מחאת האתיופים ב-2015
(צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

אקדמאים אתיופים: מעט ייצוג במשק והרבה מאוד פערי שכר

על פי מדד הגיוון של משרד העבודה והרווחה, אקדמאים יוצאי אתיופיה סובלים מהבידול התעסוקתי הקיצוני ביותר בשוק העבודה
פולי טובמן
27 בדצמבר 2017
20:12

אקדמאים יוצאי אתיופיה סובלים מהבידול התעסוקתי הקיצוני ביותר בשוק העבודה. כך, עולה ממדד הגיוון לשנת 2017. המדד בחן את הייצוג ורמות השכר של חמש אוכלוסיות בישראל: נשים, ערבים, חרדים, אתיופים ובני 45 ויותר ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים במשק.

המדד בחן אתיופים בני 64-18, המהווים 1.2% מהאוכלוסייה בגילים אלו. האקדמאים מתוכם מהווים 0.3% מהאוכלוסייה שנבדקה. לפי מדד הגיוון, שיעור הייצוג של האקדמאים האתיופים במשק נמוך ולא מייצג את שיעורם בקרב האוכלוסייה. כך, בשלושה מהענפים שנבחנו - ייצור טקסטיל, מסחר סיטוני וקמעוני בכלי רכב וענף ההוצאה לאור - אין אפילו אקדמאי אתיופי אחד. ואילו בשבע ענפים אחרים - ייצור מזון, ייצור תרופות, תעשיית מתכות בסיסיות, הפקה ושידורי טלוויזיה, שירותי תקשורת, שירותי אדריכלות ובדיקות טכניות ופרסום - יש פחות מ-40 אקדמאים יוצאי אתיופיה. בענף שירותי התקשורת, למשל, יש רק 16 אתיופים עם תואר ואילו בענף ההפקה יש 12 בלבד.

מדד הגיוון בדק גם את המצב בעולם האקדמיה הישראלי, ששם מצב האתיופים אפילו גרוע יותר. בתשע האוניברסיטאות וב-53 המכללות הקיימות בישראל אין אפילו חבר סגל אקדמי בכיר אחד יוצא אתיופיה.

ייצוג יתר בענפים עם השכר הנמוך ביותר במשק

מה קורה בענפים שבהם לאתיופים כן יש ייצוג? ובכן, לרוב מדובר בענפים עם משכורות נמוכות. שלושת הענפים (שירותי תחזוקה, שירותי תעסוקה ומכירה קמעונאית) שבהם לאקדמאים אתיופים יש ייצוג יתר - הם גם הענפים עם השכר הנמוך ביותר במשק לאקדמאים.

לצד חוסר ייצוג, אתיופים סובלים גם מפערי שכר גבוהים, בדומה לשאר המיעוטים. בענף השירותים הפיננסיים, למשל, גבר אקדמאי יוצא אתיופיה מרוויח רק 48% משכרו של גבר יהודי מקבוצת הרוב. גם הנשים האתיופיות סובלות מפערי שכר חריפים. בענף שירותי התקשורת, למשל, נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה מרוויחות 52% מהשכר של אישה יהודיה מקבוצת הרוב.

יוצאי אתיופיה שמצליחים להיכנס לענפים רווחיים יותר אמנם מרוויחים טוב יותר, אך ברוב הענפים האלו שכרם הוא הנמוך ביותר. אקדמאים אתיופים בענף הביטוח ובענף ההייטק, למשל, מרוויחים בין 47% ל-61% מהשכר של יתר האוכלוסייה היהודית בענף.

גברים אתיופים, בעלי השכלה וחסרי השכלה, מרוויחים ברוב הענפים שכר נמוך מזה של הגברים היהודים מקבוצת הרוב. בענף התרופות, גברים אתיופים עם תואר מרוויחים אף פחות מנשים אתיופיות עם תואר.

גברים אתיופים מרוויחים הכי מעט בין הגברים בענף ייצור התרופות (צילום מסך מתוך מדד הגיוון 2017)גברים אתיופים מרוויחים הכי מעט בין הגברים בענף ייצור התרופות (צילום מסך מתוך מדד הגיוון 2017)

מצבם של אתיופים ללא תואר גרוע אף יותר. אמנם פערי השכר ביניהם לאוכלוסייה הכללית נמוכים יותר - בענף הקמעונאות, למשל, יוצא אתיופיה ללא תואר מרוויח 79% משכרו של יהודי מקבוצת הרוב לעומת אתיופי עם תואר שמרוויח רק 47% - אך השכר נמוך מאוד. נשים אתיופיות ללא השכלה אקדמית משתכרות את השכר הנמוך ביותר במשק בשמונה מתוך 20 הענפים שנבדקו. בענף הפרסום, למשל, נשים יוצאות אתיופיה מרוויחות 37% משכר הנשים היהודיות בקבוצת הרוב ו-24% משכר הגברים היהודים בקבוצת הרוב.

פגיעה במוטיבציה של צעירים יוצאי אתיופיה

פנטהון אספה-דויט, מנכ״ל עמותת טבקה-צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה, מאמין שהסיבה לחוסר הייצוג ופערי השכר היא אפליה. "יוצאי אתיופיה סובלים מהאפליה בשלושה רבדים. ראשית, בהרבה מאוד מקומות יש הדרה ולא מקבלים אותם למקומות העבודה", מסביר אספה-דויט. "חוק ייצוג הולם היה אמור לתת מענה לאפליה במגזר הציבורי, אך הוא לא מיושם ברובו. המגזר העסקי סובל מאותה תסמונת של אפליה, בגלל סטיגמות, בגלל בורות ולפעמים גם בגלל גזענות. יוצאי אתיופיה מתיוגים עם חוסר יכולת, אפילו שיש להם יכולות אישיות".

פנטהון אספה-דויט. "אפליה בגלל סטיגמות, בורות ולפעמים גם גזענות" (צילום באדיבות עמותת טבקה-צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה) 

"הרובד השני הוא שגם כשקולטים אתיופים אקדמיים, לא מציבים אותם במשרות נחשקות אלא מחפשים להם משרה ברמה מאוד נמוכה. למרות שיש אדם עם תואר, הם לא מאמינים ביכולות שלו ולא נותנים לו לעסוק במה שהוא למד ונותנים לו עבודה שלא צריך תואר בשבילה".

"הרובד השלישי הוא שאפילו אם אקדמאים יוצאי אתיופיה מגיעים לתפקיד בכיר, השכר שהם מקבלים הרבה יותר נמוך משכר העמיתים שלה. הסיבה לכך היא שלא מסתכלים בכלל על היכולות והביצועים שלהם, וגם חושבים שהם עושים טובה בכך שמעסיקים יוצאי אתיופיה. בנוסף, ליוצאי אתיופיה יש פחות קשרים, ובישראל זה לא מה שאתה יודע אלא את מי אתה מכיר. הקשרים עובדים היטב ולפי החברים שלך, המשפחה שלך או השירות הצבאי שלך מקשרים אותך לאנשים בעלי השפעה והם נקלטים למקומות עבודה".
יש פגיעה במוטיבציה של צעירים אתיופים?
"כן. למה הם הולכים ללימודים ומשקיעים ממיטב שנותיהם כדי לרכוש השכלה אם אחרי כל זה הם מעוסקים בעבודות זוטרות שכל אחד יכול לעסוק בהם? למה לבזבז שש-שמונה שנים מחייהם? אם אותם צעירים, אחרי שהם רוכשים השכלה אקדמית, מועסקים בעבודות פרך שלא משקפות את המקצועות שהם למדו, הם לא יכולים להגיד לילדים שלהם, 'תלכו, תלמדו, לרכוש השכלה זה המפתח להיכנס לשוק ולהצליח בחיים'. הילדים יגידו להם: 'תסתכלו על עצמכם, עם תואר שני איפה אתם עובדים, אני יכול לעסוק במה שאתם עוסקים גם בלי לרכוש השכלה'".