מפגינים מול בית היועמ"ש בפ"ת, אוגוסט 2017
צילום: רועי אלימה, פלאש 90

פרסום ראשון: המשטרה תגבש הנחיות חדשות לרישוי הפגנות

לאחר שבג"ץ קבע פה אחד כי ההפגנות בפתח תקווה אינן מחייבות רישיון, קוראים במשטרה לשינוי חקיקה כדי ליצור מדיניות אחידה
רועי ינובסקי
08 באוקטובר 2017
21:01
עודכן ב 21:05

פסיקת בג"ץ שניתנה היום (ראשון) ולפיה ההפגנות מול בית היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפתח תקווה אינן מצריכות רישיון, צפויה להפוך את עבודת המשטרה למורכבת למדי ולכן מסתמן כי יגובשו הנחיות חדשות לרישוי הפגנות. לפיכך, קוראים במשטרה לשינוי החקיקה בתחום. כך פרסמנו הערב לראשונה בחדשות הערב בכאן 11.

ההנחיות החדשות שיגובשו במשטרה צריכות להתאים לפסיקת בג"ץ. למשטרה יש סמכות להציב תנאים להפגנות, אך אלו צריכים לבוא משיקולים של סדר ציבורי ובאופן מידתי. לדברי שופטי בג"ץ, ההפגנות היחידות שמצריכות רישיון הן כאלה שנוגעות בנושאים מדיניים, וכי עיקרון המידתיות מאפשר לערוך את ההפגנות בפתח תקווה ללא הגבלה של מספר המשתתפים. מבחינת המשטרה הנושא צפוי להפוך לסבוך מאחר והפסיקה מעלה שאלות רבות - מי רשאי להחליט אם ההפגנה דורשת רישיון? מי מחליט לגבי המידתיות? השאלות האלה מביאות לכך שבמשטרה קוראים לשינוי החקיקה בתחום רישוי ההפגנות.

לצד המפגינים בפתח תקווה שהביעו שביעות רצון מפסיקת בג"ץ, עומדים גם פעילי הימין הקיצוני ברוך מרזל, מיכאל בן ארי ועו"ד איתמר בן גביר. השלושה מברכים על ההחלטה ומסרו כי היא תשרת אותם בכל אירוע מחאה שהמשטרה תנסה להגביל או למנוע.

בפסיקה בג"ץ היום, בראשות נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת, השופטת מרים נאור, נקבע כי ניתן יהיה לקיים את הפגנות המחאה השבועיות נגד התנהלות מנדלבליט בכיכר גורן בפתח תקווה ללא רישיון וללא הגבלת כמות המשתתפים. ההרכב, שכלל גם את השופטים עוזי פוגלמן ויורם דנציגר, קבעו פה אחד כי חופש הביטוי וחופש ההפגנה מחייבים לצמצם את האיסורים שהטילה המשטרה.

בפסק הדין שכתבה חיות נכתב כי "היועץ המשפטי לממשלה, ככל משרת ציבור אחר, אינו חסין מביקורת ציבורית וכי ביקורת כזו היא מותרת ולגיטימית במדינה דמוקרטית. על כן אין למצוא טעם לפגם במחאה המופנית כלפי היועץ המשפטי לממשלה בעניינים הנוגעים למילוי תפקידו ואין לקבל תיאור של מחאה כזו, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו, כהפעלת לחץ פסול או כעבירה פלילית". חיות הבהירה כי "למען הסר ספק המשטרה רשאית להציב תנאים לקיום ההפגנות בכיכר גורן לשם שמירה על הסדר הציבורי במקום ולשם מניעת פגיעה ברגשות הדת של תושבי השכונה וכן היא רשאית לבחון בעתיד את המשך ההפגנות בכיכר".

כמו כן, השופטים מתחו ביקורת על ראשי המפגינים וציינו כי התנהלותם הייתה "בעייתית ביותר" כאשר קראו להשתתף בהפגנות גם אחרי צו הביניים שהטיל בג"ץ באוגוסט והחלטת המשטרה להגביל את כמות המשתתפים ל-500. השופטים התנו אז את קיום ההפגנות בכך שהמפגינים לא ירדו לכביש, שישתמשו בשני מגפונים, שהארוע יחל לא לפני 20:00 בערב ושהמארגנים ידאגו להציב סדרנים. לפי בג"ץ, העתירה הייתה נדחית על הסף לולא התנהלותה של התנועה לאיכות השלטון. עוד נקבע כי יש מקום לצמצום הסמכות העקרונית של המשטרה לדרוש רישוי להפגנות עם תוכן מדיני, שכן מדובר בדרישה שהיא שארית מתקופת המנדט ואינה קיימת במדינות מערביות.