יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אדלשטיין בפרלמנט האירופי: "לא מחיתם על אנטישמיות באיראן"

יו"ר הכנסת תקף בבריסל את מדינות האיחוד האירופי בטקס לציון יום השואה הבינלאומי: "מה הוא המסר כשמתייחסים לחמאס כאל קול לגיטימי בשיח?"
מערכת כאן
24 בינואר 2018
15:16

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אמר היום (רביעי) בפרלמנט האירופי כי מדינות אירופה מתעלמות מהאנטישמיות באיראן. אדלשטיין אף שלף קריקטורה אנטישמית אירנאית והציג אותה לנוכחים.

בטקס לציון יום השואה הבינלאומי בבריסל אמר יו"ר הכנסת כי "אני ער לכך שמשלחת מכאן, מהפרלמנט האירופי, ביקרה לאחרונה בטהראן. האם הוזכרה שם הכחשת השואה שהפכה לשכיחה בממשל האיראני? אני בטוח שאיש לא מחה על תערוכת קריקטורות אנטישמיות שעושה שימוש בסטריאוטיפים המזיקים ביותר".

בשלב זה הראה אדלשטיין לנוכחים קריקטורה אנטישמית המציגה את המספר שישה מיליון כמספר בקופה רושמת. הוא הסביר כי זו "קריקטורה שזכתה בפרס והמציגה את היהודים כמי שמנסים לעשות רווחים מזוועות השואה. לאנטישמיות לא יכול להיות שום תירוץ. ונחוצה פעולה עקבית וכנה בכול מקום בו האנטישמיות זוקפת את ראשה המכוער".

בפתח נאומו סיפר יו"ר הכנסת בנימה אישית על אביו יורי, ניצול שואה, שאמר לו 'אין לי עוד חברי ילדות. כל הילדים שאיתם שיחקתי בילדותי, קבורים כעת בבאבי-יאר'. "כשייצגתי את ישראל בטקס בבאבי-יאר, לא יכולתי להפסיק לחשוב על הילדים השמחים שפעם שיחקו שם, ועל אבי, היחיד מתוכם, ששרד", אמר.


אדלשטיין התייחס למצב האנטישמיות כיום: "יהודים בבוכום, גרמניה, חשו מאוימים והסתירו את יהדותם; בגטבורג, שבדיה, נשרף בית כנסת. בווינה, לונדון וברלין – נשמעו קריאות 'מוות ליהודים'. זה לא קרה ב 1933, אלה היו כותרות השנה שחלפה". הוא הוסיף: ,דברתי כאן לפני מספר שנים ושאלתי 'מה למדנו?' ואני שואל שוב היום את אותה שאלה, 'מה לקח השואה שלמדנו?'".

יו"ר הכנסת מתח ביקורת על דו פרצופיות וצביעות בנושא האנטישמיות, ואמר כי "נכון שהרבה נאמר ונלמד, פוליטיקאים, תקשורת ואקדמיה – כולם מגנים אנטישמיות. אנדרטאות ומצבות רבות נבנו. אבל מה באמת למדנו מכול פעולות הזיכרון וההנצחה, אם בתי כנסת ברחבי אירופה חייבים אבטחה 24 שעות ביממה? האם החינוך אפקטיבי כאשר יהודים ברחבי העולם נמנעים מלחבוש כיפה או לענוד מגן דוד מחשש שיותקפו?".

אדלשטיין פנה לחברי הפרלמנט האירופי: "הנוכחות שלכם כאן היום באמת ראויה להערכה. אבל מה המסר כשמחבקים את רב הקהילה בהזדהות לאחר פשע שנאה, אך בת בעת מתייחסים לחמאס כאל קול לגיטימי בשיח?".