודה של הנשים הבדואיות". לדבריה, "צריך לדעת שבישראל יש כ-240 אלף בדואים, כ-35 אלף תאים משפחתיים. ומתוך ה-35 אלף תאים האלה 6,100 הם פוליגמיים. זה בערך 18% ואלה אחוזים גבוהים מאוד יחסית לעולם הערבי. ברשות הפלסטינית יש הרבה פחות, גם במצרים, כמעט בכל מקום אחר יש הרבה פחות בצורה משמעותית ואנחנו מתכוונים ונחושים לצמצם את התופעה הזאת".  

שרת המשפטים הסבירה כי "המדינה מתערבת הרבה פעמים כמדינה בדברים שקשורים לפרט. הנישואים הפוליגמיים מובילים בהרבה מאוד מהמקרים להזנחה של הילדים, לפגיעה באישה, ועובדה שגם הנשים הבדואיות רוצות לשים לתופעה הזאת סוף, ושוב אנחנו לא עושים את זה לבד, אנחנו עושים את זה בשיתוף עם החברה הבדואית, בהידברות עם החברה הבדואית".

על השאלה כיצד היא מתכוונת לפתור את הבעיה בשותפות עם גורמים במגזר הבדואי, ענתה שקד: "יש צוות שרים בראשותי וצוות מנכ"לים בראשות מנכ"לית המשרד שלי, ואנחנו עובדים עם גורמים בתוך החברה הבדואית, גם ראשי רשויות וגם גורמי דת, וגם מנהלי בתי ספר, במטרה ביחד לצמצם את התופעה".