דורית סלינגר
(צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מותו של סוכן

בעוד שנה תוכלו לעשות ביטוח באפליקציה, בעוד חמש שנים לא יהיו סוכני ביטוח, ובעוד 30 שנה אף אחד לא ידאג לכם, אז כדאי שתחסכו לפנסיה. הממונה על שוק ההון מגיעה ל"חיות כיס", ויש לה כמה מסרים אליכם
שאול אמסטרדמסקי
15 בפברואר 2018
07:43
עודכן ב 12 מרץ 12:46

כתבה שלפניכם היא תסכית של הפרק החדש של "חיות כיס" - הפודקאסט של "כאן כלכלי". אתם יכולים להאזין לו פה למטה או באפליקציית הפודקאסטים האהובה עליכם, ואם יותר נוח לכם לקרוא כרגע - גרסת הטקסט לפניכם.

שאול: "אם את צריכה לשים את זה על סקאלה של 1-10, כש-1 זה לגמרי לא קשור ו-10 זה מצב מעולה, איפה אנחנו על הסקאלה הזו?".
דורית סלינגר: "שלוש".

שלום, אתם על חיות כיס, הפודקאסט של כאן כלכלי. אני שאול אמסטרדמסקי ומי ששמעתם לפני רגע היא דורית סלינגר.

דורית סלינגר: "אני דורית סלינגר ואני ממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון".

דורית סלינגר. דורית סלינגר. "אנשים לא כל כך מעריכים את החיסכון הפנסיוני שלהם למרות שזה אחד הנכסים הכי גדולים שהם ייצרו" (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אבל שניה לפני שנסביר מי זו דורית סלינגר ומה היא עושה בדיוק, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: איך מפקידים לכם כסף לפנסיה?

אני לא מתכוון באיזה חברת ביטוח הפנסיה שלכם, או איזה סוג פנסיה יש לכם. ממש פיזית: איך הכסף עובר מהחשבון של המעסיק שלכם לחשבון שלכם?

אם אתם חושבים שבסוף החודש מישהו מקליד ספרות למחשב, כמו ב, נניח, העברה בנקאית, אז אתם - טוב, אתם צודקים, אבל זה עניין ממש חדש. אבל ממש. מהשנה.

דורית סלינגר: "הדברים הועברו בניירות או קבצים".

כן כן, ניירות או קבצים. מילולית.

מעסיקים היו שולחים את הפנסיה של העובדים שלהם בדואר. במעטפות. בצ'קים. נסו לדמיין את הסצינה הזו בחברת ביטוח גדולה שאיזה עובד חוזר מהדואר עם חבילות אדירות של מעטפות מלאות בצ'קים, ואז סוללות של עובדים צריכים להתאים את הצ'קים האלה לשמות של החוסכים ולוודא שכל הכסף הועבר והכל, וללכת להפקיד את כל הצ'קים האלה.

זה נשמע לכם סביר? תארו לעצמכם שהמשכורת שלכם היתה מטיילת באופן דומה כל חודש אל הבנק שלכם. פחד אלוהים, לא? אז ככה בדיוק. ככה זה היה עד שסלינגר נכנסה לתמונה.

דורית סלינגר: "אנחנו עושים פרויקט ענק בעיניי, גם בעיני התעשייה. זה בעצם סטנדריזציה של איך מפקידים, לא בניירות. אתה לא שולח פקסים ולא ניירות".

היא החליטה לפתור את הבעיה הזו ולהביא את הקדמה הטכנולוגית בכוח לעולם הפנסיה. מעכשיו המידע והכסף אמורים לעבור בצורה דיגיטלית, ולא פחות חשוב, בצורה אחידה וזהה לכל גופי הפנסיה.

דורית סלינגר: "למה זה פרויקט ענק? כי זה לקחת הרבה מאוד מעסיקים שמשנים את צורת הדיווח שלהם בצורה מלאה, החברות צריכות להיערך לזה, ולכן היו לזה חבלי קליטה, עדיין יש, אבל עדיין פחותים".

ובאמת יש הרבה בעיות. הכסף לא ממש הולך לאיבוד, בינתיים לפחות, אבל הוא גם לא מגיע חלק. לא כולו. יש מיליארדים של שקלים מכספי הפנסיה שלכם שחונים בחשבונות מעבר כאלה אצל גופי הפנסיה, עד שהם יצליחו לאתר איזה שקל מתאים לאיזה חוסך. אבל הבעיות האלה הולכות ומתמעטות, אומרת סלינגר. וחוצמזה, היא אומרת, היינו חייבים להתחיל בידיעה שיהיו תקלות, כי עדיף היה מוצר לא מושלם על פני זה שלא היינו עושים את זה לעולם.

הסיפור המוזר הזה הוא דוגמה די סמלית למה שדורית סלינגר עושה. סלינגר אחראית על חלק ממש גדול מהכסף שלכם: על כל הפנסיות והביטוחים של כולנו.

הממונה על שוק ההון היא אחד הרגולטורים החשובים ביותר בישראל. אחד מתפקידיו המרכזיים, למשל, הוא לוודא שתהיה לכם פנסיה. אם היא חושבת, למשל, שגופי הפנסיה עושקים אתכם בדמי ניהול לא סבירים, ושהתחרות בשוק לא עושה את שלה, היא יכולה להקים מסלולי חיסכון לפנסיה שיהיו מוזלים מאוד, ויהוו ברירת מחדל עבור עובדים בשכר נמוך. סיפור אמיתי.

ואם היא חושבת, למשל, שביטוחי הבריאות שמוכרים לכם לא נותנים מספיק ערך ביחס לכמה שאתם משלמים, היא יכולה לשנות אותם לחלוטין, כמעט לכתוב אותם בעצמה, ולהשפיע לגמרי על האופן שבו אתם צורכים שירותי בריאות פרטיים. גם, סיפור אמיתי.
ולמרות שהתפקיד שלה כל כך חשוב, דורית סלינגר היא הרגולטור שאתם לא מכירים. זו לא אשמתה. זה בגלל שהיא הרגולטורית של תחום שאנשים רוצים לחשוב עליו כמה שפחות, ולבוא איתו במגע כמה שפחות.

דורית סלינגר: "אנשים לא כל כך מעריכים את החיסכון הפנסיוני שלהם למרות שזה אחד הנכסים הכי גדולים שהם ייצרו. זה נראה להם רחוק מאוד ולא מוחשי מספיק והמודעות מאוד נמוכה".

סלינגר מונתה בידי שר האוצר יאיר לפיד ונכנסה לתפקיד בספטמבר 2013. בספטמבר הקרוב היא אמורה לסיים את הקדנציה שלה, שקצובה לחמש שנים, מה שהופך את הראיון הזה לאחד האחרונים שהיא תיתן לפני הפרישה שלה. ובפרק הזה החלטתי לדבר איתה על נושא אחד בעיקר שנוגע לביטוח ולפנסיה - העתיד: האם עולם הביטוח והפנסיה תמיד ישתרך עשרים שנה מאחורי הטכנולוגיה, או שזה עומד להסתיים מתישהו. כמה כסף אנחנו עוד הולכים לשלם לסוכני הביטוח והאם עדיין צריך אותם והאם בסוף כל זה - בכלל תהיה לנו פנסיה?

חלק 1: למה הטכנולוגיה עוד לא הגיע לביטוח?

לקנות ביטוח זה עדיין חתיכת תיק. וזה ככה בעידן שבו לקנות שום דבר זה לא חתיכת תיק. אנחנו חיים בעידן שבו אפשר להיכנס לסופר ולצאת בלי לעבור בקופה, אבל כדי לקנות ביטוח צריך להדפיס טפסים ולחתום עליהם ולשלוח אותם במייל. למה אפשר לקנות היום הכל באינטרנט בשלושה קליקים, הכל, אבל ביטוח רכב לא? ולמה אפשר לבדוק באינטרנט כל מידע בעולם, כולל מידע רפואי וכספי הכי אישי שיש, אבל בשביל לדעת האם הכסף שלכם הופקד לפנסיה או לא צריך להתקשר לחברת הביטוח ולהתייבש על הקו עד הנצח?

דורית סלינגר: "קודם כל זה ענף מאוד מסורתי. הוא ענף מאוד מסורתי ואם דברים עובדים בסדר, בכל ענף, אם אף אחד לא משבש את המודל אף אחד לא ינער אותו. אבל זה מגיע, גם בענף הזה".
שאול: "זה נכון. אבל את זה אפשר להגיד גם על ענף הבנקאות, ולמרות שהוא די מפגר בפני עצמו, הוא מתקדם בשנות דור לעומת ענף הביטוח. אז למה?".
דורית סלינגר: "האימוץ של הטכנולוגיה בתחום הפיננסי הבנקאי היה מהיר יותר וקדם למה שמתחיל בתחום של הביטוח והפנסיה. ולכן אם אף אחד לא מזיז את הגבינה למה לזוז, יש בורות, חמים, נעים. אין מספיק איומים מבחוץ ולכן אין צורך וסיבה לשנות את המודל. אבל המציאות הזו משתנה ומהר".

כשסלינגר אומרת שאין מספיק איומים מבחוץ על ענף הביטוח וענף הפנסיה, אתם לא מתארים לעצמכם באיזו מידה זה נכון. אז הנה, קצת מספרים מתוך הדו"ח השנתי האחרון של סלינגר שפורסם לאחרונה:
בענף ביטוחי הבריאות חברת הביטוח הראל מחזיקה לבדה בנתח שוק אדיר של שליש. כך גם בביטוחי הנסיעות לחו"ל. בתחום הביטוחים הסיעודיים הנתח שלה אפילו גדול יותר - כמעט חצי מהביטוחים בשוק הם של הראל. כך גם בתחום ביטוחי השיניים.

יאיר המבורגר. מבעלי השליטה בחברת הביטוח הראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90) יאיר המבורגר. מבעלי השליטה בחברת הביטוח הראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90) 

מנורה מחזיקה ביותר משליש מהחסכונות בקרנות הפנסיה. מגדל מחזיקה ביותר משליש מהחסכונות בביטוחי המנהלים. שלוש החברות הגדולות בשני הענפים האלה לוקחות כמעט את כל השוק. לחברות הקטנות אין סיכוי של ממש להתחרות בהן. הוא שהיה הוא שיהיה.
במלים אחרות: הן לא מתקדמות כי אין להן סיבה.

בהיעדר תחרות שתגרום לחברות להתפתח טכנולוגית - סלינגר מנסה לעשות את זה בעצמה.

דורית סלינגר: "אנחנו דוחפים וזה לא טריוויאלי שרגולטור הוא זה שדוחף ולא בא מהענף עצמו אבל לא היתה לנו ברירה".

בינתיים, אגב, לא מדובר בצעדים שמגיעים מחזית הטכנולוגיה, אלא על דברים בסיסיים יותר.

דורית סלינגר: "חייבנו להקים אזור אישי, שבו כל אחד מקליד את תעודת הזהות שלו ויכול להיכנס לאזור האישי ולקבל את הפרטים שלו, הפוליסות, הכל".

אגב, בדקתי את זה באתר של קרן הפנסיה שלי, וזה אשכרה עובד, בלי ציניות. אשכרה אפשר לראות כמה כסף חסכתי, מה אני אקבל אם אני אפצע או אחלה, מה יקבלו בני המשפחה שלי אם אני אמות וכל מיני כאלה.

דורית סלינגר: "אנחנו מאפשרים סוף כל סוף לשלוח מידע לדואר אקטרוני למי שיש לו, לסלולרי".

כאמור, לא בשורות מחזית הטכנולוגיה.

לשלוח דואר אלקטרוני זה עדיין רחוק ממה שהטכנולוגיה באמת מאפשרת לעשות בתחום הביטוח: חברת ביטוח דיגיטלית לגמרי, כזו שמורידים את האפליקציה שלה, היתה מאפשרת לכם, למלא כמה נתונים, ואז לקנות ביטוח או לתבוע את הביטוח בקליק וחצי. בלי לדבר עם אף אחד ובלי לשלוח שום דבר. היא היתה יכולה להשתמש בבינה מלאכותית בשביל לדעת באיזה מחיר למכור לכם את הביטוח, והאם הפרופיל שלכם מסוכן או לא.

ואם יש לכם רעיון טכנולוגי מדהים ובא לכם להקים חברת ביטוח חדשה שתפעל בישראל ותהיה ה-דבר הכי טכנולוגי ומתקדם ומגניב שהציבור הישראלי ראה אי פעם מאז המצאת עגבניות השרי, אז קודם כל אתם חייבים להביא מהבית הרבה מאוד כסף. 60 מיליון שקל, ליתר דיוק.

מאחר שהסכום הזה הוא מגבלה משמעותית מאוד עבור סטארט אפ שרוצה לנסות להתחרות בחברות הגדולות, סלינגר הפחיתה את הדרישה הזו בצורה ניכרת.

דורית סלינגר: "אני מאמינה שבחצי שנה הקרובה יקומו שני מיזמים, חברות ביטוח חדשות שיעבדו באופן דיגיטלי לגמרי, לכן גם הפחתנו את דרישות ההון כדי להכניס יזמים לתחום".

שני המיזמים האלה כבר קיימים: מדובר בשני סטארט-אפים חדשים בתחום הביטוח שאת שניהם מובילים אנשים בכירים שפרשו מחברות הביטוח הישראליות הגדולות בשנים האחרונות. סלינגר מאמינה שהפחתת הדרישות תאפשר לשתיהן להתחיל לפעול כבר השנה ולנער קצת את השוק השמרני הזה. באופק ישנה קבוצה עסקית נוספת, גם היא מבוססת על בכירים לשעבר בתעשייה. כל החברות החדשות אמורות למכור לכם ביטוחים בצורה דיגיטלית לחלוטין, סלולרית לחלוטין. 

דורית סלינגר: "האם מפת הביטוח תשתנה? אני לא בטוחה. אבל עדיין אני מאמינה ברעשים שמגבירים תחרות".

כל הסיפור הזה של טכנולוגיה וביטוח הוא לא רק עניין של נוחות. זה אחד מהדברים שיעזרו לכם לשלם פחות. כי היום, בלי טכנולוגיה, התוצאה היא שחברות הביטוח עדיין מסתמכות על סוכני הביטוח בשביל למכור את המוצרים שלהן. ראיתם לאחרונה פרסומות לקרן פנסיה בטלוויזיה או ברשת? כי אני לא. סטארט אפים יכולים לנער את כל השוק, גם את סוכני הביטוח.

חלק 2: מי משלם לסוכני הביטוח?

בואו נסגור את הפינה הזאת שנייה. מה זה סוכן ביטוח? סוכן ביטוח זה כמו שתבואו לקנות טוסטר, והמוכר יגיד לכם - תראו, זה אחלה טוסטר, הוא עולה 100 שקל, אבל בגלל שאתם קונים אותו דרכי, המוכר של הטוסטרים, תשלמו עליו 130 שקל, כי אני אתן לכם שירות מעכשיו ועד שתצטרכו טוסטר חדש, אם אם אתם לא צריכים את השירות הזה, גם אם הוא לא נותן לכם שום ערך. תתחדשו.

אבל הנה החלק המוזר. על הטוסטר אתם משלמים, על השירות של סוכן הביטוח - לא. הסוכן אמור לבדוק איזה ביטוחים יש לכם, לבדוק מה הצרכים והיכולות שלכם, ולהתאים לכם את הביטוח או את מוצר החיסכון שמתאים לכם ביותר. ובהמשך, אם קורה משהו וצריך להפעיל את הביטוח, הסוכן הוא האיש שאמור להיות שם בשבילכם, לדאוג לבירוקרטיה, לפעול מול חברת הביטוח, כאלה. ועל כל הטוב הזה אתם לא משלמים לו אפילו אגורה שחוקה אחת.

זה נראה לכם הגיוני?

אז זהו, שזה לא. וזה רק נדמה לכם שאתם מקבלים את כל השירות הזה בחינם, כי אתם לא.

דורית סלינגר: "יש עוד משחק רב בעלויות התיווך שלא קיימות בממשקים האלה שיכולות להגיע ל-35%".
שאול: "כשאנחנו אומרים תיווך אנחנו אומרים סוכנים בעצם".
דורית סלינגר: "אנחנו אומרים סוכנים. זה שיעורי עמלות מאוד גבוהים".

ה-35% האלה שסלינגר מדברת עליהם, אתם משלמים אותם. כלומר, חברות הביטוח משלמות אותם לסוכנים, אבל הם כלולים בתשלום החודשי שאתם משלמים כל חודש על הביטוח, או בדמי הניהול שאתם משלמים על הפנסיה שלכם. מרגע שפגשתם סוכן ביטוח, אפילו אם המגע שלכם איתו הסתכם בחמש דקות - הי, אפילו אם לא פגשתם אותו מעולם - הוא מקבל כסף מתוך מה שאתם משלמים לחברת הביטוח כל חודש מפה ועד הנצח.

חברות הביטוח שילמו לסוכני הביטוח בשנת 2016 עמלות בהיקף של יותר מ-8 מיליארד שקלים (עמוד 6). אלה שמונה מיליארד שקלים שהציבור - אני, אתם - שילם לסוכני הביטוח בשביל לקנות ביטוח ובשביל לחסוך לפנסיה.

דורית סלינגר: "אני חושבת שכל מה שיהיה צריך להיות מנוגד אינטרסים ועובד רק לטובת המבוטח. המודל היום בעייתי. מצד אחד המתווך הסוכן צריך לדאוג לטובת … הוא אמון לטובת המבוטח. מצד שני הוא שלוחו של היצרן, איפה הנאמנות שלו קיימת? אופן התמריצים שלו הוא שיש שם ניגוד עניינים מובנה. אם אתה מקבל עמלה של 35% מחברה אחת ו-25% מחברה אחרת, מה תמכור?".

בישראל פועלים כיום יותר משלושה עשר אלף סוכני ביטוח. אם אתם חושבים שסלינגר הולכת לשלוח 13 אלף סוכני ביטוח הביתה מחר בבוקר, אז לא.

שאול:"5-10 שנים מהיום הסוכנים עדיין איתנו?".
דורית סלינגר: "יועצים עדיין איתנו".

הניואנס הזה הוא חשוב. יועצים, ולא סוכנים.

סלינגר מתכוונת להפוך את העמלות לזהות, בשביל להפוך את הסוכנים לאדישים למי החברה שמשלמת להם. אבל היא רוצה לעשות יותר מזה. היא היתה רוצה ללכת עד הסוף - לאסור על סוכני הביטוח לקבל את התשלום מחברות הביטוח, ושיגבו את התשלום רק מהלקוחות באופן ישיר ושקוף. ככה, ורק ככה, האינטרס שלכם אמור להיות גם האינטרס של הסוכן. אבל כך או כך, היא חושבת שתוך חמש שנים לסוכני הביטוח לא תהיה ברירה אלא להבין שהם צריכים לשנות את המודל שלהם אם הם רוצים להישאר רלוונטיים בעולם הטכנולוגי המתפתח. והדרך היחידה לעשות את זה, היא אומרת, היא להפוך ליועצים. לא סוכנים, אלא יועצים שמקבלים כסף ישירות מהלקוחות שלהם, כלומר מאיתנו. לא מאחורי הגב, לא מתחת לשולחן, לא באופן לא שקוף. ישר מאיתנו. אם אנחנו נרגיש שהם נותנים לנו ערך מוסף, אנחנו נשלם, ואם לא, אז לא. ככה לתפיסתה זה צריך להיות.

חלק שלישי: אתם לא צריכים ביטוח מנהלים

עד עכשיו דיברנו על ביטוח ועל טכנולוגיה ועל סוכנים, אבל כולנו יודעים שמה שבאמת מעניין אתכם לשמוע עליו, זה האם תהיה לכם פנסיה או לא. אז הנה זה בא. תתכוננו חזק, כי תכף אנחנו הולכים לדבר על מקדמים.

באופן אישי, אני חסיד של קרנות פנסיה. אני חושב שמבין כל האפשרויות לחסוך לגיל הפרישה - קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל - קרן פנסיה היא המוצר שמתאים לרוב המוחלט של האוכלוסייה. אני אישית חוסך בקרן פנסיה, אם זה מעניין מישהו.

בכל פעם שאני מדבר נגד ביטוחי מנהלים, אני חוטף מקלחת קרה מסוכני ביטוח שטוענים שאני שרלטן. אז הנה, אני אסתום קצת ואתן לרגולטורית בכבודה ובעצמה להגיד מה היא חושבת על ביטוחי המנהלים.

דורית סלינגר: "כרגע זה שוק שבוי עם בורות משמעותיים פוליסות רווחיות וכל פרט צריך לבחון את התועלת שיש לו מאותה הבטחה".

ברגע הסינגולרי שתגיעו לגיל הפרישה ותהפכו בשנייה אחת מעובדים לפנסיונרים, גוף הפנסיה שלכם צריך לחשב חישוב אחד: כמה לשלם לכם כל חודש. בקרנות הפנסיה המספר הזה - המקדם - משתנה מדי פעם, בהתאם לשינויים בתוחלת החיים ולריבית. אם קרן הפנסיה מעריכה שתחיו יותר חודשים, והיא מעריכה שתחיו יותר חודשים כי תוחלת החיים עולה, אז היא תחלק את הכסף שלכם לחתיכות יותר קטנות, והמשמעות של זה מבחינתכם זה שפשוט תקבלו פחות פנסיה כל חודש. אין לכם דרך לדעת מראש מה יהיה המקדם שלכם כשתגיעו לגיל הפרישה, ואין לכם דרך להשפיע על זה. לכן, הקלף המרכזי שהניע את תעשיית ביטוחי המנהלים בעבר היה העובדה שהם הציעו מקדם מובטח. שכבר ביום שבו אתם מתחילים לחסוך תדעו בכמה יחלקו את הפנסיה שלכם, וכך ותהיו מוגנים מפני עלייה לא צפויה בתוחלת החיים שתשחק לכם את הפנסיה. רק שלמקדם המובטח הזה יש מחיר. גבוה. מאוד. והמחיר הזה שוחק לכם את הפנסיה יותר מאשר העלייה בתוחלת החיים.

דורית סלינגר: "המשמעות של המקדם המובטח כמו שהוא שווק בשנים האחרונות הוא לא משמעותי. אנשים אוהבים את המילה מובטח אבל הם לא בוחנים מה המשמעות של המובטח הזה וניסינו להגביר את התחרות בביטוחים מנהליים ואפשרנו. כי העלויות של הביטוחים המובטחים האלה מאוד גבוהות, ההבטחה עולה לפרט עלויות גבוהות מאוד".

דמי הניהול בביטוחי מנהלים יכולים להיות גבוהים פי ארבעה מדמי הניהול בקרן הפנסיה, ואפילו יותר. דמי הניהול האלה שוחקים מאוד את החיסכון העתידי של החוסכים בביטוחי המנהלים, שליש מהחיסכון ואפילו יותר, ולכן לא בהכרח שווים את מה שהם מוכרים לכם.

אז מה לעשות? סלינגר חושבת שהחוסכים לפנסיה, אתם, צריכים לחשב ולבדוק האם ההבטחה של המקדם המובטח שווה לכם או לא.

דורית סלינגר: "כלומר איזו תוחלת חיים היא מבטיחה לו מול העלויות שיש לו. כלומר לבוא ולבחון, אם אני מקבל קצבה יותר גבוהה בניוד של הפוליסה שלי לחברה אחרת, אולי כדאי לי לעשות את זה כי אני יודעת כמה זה עולה לי".
שאול: "יש ארבעה אנשים שמבינים מה אמרת עכשיו ואני אחד מהם ועוד שלושה שמסוגלים. תסבירי את זה יותר טוב".
דורית סלינגר: "עד לפני מספר שנים שווקו פוליסות עם מקדם מובטח. המילה הבטחה קוסמת ושווקה שמבטיחים לך ומן הסתם משהו טוב ועדיף על לא מובטח. העלויות של ההבטחה גבוהות ולכן כל פרט ופרט היה נכון שיהיו לו אלטרנטיבות לאותו מקדם מובטח. אבל אותם אלה עם מקדמים מובטחים שהבטיחו להם משהו, צריכים לבחון בכל נקודה כל אחד ואחד האם ההבטחה שווה את העלות שהוא משלם עליה, כי הוא משלם על ההבטחה הזו. זה בא לידי ביטוי בקצבה שתהיה לו כשהוא יפרוש לגמלאות".

כלומר, על הפנסיה החודשית שלכם.

דורית סלינגר: "יש פה שני דברים שמשפיעים על הקצבה. אחד זה העלות שהוא משלם על ההבטחה, כי כל עלות כזו פוגעת בחיסכון שהוא יצבור, זה גורע, וזה יכול לגרוע 25% גם יותר מהחיסכון עצמו וזה נותן לי קצבה מובטחת. אבל אם יש אלטרנטיבה שגורעת מהיחסכון שלי פחות ונותנת לי קצבה אותו דבר אז מן הראוי שאעבור לאותו מקום שייתן לי פחות".

בכוונה השמעתי את הקטע הזה במלואו, כי אני חושב שהוא משקף יפה עד כמה הנושא הזה של הפנסיה מובן מאוד לרגולטור, אבל הוא על גבול הבלתי אפשרי לחוסכים עצמם. בשביל לחשב מה משתלם לכם יותר - ביטוח המנהלים שלכם עם המקדם המובטח או חיסכון בקרן פנסיה - אתם צריכים להשקיע בזה הרבה מאוד משאבי זמן ותעצומות נפש. הנה השלבים שאתם צריכים לעבור: אתם צריכים לאתר את פוליסת ביטוח המנהלים שלכם או את הדיווח השנתי. אתם צריכים לאתר שם מה המקדם שלכם. 200? 220? משהו אחר. יופי. אחר כך אתם צריכים להבין מה דמי הניהול שאתם משלמים, כמה הם מגלחים לכם מהחיסכון על פני ה-20-30 שנה הבאות - חישוב מאוד מאוד לא טריוויאלי - בשביל להבין מה תהיה הפנסיה החודשית הצפויה שלכם.

ואחרי שסיימתם עם זה, אתם רק בחצי הדרך.

כי אז אתם צריכים ללכת לאתר של קרן פנסיה כלשהי, למצוא את התקנון, לחפור בו עד שתגיעו לנספחים ותמצאו שם את לוחות התמותה - כן, לוחות תמותה - להבין איך לקרוא אותם - זוכרים איך נראים לוחות לוגריתמיים? אז זה די דומה - לאתר את עצמכם בטבלאות ולהבין מה המקדם שלכם בקרן הפנסיה, ואז לבצע את כל החישוב מההתחלה - להבין כמה דמי הניהול בקרן הפנסיה יגלחו לכם ב-20-30 שנה הבאות, ואז לחשב מה תהיה הפנסיה החודשית שלכם בקרן פנסיה, ואז להשוות את התוצאה לביטוח מנהלים, בשביל להבין מה משתלם יותר.

נשמע מסובך?

זה בגלל שזה באמת מסובך! ועם כל הכבוד לסלינגר, אני לא חושב שזו ציפייה ריאלית מבן תמותה סביר שיש לו חיים שלמים לנהל, ילדים לצעוק עליהם, בוס להתעצבן עליו, פקקים לעמוד בהם, מסים לשלם, מילואים לעשות, הבנתם את הנקודה.

סלינגר מודה שזה מסובך, אבל יש לה פתרון. או תקווה.

דורית סלינגר: "זה לא עד כדי כך פשוט וכאן אני כן מצפה שהטכנולוגיה תביא את השינויים. לומר לא הכל אנחנו נעשה אבל אנחנו כן רוצים לתת את המידע הזה בשביל שגורמים שונים יוכלו להציג לך מה יקרה אם דמי הניהול שלך יהיו שונים ולא יהיו דמי הניהול האלה, ואם תוריד אותם לאיקס מזה זה יעשה לקצבה שלך ואם תבדוק פרמטר זה או אחר, כלומר what if כזה. וזה יקל עליך לבדוק לבד מה המשתנים שפועלים על הקצבה שלך ותוכל לפעול בשביל להוזיל לשנות להביא לקצבה גבוהה יותר".

והאמת? זה אחלה רעיון לסטארט אפ - ממשק שאומר לכם מה תהיה הפנסיה החודשית שלכם אם תחסכו בביטוח מנהלים עם דמי ניהול מסוימים או בקרן פנסיה עם דמי ניהול מסוימים.

ולבסוף, האם תהיה לנו פנסיה כשנהיה גדולים? לפי סלינגר, התשובה היא חד משמעית - כן. אבל האמת היא, שזה כן עם כוכבית.

דורית סלינגר: "אנשים צעירים צריכים להבין שכשהם יפרשו יהיו להם 20 שנה או משהו כזה תקופה ארוכה, נשים אפילו יותר שבהן הם לא עובדים וצריכים לחיות מגורם הכנסה מסוים. החישובים שלנו הם של יחס תחלופה".

כלומר, הפנסיה החודשית שלכם לעומת המשכורת האחרונה שלכם.

דורית סלינגר: "הוא כ-70% להכנסה ממוצעת".

כלומר, שאם השכר שלכם הוא 10,000 שקל בחודש, הפנסיה החודשית שלכם תהיה 7,000 שקל בחודש. יש לי מה להגיד על החישוב הזה, אבל זה יהיה ארוך מדי. בתמצית, החישוב הזה כולל את האנשים שיש להם היום פנסיה תקציבית וכו'. בעתיד המצב יהיה גרוע יותר. וחוצמזה, אם השכר שלכם גבוה מ-10,000 שקל בחודש, הפנסיה החודשית שלכם תהיה פחות מ-70% מהשכר.

דורית סלינגר: "כלומר יחס התחלופה גם במדדים בינלאומיים הוא נאות אבל כדי להגיע לזה אסור למשוך פיצויים, כן לחפש הוזלת עלויות כי גם הן מכרסמות בחיסכון, להתחיל לחסוך מוקדם. אנחנו דואגים לכך שהחברות יציבות ויעמדו בהתחייבויות שלהן. אנחנו חייבים לחסוך כי נצטרך לחיות מהחיסכון הזה, לא ניפול על עול המדינה כי לא יהיה איך לממן את זה.
לכן כל אחד מאיתנו, למרות שזה במקום הצריכה הקיימת הנוכחית, צריך לחסוך לעתיד.
לסמוך על הפרט, זה לא שלא סומכים עליו, אבל לסמוך עליו כשזה נראה לו נורא רחוק, ולאנשים צעירים זה מה זה גיל 67 אפילו ו-40 זה מבוגר, אז לכן אני חושבת שהפנסיה חובה בהחלט נכונה. האם זה יספיק, פה זה כל אחד וההעדפות שלו. אם 70% זה לא מספיק צריך להמשיך ולחסוך יש כלים שונים. אם אנחנו לא נחסוך לתקופת הפנסיה לא תהיה לנו הכנסה לתקופה כל כך ארוכה".

אם יש לכם שאלות על פנסיה אתם מוזמנים להאזין לפרק הפנסיה הגדול שלנו שהעלינו לאוויר לפני כמה חודשים. הפרק ההוא ויתר הפרקים של חיות כיס זמינים כולם באתר כאן או באפליקציות הפודקאסטים השונות. עשו מנוי ולכו לפרקים שלא יצא לכם לשמוע, זה כדאי!

ואם זה לא השביע את תאבון הפנסיה שאינו יודע שובע שלכם, אתם מוזמנים לכתוב לי בטוויטר. ואפילו יותר טוב, אם בא לכם לשאול או לריב על מה יותר טוב - פנסיה או ביטוחי מנהלים - הצטרפו לקבוצה המגניבה שלנו בפייסבוק - חיות כיס.

תודה לרום אטיק וצליל אברהם שערכו. תודה לאסף רפפורט שהיה על הסאונד. תודה לדורית סלינגר על ההשתתפות בפודקאסט, אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה לכם שהאזנת