מתקן השהייה חולות
צילום: פלאש 90

הממשלה אישרה: מתקן חולות ייסגר בתוך 3 חודשים

השרים הצביעו פה אחד בעד תכניתם של ארדן ודרעי לסגירת מתקן השהייה למסתננים. לפי ההצעה, בתום תקופה זו הם יישלחו לכלא או יגורשו למדינות באפריקה
מיכאל שמש ואסף פוזיילוב
19 בנובמבר 2017
13:01
עודכן ב 14:04

השרים אישרו בישיבת הממשלה השבועית שהתקיימה היום (ראשון) את התוכנית לסגירת מתקן השהייה "חולות" בתוך שלושה חודשים. ההצעה התקבלה פה אחד, ועתה צפויה לעלות להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

לפי ההצעה של שר הפנים אריה דרעי והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, לאחר סגירת המתקן בתום שלושה חודשים יוצבו בפני המסתננים שתי חלופות: מאסר בבתי כלא לפרק זמן לא מוגבל, או גירוש למדינות באפריקה בהתאם למדיניות שתיקבע בעניין. יישום ההצעה מותנה בהסדרת ההסכם עם רואנדה, שהסכימה לקלוט פליטים מישראל שיגורשו אליה וכן בקצב יציאתם של הפליטים למדינות השלישיות.

הבוקר תקף השר ארדן את ארגוני הסיוע לפליטים שהביעו התנגדות להצעה. "אלו אנשים שבמקום להסתכל על האינטרסים של אזרחי מדינת ישראל, מסתכלים כל הזמן על אינטרסים לא ברורים", אמר ארדן בראיון לכאן רשת ב'.

השר לביטחון הפנים התייחס לסעיף המתנה את סגירת המתקן בהפעלת תכנית גירוש המסתננים לרואנדה. "המדינות שאיתם חתמנו הן לא מדינות מסוכנות", אמר. "אלו מדינות שהאו"ם עצמו מגדיר כמדינות בטוחות, וגם בג"ץ בדק את ההסדר הזה ואת היכולות של הממשלה לפקח לאן הם יוצאים ושחייהם לא יהיו בסכנה". לדבריו, "כל הטענות של ארגוני הסיוע, או ארגוני שמאל בתחפושת, הן טענות שקריות".

עורכת הדין רעות מיכאלי, מנכ"לית המוקד לפליטים ומהגרים, אמרה בשם ארגוני זכויות הפליטים: "המחשבה שמדינה יכולה להעלות אנשים בכוח על מטוסים ולגרש אותם היא מחשבה פסולה, שנועדה למרר את החיים שלהם ולשלוח אותם למקום שמסוכן להם. לכן הם יעדיפו להישאר בכלא".

ארדן ציין בראיון כי עלות מתקן השהייה בחולות היא 240 מיליון שקל בשנה. לדבריו, ההחלטה להקים את המתקן הייתה נכונה, ונועדה לתמרץ את המסתננים לעזוב את ישראל. אולם בגלל החלטות שקיבל בג"ץ, קיומו כבר לא מהווה תמריץ ליציאה מהארץ.

מנגד, שר הפנים לשעבר גדעון סער תוקף את ההחלטה. לדבריו, זהו "ניצחון ענק למתנגדי הגירוש. מי שלא יהיה בחולות, יהיה בפתח תקווה או בתל אביב או באילת".

בראיון לאריה גולן בכאן רשת ב' אמר סער כי מספר המסתננים שיגורש למדינות זרות יהיה חלק קטן בלבד ממספרם הכולל. "אם המסתננים יהיו ברואנדה גם אני אתמוך בסגירת מתקן חולות, אבל אם נדבר עוד שנה תראה שרובם ככולם נשארו בישראל".

השר דרעי אמר עם הגשת ההצעה: "כפי שהבטחתי לתושבי דרום תל אביב ושאר תושבי השכונות והערים בהן מתגוררים מסתננים, בכוונתי להגביר בכל אמצעי אפשרי את קצב היציאה למדינה שלישית ולא לאפשר עוד למסתננים את הנוחות שבמרכז השהייה חולות. זה המסלול שקבעה הממשלה וזה המסלול שאקדם. עניי עירנו קודמים ועלינו לעשות הכל כדי להקל על תושבי מדינת ישראל".

מארגוני זכויות הפליטים והמהגרים נמסר כי "שוב עושה הממשלה ספין פוליטי על גבם של מי שסימנה כ'שחורים מאפריקה' והכל במטרה להסית את דעת הקהל מהמחדלים האמיתיים שלה. בישראל חיים כ-40 אלף מבקשי מקלט, אלפים מתוכם הם קורבנות מחנות העינויים בסיני. במקום לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות והמוסריות ולקיים מערכת מקלט שתעניק הגנה לפליטים, בוחרת הממשלה פעם נוספת לשקר, להסית, ולמרר את חיי הפליטים".

מההקמה ועד החלטת בג"ץ

מתקן חולות הוקם ב-2013 ליד כלא קציעות, סמוך לגבול מצרים בעלות של 320 מיליון שקלים. לפי נתוני שירות בתי הסוהר, שמפעיל את המתקן, הוחזקו בו יותר מעשרת אלפים מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן. על השוהים במתקן נאסר לצאת בין השעות 22:00 ועד 06:00 בבוקר, והם נדרשים להתייצב לרישום פעם אחת ביום.

בג"ץ נדרש כמה פעמים לפסוק בעתירות שהוגשו בעניין המתקן, וכן בעקבות שינויים שעשתה המדינה בנוהלים. לפני כשנתיים אישרו השופטים את עיקרי התיקון שמסדיר החזקה של מבקשי מקלט במתקן. אולם הם קבעו שמשך הזמן שקבעה המדינה לשהייה בו - שנה ושמונה חודשים - אינו מידתי, והורו לכנסת לקבוע בתוך חצי שנה משך זמן קצר יותר. בהחלטה שנה לפני כן הורה בג"ץ לסגור את מתקן חולות לחלוטין, אולם תנאי השוהים בו היו אז שונים. כך למשל, החזקת השוהים במקום לא הוגבלה בזמן כלל, והם נדרשו להתייצב לספירה במתקן שלוש פעמים ביום.

באוגוסט האחרון פסק בית המשפט העליון כי אין לבטל את ההסדר שבו יכולה המדינה להרחיק מסתננים למדינה שלישית. עם זאת, נקבע כי אי הסכמתם של המסתננים לצאת למדינה שלישית אינה מהווה עילה להחזקתם במעצר לתקופה בלתי מוגבלת, וכי ניתן לעשות זאת עד 60 יום.