מלאני דיאו ומאיר ספיר. "מלאני היא המלאך שלנו"
(באדיבות המשפחה)

ניצול שואה תלוי לחלוטין במטפלת, אך ברשות ההגירה מסרבים לבטל את גירושה

המטפלת מלווה את מאיר ספיר, בן 92, כבר 3 שנים. רשות ההגירה: "מדובר בשוהה בלתי חוקית. מאבק משפטי לא יעזור. במקרים סיעודיים, הכל זה כאב לב"
הילה ויסברג
01 בספטמבר 2017
00:00

מאיר ספיר, בן ה-92, הוא ניצול שואה, ממייסדי הארץ וחקלאי לשעבר, שכיום חושש מדבר עיקרי אחד: שהמטפלת הפיליפינית שלו מזה שלוש שנים, מלאני דיאו, תוכרח לעזוב את הארץ ולחזור למולדתה. הסיבה לכך - דיאו החלה לעבוד עם ספיר אחרי 12 שנים בארץ ובסיום עבודה עם קשיש אחר, דבר שאוטומטית מגדיר אותה בלתי חוקית ומועדת לסילוק לפי נוהלי המדינה ורשות האוכלוסין וההגירה. "שני מטפלים קודמים התעללו בסבא שלנו ואחרים לא נשארו, והשאירו אותו לבד בבית. דיאו מטפלת בסבא במסירות והם מסתדרים היטב. היא המלאך שלנו", מספרות הנכדות גיל דוליצקי-פרקש (41) וליאור פרקש (37). דיאו מתגוררת עם ספיר בדירת שני חדרים קטנטנה בבית הדיור המוגן "בית בכפר". לפני כן, התגורר ספיר במושב ביתן אהרון, עד לפטירתה של אשתו, לפני עשור, לה היה נשוי כ-60 שנה.

מלאני ומאיר ספיר. הנכדים מממנים את המשכורת של מלאני (צילום: באדיבות המשפחה)מלאני דיאו ומאיר ספיר (צילום: באדיבות המשפחה)

הנהלים קובעים, כי זמן השהיה של מטפל זר בישראל אינו מוגבל, כל עוד הוא סועד קשיש ספציפי. עם זאת, מרגע שחלפו ארבע שנים ממועד הגעתו לישראל, המטפל כבר אינו מורשה להחליף מעסיק, ואם מעסיקו נפטר בשלב הזה - הוא חייב לעזוב את הארץ. הדרך היחידה לאפשר לעובד זר מסוג זה להישאר בישראל באופן חוקי היא דרך אישור בוועדת החריגים של רשות האוכלוסין. העניין הוא, שמתוך כ-5,000 בקשות שמוגשות לוועדת חריגים מדי שנה, מתקבלות רק כ-200.

גם משפחתו של ספיר הגישה לפני כשנתיים בקשה עבור דיאו בוועדת חריגים - וזו נדחתה על הסף. מדוע בקשת המשפחה נדחתה מידית בעוד אחרות מאושרות? ועל-סמך אילו קריטריונים נקבע אישור הבקשות? לשאלות אלו רשות האוכלוסין לא סיפקה מענה.

"המשפחה צריכה להבין שהעסיקה עובדת שהיא שוהה בלתי חוקית", אמרה דוברת רשות האוכלוסין, סבין חדד, בהתייחס למקרה. "מאבק משפטי לא יעזור. אנשים כבר היו בבתי משפט ונדחו. במקרים סיעודיים - הכל קשה מאוד. הכל זה כאב לב. אין מישהו יותר מסכן מאחר. מגיעים אלי מקרים קורעי לב, ואנחנו לא יכולים לעשות כלום".

כיוון שלדיאו אין כיום אשרת שהיה בישראל, המשפחה אינה יכולה לקבל כיסוי למשכורתה מהביטוח הלאומי ולכן היא מסייעת לספיר במימון המטפלת. "לצערנו, סבא היה חקלאי שלא שמר שקל בכיסו", מספרת ליאור.

המשפחה החליטה לערער על החלטת המדינה ואף שכרה עורך דין לצורך כך, אך מרבית הסיכויים הם שבדיון שיתקיים בנושא בעוד כחודש בבית הדין המחוזי בירושלים, יוחלט על סילוקה של דיאו.

הנכדות מספרות שהחרדה מפני לכתה של המטפלת גובה מסבן מחיר נפשי. "סבא מוטרד מאוד, וזה משפיע עליו נפשית ופיזית", מספרת גיל. "בריאותו ירודה, שנתו טרופה והוא אף החל טיפול פסיכיאטרי בכדורים. למרות שכל הרופאים המלווים אותנו מצהירים שפרידה מהמטפלת מעמידה את בריאותו של סבא בסכנה קריטית, מדינת ישראל אטומה לכאבנו ומתעקשת להעביר אותנו את כל מדורי הגהנום. כל בקשתנו היא לאפשר לקשיש בן 92 להמשיך ולחיות את שארית חייו בנחת. החוק היבש עובד נגדנו, אך ניתן להטות אוזן גם לנסיבות ולהיבט ההומניטרי".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "ככלל, יש לציין שמדובר בהעסקה של עובדת זרה, שמלכתחילה נעשתה בניגוד לחוק. בקשתו של המעסיק מאיר ספיר התקבלה ביום 13.8.2015, הבקשה נדחתה על הסף. אשרת העובדת אושרה בעבר על ידי השר".