אטור ומיכאל
אטור ומיכאל. צילום: Amanda Thomsen

חוק השבות לסטרייטים בלבד

רוסיה, אוקראינה ובלרוס, לא מכירות בנישואים חד מיניים - והקנסוליות הישראליות מיישרות קו
פולי טובמן
01 בספטמבר 2017
00:00

לפני שלוש שנים קיבלו יהודים להט"בים מעבר לים בשורה משמחת: שר הפנים דאז גדעון סער אישר גם לזוגות חד מיניים נשואים, שאחד מבני הזוג הוא יהודי, לעלות למדינת ישראל מתוקף חוק השבות. המשמעות של תיקון החוק היתה ששערי ישראל נפתחו בבת אחת לזוגות רבים, שעד אז העלייה היתה לא יותר מאשר חלום רחוק בשבילם. כעת, שני בני הזוג יוכלו לקבל אזרחות ישראלית, וליהנות מסל קליטה וזכויות של עולים.

התהליך לא מסובך במיוחד: הזוג צריך לגשת לקונסוליה במדינתו, להציג הוכחות ליהדות של אחד מבני הזוג והוכחות לקשר בניהם. אם כל המסמכים תקינים, הזוג מקבל אשרת עלייה ורשאי לעלות לישראל. אך כשמדובר בזוג להט"בי מרוסיה, מאוקראינה או מבלרוס התהליך מורכב בהרבה. "אני ומיכאל כבר חמש שנים וחצי ביחד, והתחתנו לפני שלוש שנים בדנמרק. רצינו לעלות לישראל, ופנינו לקונסוליה במוסקבה בבקשה שיתנו לנו אשרת עלייה למשפחה, אבל שם סירבו לנו, ואמרו שרק מיכאל זכאי לאשרה הזו", מספר אוטר בגטוריה (30) ל"כאן באמת". בגטוריה ובן זוגו מיכאל קפיצקי (30) הגיעו לישראל לפני ארבעה חודשים מסן פטרסבורג שברוסיה. אוקראינה, בלרוס ורוסיה לא מכירות בנישואים חד מיניים, ולכן זוגות רבים נאלצים לנסוע להתחתן במדינות אחרות, כמו דנמרק. "אמרו לי שאני צריך להגיע לישראל כתייר, ואז לטפל באזרחות שלי כבר שם. תשובה דומה קיבלתי גם מהקונסוליה בסן פטרסבורג", מסביר בגטוריה.

לסיבוך הקטן הזה לכאורה - לקבל אזרחות בישראל במקום אשרת עלייה בארץ המוצא - יש משמעות כלכלית כבדה מאוד. בעוד שזוגות הטרוסקסואליים או זוגות להט"בים ממדינות אחרות מקבלים עם עלייתם לישראל סל קליטה וזכאים לדיור מוזל, זוגות להט"בים שעולים ממזרח אירופה נשארים כמעט ללא תמיכה. הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר אורכת כחצי שנה, ובינתיים רק בן הזוג היהודי מקבל סל קליטה, הם אינם זכאים לדיור מוזל במרכזי הקליטה, ולא יכולים להשתתף בתכניות לעולים במשרד הקליטה. בנוסף, אחד מבני הזוג צריך להתמודד עם חיים במדינה שבה אין לו מעמד חוקי. "אני מאוד תלוי בבעלי", מספר בגטוריה. "אני לא יכול לעבוד, אני לא יכול לקנות סים לטלפון, לא יכול לפתוח חשבון בנק, וצריך לשלם כל הזמן על הארכת הוויזה ועל הביטוח הרפואי. אנחנו מצליחים להסתדר כי מיכאל עובד והתכוננו להגירה לישראל ושמנו כסף בצד, אבל הוא כבר מתחיל להיגמר. אני גם לא זכאי לאולפן, אבל בגלל שאני רוצה ללמוד עברית, אני משלם על אולפן לבד וזה עולה 7,500 שקל. זה קשה מאוד וגם מעציב אותי, יש לנו זוג חברים הטרוסקסואלי שהגיעו לפני שנה, והם לא נתקלו בשום בעיות".

רוסיה, אוקראינה ובלרוס לא מכירות בנישואים חד מיניים - אז גם אנחנו לא

נציגים של לשכת הקשר נתיב, שנמצאים בקונסוליות ברוסיה, בבלרוס ובאוקראינה, הם אלה שאחראים על הענקת אשרות עלייה לזוגות שמבקשים לעלות לישראל. מדובר בארגון שהוקם ב-1952, ותפקידו היה לסייע ליהודים שנמצאים מעבר למסך הברזל. נתיב היה חשאי למחצה בשל הסיכון בפעולה בשטח הסובייטי, ופעל כדי לסייע לעליית יהודים לישראל וכדי לשמור על הגחלת הציונית בניכר. ב-1991 התמוטט המשטר הקומוניסטי, אך לשכת נתיב המשיכה להתקיים. כיום, תפקידה העיקרי הוא לבדוק בקשות עלייה לישראל של יהודים ממזרח אירופה, שמבקשים לעלות מתוקף חוק השבות. בנוסף, היא בודקת גם אזרחים ממדינות מזרח אירופה, שמבקשים להגר לישראל בגלל בן זוגם הישראלי.

ריטה פטרנקו, שהקימה ומנהלת את הפרויקט GAY ISRAEL, מלווה זוגות ממזרח אירופה שמבקשים לעלות לישראל מתוקף חוק השבות, ועוברים את התהליך מול נציגי נתיב בקונסוליות בארצם. "פעם אחרונה שספרתי, פנו אליי בסביבות 40 אנשים, אבל רק שש זוגות עלו בפועל לישראל", היא מספרת. "יש הרבה שרוצים לעלות לישראל, אבל בגלל שלא מקבלים אשרת עלייה, הם לא מעזים לעשות את זה. הם צריכים לעזוב הכל, עבודה, דירה, ולהגיע לכאן בלי שהם יודעים מה הסטטוס של בן הזוג. ויש גם הרבה אנשים שלא מוכנים לקבל סטטוס שונה, כלומר אנשים שחיים עשר שנים ביחד, באותו מעמד, היו אזרחים, עבדו ביחד, פרנסו ביחד, ופתאום הם עוברים לאיזושהי מדינה ועכשיו אחד אזרח והשני בכלל לא יכול לעבוד, הם לא מוכנים לזה ומסרבים. אני מכירה כמה זוגות שביקשו מקלט בקנדה ולא הגיעו לישראל. בעיה נוספת היא במדינות שצריך אשרת תייר בשביל להיכנס לישראל, כמו קזחסטן. אם הם מקבלים סירוב לאשרת עלייה, הם לא יקבלו אישור לאשרת תייר, ואז הם בכלל לא יכולים להיכנס לישראל".

למה מסרבים להעניק לשני בני הזוג אשרת עלייה?
"לפי הנציגים בקונסוליות שם, בגלל שהמדינות האלו, רוסיה, אוקראינה ובלרוס, לא מכירות בנישואים חד מיניים, אז גם הם לא מכירים בנישואים האלה".

ריטה פטרנקו.
כיתוב: ריטה פטרנקו. "40 אנשים התעניינו בלעלות, אבל רק שישה זוגות עלו בפועל לישראל"

בעצם, הנציגים הישראלים שיושבים בקונסוליות מסרבים לקבל את התוקף החוקי של תעודות הנישואין מדנמרק או כל מדינה מערבית אחרת שמאפשרת נישואין חד מיניים - תעודות שמתקבלות ללא שום שאלות במשרד הפנים הישראלי - בגלל שהן לא חוקיות בעיניי המדינות המארחות. האבסורד הזה מציב את הזוגות החד המיניים במזרח אירופה בבעיה. מצד אחד הם יכולים לקבל אזרחות מתוקף חוק השבות, אך מצד שני כדי להוכיח את הזכאות של בן הזוג הלא יהודי הם צריכים להיכנס לברוך כלכלי.

"אני ובן זוגי גרנו ביחד שש שנים, והתחתנו בדנמרק במאי 2015 כשגילינו שיש אפשרות להגר ביחד לישראל", מספר ל"כאן באמת", אלכס (שם בדוי) שעלה לישראל עם בן זוגו מקסים לפני כחצי שנה. אלכס, שאביו היה יהודי, ומקסים התגוררו באוקראינה. שנה לאחר הנישואים, הזוג פנה לקונסוליה בקייב כדי לקבל אשרת עלייה, אך נתקל בחומה בצורה. בקונסוליה אפילו סירבו לקבל את מקסים. "באתי לבד לפגישה, הם סירבו לקבל את בעלי", מספר בכעס אלכס. "הבאתי איתי את תעודת הנישואים מדנמרק, וכתבתי שאני נשוי במסמכים, אבל המזכירה בקונסוליה התחילה לצעוק שהיא לא תקבל ממני את המסמכים כי אוקראינה לא מכירה בזה. הצלחתי לקבל בסוף פגישה עם הקונסולית, היא קיבלה את המסכמים אבל אמרה שלא תוכל לתת לנו שני אישורי עלייה ושמקסים יצטרך לבוא לישראל כתייר. עמדנו בכל הדרישות, באיזה זכות הקונסול סירבה לנו? זה לא ברור".
אלכס עלה לישראל כעולה חדש, ואילו מיכאל הגיע כתייר. "אני טסתי בטיסה שמומנה על ידי הקרן לידידות, ומקסים טס בטיסה רגילה. הגשנו פה בקשה לשינוי סטטוס מתייר לאזרח ועכשיו הוא אזרח מלא. אבל זה לקח חצי שנה, ולא יכלנו להשתתף בתוכניות שמתאימות למשפחות במשרד הקליטה, הוא לא יכל לעבוד ושילמנו על אולפן ועל הארכות הוויזה. אני גם לא עבדתי כי למדתי באולפן, וסל הקליטה הלך במלואו על שכר הדירה. היו לנו חסכונות מאוקראינה שבזבזנו בחצי השנה הזו, לא היתה לנו ברירה אחרת. הכסף שהבאנו איתנו פשוט התנדף".

האם נציגי נתיב עוברים על החוק בסירוב להעניק אשרת עלייה? מבחינה משפטית גרידא כנראה שלא. "באופן פורמלי הקונסוליות הן שטח ישראלי, אבל הן צריכות לתפקד שם באווירה מאוד מאוד רגישה", מסבירה עו"ד ניקול מאור, מנהלת המרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית. "ממה שהבנתי, הם לא רוצים לדרוך על יבלות שם. הם לא רוצים שזה יצא שמדינת ישראל בתוך שטח אוקראינה, למשל, מכירה בנישואין שאוקראינה עצמה לא מכירה, גם אם מדינת ישראל כן מכירה בהן. אם מדינת ישראל נותנת אשרות עלייה, בני הזוג צריכים לקבל אשרת יציאה מהרשויות המקומיות, והם יכולים לראות שישראל הכירה בנישואין ויכול להיות שמזה בקונסוליות חוששים. אז הם אומרים, 'למה לנו להסתבך עם המדינה המארחת, תיסעו לישראל ותסדירו את זה שם'. זה לא משהו לא חוקי, במובן הזה שזה לא שמישהו נתן לזוג תשובה שלילית שהם לא יכולים, אלא שהם משחקים ראש קטן. מותר להם לשחק ראש קטן. אנחנו בתחום האפור של המעשה המנהלי, אם זה סביר או בלתי סביר, לא אם זה חוקי או בלתי חוקי. ומהרגע שאנחנו בתחום של סביר ובלתי סביר, המים הרבה יותר מלוכלכים, והרבה יותר קשה לקבל הכרעה ברורה או חד משמעית אם פועלים באופן בלתי חוקי".

המדינה הכי הומופובית בעולם

בעוד שבנתיב כנראה עסוקים בלחשוש מתקריות דיפלומטיות, הלהט"בים במזרח אירופה חוששים לחייהם, ונאלצים להסתיר את זהותם. רוסיה היא אחת מהמדינות ההומופוביות בעולם. כך, לפי מחקר של מכון המחקר PEW מ-2013, 74% מאזרחי המדינה מאמינים שהומוסקסואליות לא צריכה להיות מקובלת חברתית. תקיפות אלימות על רקע הומופובי הן לא דבר נדיר ברוסיה, והממשלה עצמה מעבירה לא אחת חוקים שפוגעים בזכויות להט"ב. המצב במדינות מזרח אירופה האחרות לא שונה בהרבה.

"ברוסיה, אם לא מצהירים בצורה פתוחה על הנטייה המינית שלך, לא מספרים בעבודה, לא מספרים לקולגות, קליינטים או מטפלים, אז כן אפשר לחיות", מספר בגטוריה. "אבל בכלליות היחס להומואים הוא שלילי ולא נעים. אני ומיכאל לימדנו טנגו לזוגות חד מיניים, וזה היה מאוד מסובך ומסוכן. לא יכלנו לחשוף את הכתובות של איפה הריקודים התקיימו כי יכלו לתקוף אותנו. קולגות שלנו במוסקבה קיבלו איומים. אנחנו הבנו שזה פשוט מסוכן, והעברנו שיעורים ואפילו פסטיבל בלי להגיד לאף אחד את הכתובות עד הרגע האחרון, אז שלחנו הודעות עם הכתובות לאנשים. זה לוקח הרבה מאוד אנרגיה וכוחות. אפילו דברים כמו לשבת בפארק ולהחזיק ידיים זה בלתי אפשרי. יכולים לבוא ולהרביץ לך או מישהו יכול לגשת ולהגיד שיש שם ילדים ומה אתם מתחבקים. בשביל מה אנחנו צריכים את זה? אנחנו לא רוצים להסתכן ככה, ולא רוצים לבזבז כל כך הרבה אנרגיה בשביל לעמוד בחוקים לא ברורים ולא ליגיטימים".

אלכס מציג מציאות דומה של הסתרה. "היתה לנו עבודה טובה בקייב, דירה, מכוניות, הרגשנו די טוב, אבל רצינו להתפתח, והאוכלוסייה שם לא מקבלת אנשים כמונו. לא היה לנו עתיד שם. אוקראינה אמנם מתפתחת יותר מרוסיה ומבלרוס, אבל היא רחוקה מאוד מישראל. צריך להסתיר את הזהות המינית בכל מקום, ולא לספר לאף אחד".

polinat@kan.org.il

תגובות:

מנתיב נמסר כי "נתיב לא הוסמך ע"י רשות האוכלוסין וההגירה להנפיק אשרות עלייה מסוג א4 ,לזוגות חד מיניים בחו"ל. הליך זה מתקיים בארץ. מקור הסמכות של נתיב בהוראות משרד הפנים".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "נתיב מבחינתנו הוא גורם מקצועי רשמי ממליץ, הבודק אותנטיות של מסמכים בדיוק כפי שעושה הסוכנות היהודית במדינות אחרות בעולם".