מפעל באזור התעשיה ברקן בשומרון
צילום: פלאש 90

206 חברות מעבר לקו הירוק ב"רשימה השחורה" של האו"ם

מועצת זכויות האדם הודיעה כי תפרסם את הרשימה במלואה אחרי שתיצור קשר עם כל החברות, שרובן ישראליות. 22 אמריקניות, 7 גרמניות ואחת מטורקיה. יוזמת החקיקה האירית נדחתה למועד בלתי ידוע
גילי כהן
31 בינואר 2018
17:20

לאחר פעילות ממושכת להכנת "הרשימה השחורה" של החברות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן הודיעה היום (רביעי) מועצת זכויות האדם של האו"ם כי ריכזה רשימה של 206 חברות הפועלות באזורים אלה. עם זאת, הודיעה המועצה כי בשלב היא אינה מפרסמת עדיין את שמותיהן וזאת מכיוון שעד כה יצרה קשר רק עם כרבע מבתי העסק.

מדובר במימוש החלטה שקיבלה המועצה לזכויות האדם במרץ 2016 שמטרתה לסמן את החברות הפועלות בשטחים שבשליטת ישראל מאז מלחמת ששת הימים. הרשימה, כשתפורסם, נועדה להזהיר מפני מעורבות בעסקאות כלכליות עם גופים הפועלים בין השאר גם בהתנחלויות.

מרבית החברות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון הן כצפוי ישראליות, אולם ברשימה נמצאות גם 22 חברות אמריקניות, שבע חברות מגרמניה וגם חברה אחת מטורקיה. על פי הדוח, בשל מה שמוגדר "משאבים מוגבלים", פנתה המועצה לזכויות האדם רק ל-64 בתי עסק שזוהו כפועלים בהתנחלויות. רק כשישלימו פנייה לכל בתי העסק, מתכוונים במועצת זכויות האדם לפרסם את הרשימה המלאה.

במועצה מציינים כי בתשובות שקיבלו מהחברות הפועלות בהתנחלויות, טענו אלה כי הן פועלות בהתאם לחוק הישראלי. כמה מהן ציינו כי הן מעסיקות פלסטינים ובכך תורמות גם לכלכלה הפלסטינית. בדוח קוראים תיגר על אמירה זו, וסבורים כי "הימצאותן של התנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים משמשת למעשה לדיכוי הכלכלה הפלסטינית ולצמצום ההזדמנויות לעסקים פלסטיניים לשגשג, וכן להשפעה ישירה על מרקם העבודה".

בדוח נכתב בנוסף כי המעורבות של בתי עסקים בהתנחלויות חוצה את כל הסקטורים והתעשיות: החל מבנקאות (כולל הלוואות למשכנתאות בשטחים), תעשיית תיירות, בוקינג והשכרת כלי רכב, וכלה בחברות אבטחה וטכנולוגיה שמאפשרת מעקב וזיהוי המשמשת את ההתנחלויות, את החומה (לשון הדו"ח, מדובר בגדר ההפרדה) ואת המחסומים.

בישראל ובארצות הברית הפעילו בשנתיים האחרונות לחץ כבד כדי למנוע את פרסום הרשימה. עם פרסום הודעת המועצה היום אמר שגריר ישראל באו"ם, דני דנון: "דווקא ביום שבו מציינים באו"ם את יום השואה הבינלאומי בוחרת המועצה לפרסם רישומים של חברות הפועלות בישראל. זהו כתם שלא יימחה מהיסטורית האו"ם ובושה לדיראון עולם". דנון הוסיף: "נמשיך לפעול בכל האמצעים עם בנות בריתנו ברחבי העולם כדי להמשיך ולמנוע את פרסום הרשימה המבישה הזו".

גורמים מדיניים הוסיפו בשיחה עם "כאן חדשות" כי פרסום הרשימה, ללא ציון שמות החברות עצמן מהווה הישג לעבודה דיפלומטית של ארצות הברית וישראל. לדבריהם, פרסום הרשימה נועד כדי להרתיע מפני עסקים עם אותן חברות, וללא שמותיהם - אין לכך כרגע כל משמעות.

בד בבד התקיימה היום במשרד החוץ שיחת הבהרה לשגרירת אירלנד בישראל אליסון קלי. זאת על רקע יוזמת החקיקה במדינה לאסור על ייבוא ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות. בהודעה מטעם לשכתו של נתניהו נמסר אתמול כי הוא מגנה בתוקף את יוזמת החקיקה האירית, "שכל מטרתה היא תמיכה בתנועת ה-BDS ופגיעה במדינת ישראל".

בתוך כך, נערכה היום שיחת הבהרה לשגרירת אירלנד בישראל אליסון קלי, בעקבות יוזמת החקיקה במדינתה המגדירה פעילות עסקים עם חברות הפועלות במזרח ירושלים, יהודה ושומרון ורמת הגולן כעבירה פלילית. לאחר השיחה עם סמנכ"לית אירופה במשרד החוץ, רודיקה רדיאן-גורדון, נמסר כי ההצבעה על החוק נדחתה למועד בלתי ידוע.

בשיחה בין השתיים, הדגישה קלי כי היוזמה הועלתה על ידי נציגים עצמאיים בסנאט האירי ושממשלת אירלנד מתנגדת ליוזמה. היא הוסיפה שלא מדובר ביוזמת BDS ושממשלת אירלנד מתנגדת ל-BDS. סמנכ"ל אירופה, כך לפי הודעת דובר משרד החוץ, הדגישה את ההתנגדות הישראלית ליוזמת החוק והבהירה שכל יוזמה להחרים את מוצרי ההתנחלויות היא יוזמת BDS.