עו"ד יצחק מולכו
צילום: מיכל פתאל, פלאש 90

הרקע לפרישת מולכו: חשד להפרת הסדר ניגוד העניינים

במשטרה חושדים כי שליחו של נתניהו פרש מתפקידו לאחר שנמצא כי הוא חתם על ההסדר בשם שותפו עו"ד שמרון, שנחשד בפרשת הצוללות
רועי ינובסקי
07 בנובמבר 2017
20:10

ההסתעפות בפרשת הצוללות: במוקד חקירת עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו, שהתייצבו זה היום השלישי ברציפות ביחידת להב 433, עומד חשד לפעילות בניגוד להסדר ניגוד העניינים עליו חתם מולכו בשם המשרד של שניהם. חשדות אלו היו הרקע לפרישתו של מולכו מתפקיד השליח המיוחד של נתניהו, כך פורסם בחדשות הערב בכאן 11.

הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם מולכו מחייב עדכון של היועץ המשפטי לממשלה על כל פנייה לגורם ממשלתי. המשטרה חושדת ששמרון לא עשה זאת, ופנה לכאורה לגורמים ממשלתיים פעמים רבות על מנת לקדם את ענייניו בתיק הצוללות. שותפו מולכו היה מודע לכאורה לפעילותו של שמרון ולכן גם עבר עבירות של הפרת אמונים כמי שחתום על ההסדר.

העותרים לבג"ץ להפסקת העסקתו של מולכו ביקשו לקבל את כל הפניות של מולכו ושמרון למשרדי הממשלה. המדינה השיבה כי חומרים אלו נמצאים בידי המשטרה במסגרת חקירת תיק 3000. יום לפני שהמדינה הייתה צריכה להגיש תשובתה לעתירה החליט מולכו לפרוש מתפקידו.

בתוך כך, לגרסתו של מולכו הוא מעולם לא עסק ברכש צוללות במסגרת תפקידו כשליח מדיני, ללא קשר לענייני המשרד אלא משום שלדבריו זה לא היה חלק מתפקידו.

שני עורכי הדין עוכבו שלשום לחקירה שנמשכה כ-15 שעות. אמש עומת שמרון עם מיקי גנור, שהתייצב במשרדי היחידה ונראה בתיעוד שפורסם במהדורת חדשות הערב בכאן 11.

גנור, ששימש נציג החברה הגרמנית "טיסנקרופ" בישראל וחתם על הסכם עם הפרקליטות, הגיע למשרדי להב 433 בלוד כשהוא מלווה בחוקרי המשטרה. בצילומים הוא נראה משוחח עמם בקומה השלישית, רגע לפני כניסתו לעימות עם שמרון.

פרקליטו של נתניהו טוען בחקירותיו כי פעל כעורך דין פרטי שמקבל תשלום קבוע, ולא הרוויח דבר מעסקת הרכישה של כלי השיט על ידי ישראל. על מולכו לא הוטלו עד כה הגבלות, ואם זה לא ישתנה – הוא יוכל להמשיך ולעסוק בשליחויות מטעם נתניהו.

בחקירתו נשאל מולכו על פעילותו בעת שהיה בשליחות מדינית, שהייתה לה השפעה על האינטרסים של שותפו שמרון. בא כוחו של מולכו, עו"ד צביקה אגמון, הכחיש את מעורבתו בפלילים. "הוא היה שליח שנים רבות ומעולם לא עשה למען עצמו, אלא למען המדינה. אין לו קשר לפרשת הצוללות", אמר.

מולכו נחשב לאיש אמונו של נתניהו, המקורב לו זה שנים ארוכות. הוא שימש בתפקיד השליח המדיני של ראש הממשלה משנת 2009, וגם בקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה. מדובר בתפקיד רגיש ומורכב, במהלכו נפגש מולכו, לרוב באופן חשאי, עם מנהיגים ופקידים שונים מהעולם, כולל גורמים רשמיים ממדיונת ערביות, ונחשף למידע רב.

ב-25 באוקטובר הודיע מולכו כי יעזוב את תפקידו המדיני בסוף חודש פברואר 2018, בעקבות עתירה לבג"ץ בעניינו. במכתב ששלח מולכו לנתניהו כתב: "אני מתכבד לפנות אליך בבקשה כי תשחרר אותי מתפקידי... אותו אני ממלא זה כמה וכמה שנים בבחינת שירות לאומי בהתנדבות". מולכו ביקש להשתחרר מתפקידו כבר לפני יותר משנה, אולם נתניהו ביקש ממנו להמשיך בתפקיד. כעת, לאחר פניות נוספות מצד עורך הדין, נעתר ראש הממשלה לבקשה.

באפריל האחרון הוגשה לבג"ץ עתירה נגד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בה התבקשו השניים להסביר מדוע נמשכת העסקת מולכו בתפקיד. בעתירה נטען בין היתר כי מולכו נמצא בניגוד עניינים חמור עם עורך הדין דוד שמרון, שותפו של מולכו ומקורבו של נתניהו שחשוד בתיק 3000. עוד נטען כי העסקתו של מולכו ונסיעותיו הרבות לחו"ל הינן הפרטה של השירות הציבורי.

שמו של שמרון בהקשר של הפרשה עלה כבר ב-12 ביולי האחרון, אז דווח כי עו"ד נחקר במשטרה בחשד למעורבות בתיק הצוללות. שמרון ייצג את עד המדינה, נציג החברה הגרמנית בישראל, גנור, ונחקר בחודשים האחרונים בפרשה בחשד לעבירות מרמה. כעת הוא עוכב בעקבות התפתחויות בחקירה.

לטענת גנור, שמרון היה צפוי להרוויח מעסקת הצוללות 9 מיליון דולר. עד המדינה סיפר בחקירתו ביולי האחרון כי עו"ד המקורב לנתניהו שמרון היה אמור לקבל 20% מהעמלה שלו מהעסקה, שנאמדה ב-45 מיליון דולר.

גורם בכיר בלשכת נתניהו ביטל בלא כלום את מעצר מקורביו של ראש הממשלה: "מציע לברנז׳ה לשתות שלושה לימונים, ולשתות כדי שהחיוך יימחק להם מהפרצוף. ראש הממשלה לא קשור לחקירה".

ב-29 בספטמבר אמר פרקליט המדינה, שי ניצן, בראיון לכאן 11, כי נתניהו אינו חשוד בפרשת הצוללות. עם זאת, לפי הערכות שונות הוא יצטרך לתת לכל הפחות עדות לאור ההתפתחויות.

ב-23 באוקטובר חתמה ממשלת גרמניה על מזכר הבנות עם ישראל למכירת שלוש צוללות מדגם דולפין על ידי טיסנקרופ. שווי העסקה עומד על שני מיליארד דולר. עוד לפני החתימה דווח כי ברלין אישרה מזכר הבנות למכירת הצוללות, לאחר שהממשלה הגרמנית קיבלה מסר שלפיו השחיתות הנחקרת בפרשת הצוללות לא השפיעה על תהליך קבלת ההחלטות.