מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא
צילום: יצחק הררי, פלאש 90

דוח חמור של המבקר: "הרשויות זנחו עשרות אלפי קשישים"

לפי דוח מבקר המדינה, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מתנערים מאחריות על גורל 165 אלף קשישים החיים בביתם: "על שר הרווחה לגבש רפורמה מקיפה"
דקלה אהרון שפרן
01 באוקטובר 2017
16:03
עודכן ב 16:40

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, פרסם היום (ראשון) דוח מיוחד ובו מתח ביקורת חריפה על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. לפי הדוח, הרשויות המעורבות בכך, הביטוח לאומי ומשרד הרווחה, מתנערות מאחריות.

הדוח מעלה ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165 אלף קשישים בישראל, ליקויים המגיעים לעתים עד כדי הזנחה. המבקר כתב כי "לאור זאת שהביטוח הלאומי כשל במימוש אחריותו לטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, חשוב כי הממשלה כולה תגבש מדיניות לאומית שתבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי,  ועל שר הרווחה לגבש רפורמה מקיפה בתחום זה".

ממצאי הדוח מלמדים גם על הקושי הרב של בני המשפחה שנושאים בנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים. שפירא כתב כי הרשויות זנחו אותם, והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול. "לליקויים המתוארים משמעויות כספיות וכלכליות כבדות", נכתב בדוח.

בין הליקויים עליהם מצביע שפירא - העדר פיקוח ובקרה על הכשרת המטפלות הסיעודיות וגריעת מיליוני שעות טיפול מקשישים הזכאים להן. "מוסכם על הביטוח הלאומי שיש להקצות יותר שעות לטיפול בקשישים ברמות התלות הגבוהות, אך הדבר לא נעשה, וכך גובר הנטל על בני משפחותיהם", כתב המבקר.

מהדוח עולים גם ליקויים בפעילות מרכזי היום לקשישים: "מאז שנת 1988, אז החלו להעניק גמלאות סיעוד, חלו שינויים רבים באוכלוסייה, אך הביטוח הלאומי לא גיבש מתווה להרחבת מגוון שירותי הסיעוד".

בין ההמלצות העיקריות בדוח - הסדרת האחריות להבטחת איכות הטיפול הביתי והגברת הפיקוח על חברות הסיעוד על מנת לטפל בתופעת "גניבת השעות". "על רשות האוכלוסין, משרד האוצר, ומשרד הרווחה לבחון מהו מבנה ההעסקה הראוי של המטפלות הזרות וכי על שרי הרווחה והאוצר לבחון את הקשיים שעמם מתמודדים בני המשפחה של הקשישים הסיעודיים ואת העלות הכלכלית המוטלת על כלל המשק עקב קשיים אלה".

בן לקשיש סיעודי, שהשתתף בתהליך שיתוף הציבור, היטיב לבטא את סבלם של בני גיל הזהב ובני משפחותיהם. "אני קורס. אבא שלי מחפש אותי תמיד, אני לא מצליח לעבוד ולהתפרנס. בלילות הוא מנסה לרדת לשכונה לחפש את אימא, שנפטרה לפני ארבע שנים. אני מחליף לו חיתולים כי הוא לא מרשה למטפלת להחליף לו. אני מדובב אותו ומשמח אותו. אף מטפל לא מדבר איתו ומשמח אותו".

נבחרי ציבור רבים בחרו להגיב לממצאי דוח המבקר. שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אמר כי הנחה להקים ועדה מקצועית שתגבש המלצות קונקרטיות לביטוח הלאומי ולמשרד הרווחה על ארגון מחודש של כל המערך המטפל בבאזרחים הוותיקים בכלל ובקשישים סיעודיים בפרט. "בתחילת שנת 2016 נודע לי שקיימות תקלות בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם על ידי חברות הסיעוד ולכן החלטתי להוציא לדרך מכרז חדש לבחירת ספקי כוח אדם, אך הדבר לא יצא לפועל בגלל עיכוב מצד משרד האוצר". אמר כץ והוסיף כי "למרות שנאמר לי באוצר שצעד כזה יכול לשפר את השירות ולחסוך למעלה מ-200 מיליון ש''ח למדינה, התעקשו שם כי המכרז יעשה על- ידי המשרד ולכן הוא התעכב. בהיעדר הגדרה ברורה של הגורם האחראי לאיכות הטיפול בקשישים הסיעודיים השוהים בביתם, איכות הטיפול כיום לקויה".

שר הבריאות, יעקב ליצמן, הגיב לדוח המבקר ואמר כי ״דוח מבקר המדינה נוגע בנקודות נכונות בכשלי טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם ואף עושה 'הנחה' למצב הקיים, כי לצערי התמונה המלאה של מחדל הטיפול בקשישים בקהילה באמצעות חוק הביטוח הלאומי, חמורה הרבה יותר". ליצמן טען כי משרד הבריאות פועל בנושא. "משרד הבריאות גיבש רפורמה מקיפה ומלאה בתחום הסיעוד, שנותנת מענה מערכתי להתמודדות המדינה עם משבר הסיעוד שאנו בעיצומו, וגם הצביע על מקורות המימון שלה. נאבקתי להכניס את רפורמת הסיעוד להסכם הקואליציוני ולא ארפה עד שתמומש ההבטחה הצודקת והנכונה, ליישום רפורמה כוללת בסיעוד שעיקרה ביטוח סיעודי ממלכתי תוך שינוי מערכתי ביחס המדינה לאוכלוסיה המתבגרת בישראל. בדיוק כמו שמצאו תקציב לנכים ותקציב לתכנית נטו משפחה, זה הזמן לפתור סוף סוף את משבר הסיעוד שהולך ומחריף עם התבגרות האוכלוסיה בישראל". בסיום דבריו פנה ליצמן לראש הממשלה ולשר האוצר. "אני פונה היום שוב לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון לכנס לדיון חירום בממשלה ולהביא לאישור מיידי של הרפורמה בסיעוד ממלכתי ובכך לעשות צדק חברתי עם יקירינו, רבבות הקשישים, הסיעודיים ובני משפחותיהם״.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, מסרה כי "הדוח הזה הוא המשך ישיר של סדר העדיפויות הלקוי במדינה. הוא מוכיח שהאזרח הקטן איננו המרכז. וגרוע מכל- שמקימי המדינה מופקרים היום". אלהרר האשימה את הרשויות ואמרה כי "לגלות שביטוח לאומי ומשרד הרווחה מתנערים מהאחריות הבסיסית שלהם לוודא מה קורה בבתי הקשישים ובדרך הטיפול בהם זה מזעזע בעיני. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. ביטוח לאומי מסתמך על העובדים הסוציאליים של משרד הרווחה, ואלו כלל לא עושים את הביקורות הנדרשות כי אין מספיק כוח אדם. ביצוע רק של מחצית מביקורי הבית של העובדים הסוציאליים זה פשע. לגלות ש- 16 מיליון שעות כלל לא ניתנו לקשישים ושולמו באופן שקרי - שעות ששוות ל 680 מיליון שקל, כסף שבוזבז לחינם על גבם של הקשישים. לגלות את מה שידוע - המדינה גוזרת את דינם של משפחות לעוני ומלחמה יומיומית בביורוקרטיה. אותה הביורוקרטיה שהורגת אותם לאט לאט, אבל הרבה יותר מהר ממה שהורג מצבם הבריאותי. מחר אקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה ואדרוש תשובות ומעשים מכל הגורמים המבוקרים".

ח״כ ד״ר נחמן שי (המחנה הציוני), יו״ר שדולת האזרחים הוותיקים, מסר בתגובה לדוח המבקר כי "מדינת ישראל משליכה את קשישיה לשולי הדרך. בעיניה, הם חלשים, זקנים, אינם יצרנים עוד וממילא מיותרים". שי הוסיף כי "התפיסה הזאת שמנחה את קברניטי המדינה אינה אנושית והיא בגידה במאות אלפי גברים ונשים שהשקיעו את מיטב חייהם לבנין הארץ שלנו וביום שפרשו, היא מפנה להם גב. התבגרות האוכלוסיה היא תופעה כלל עולמית שהממשלה נוהגת בה כמו בכיבוי שריפות".

מלבד נבחרי ציבור, הגיבו לדוח המבקר גם ארגוני עובדים וסעד. איגוד העובדים הסוציאליים הגיב מסר כי "דוח מבקר המדינה מעיד כאלף מונים את שהעובדים הסוציאליים זועקים מזה שנים, כי יחס המדינה לקשישיה הוא בבחינת 'ועלבת פני זקן'. לדברי יו״ר איגוד העובדים הסוציאליים, צפרא דוויק "מבקר המדינה הצביע כבר לפני שלוש שנים על העדר תקינה ועומס עבודה בלתי נסבל של העובדים הסוציאליים במתן שירותים לזקן ברשויות המקומיות, ומאז לא רק שהמצב לא תוקן הוא רק הלך והחמיר. כשעובד סוציאלי נדרש לטפל בו זמנית בכ-500 זקנים בממוצע, הוא יכול להקדיש מקסימום שעה בשנה לכל זקן שבטיפולו״. אמרה דוויק. ״במצב כזה ברור שקיים העדר פירוח ואכיפה בטיפול ובדאגה של המדינה לאוכלוסיית הזקנים, אחת האוכלוסיות החלשות בחברה״.

מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר כי "הדוח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו. עם זאת, דוח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול; תמיד יש מקום לבחינת תהליכים ואנו הראשונים לברך על כך". בהמשך פרטו באיגוד את היקף הסיוע הסיעודי שמעניקים נותני השירותים: "חברות ועמותות הסיעוד מעניקות מדי שנה טיפול סיעודי בהיקף של כ-100 מיליון שעות על ידי כ-100,000 מטפלים ומטפלות מסורים, שאנו מעריכים ומוקירים את עבודתם. מטפלים אלה, שרובם ישראלים, מטפלים בכ-170,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד. העובדים הסוציאליים של חברות הסיעוד מבצעים כמיליון ביקורי בקרה בשנה, שמטרתם בין היתר לבדוק כי ניתנות מלוא שעות הטיפול להם זכאים הקשישים. במידה ומתגלה מקרה חריג – הוא מטופל בחומרה. הטיפול שאנו מעניקים מגוון וייחודי, מעזרה ביתית פשוטה ועד טיפול סיעודי מורכב; טיפול זה מאפשר לקשיש להזדקן בכבוד בביתו, מסייע למאות אלפי משפחות להמשיך בשגרת חייהן עם פגיעה מינימלית ובכך חוסך למשק הישראלי מיליארדי שקלים מדי שנה. חוק הסיעוד הינו מהחוקים הסוציאליים ביותר בעולם המערבי. החוק שינה לטובה ולאין שיעור את הטיפול בקשישים בישראל והוא נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של החקיקה בארץ. בזכותו, מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בשירות לקשישים סיעודיים, ועל כך יש להתגאות. בהזדמנות זו, על רקע העלייה המתמדת בתוחלת החיים ומגמת התבגרות האוכלוסייה, אנו קוראים למקבלי ההחלטות להשקיע מחשבה כיצד גורמים לכניסת מטפלים ומטפלות ישראלים נוספים לתחום חשוב זה, ולטיפול בהורים ובקרובים של כולנו".