אמבולנסים בערבה
צילום: המועצה האזורית ערבה תיכונה

עשיתם תאונה בערבה? עדיף בבוקר

בגזרה שפרושה על פני 100 קילומטר ויש בה צורך באמבולנס לפחות 15 פעמים ביום – אין חובש בשכר לאחר שעות אחר הצהריים. הסיבה: התכתשות בין כלל הגופים. האזינו
אסף פוזיילוב
13 בפברואר 2018
09:24

זה נשמע לא ייאמן, אבל זו המציאות: בכל יום, משעות אחר הצהריים עד הבוקר שלמחרת, אין חובש שכיר באמבולנס בערבה, שיטפל בממוצע של 15 מקרים לפחות. במקום זאת, צריך להסתמך על חסדים של מתנדבים שמוכנים לעזוב את בתיהם למשך שעות.

הסיבה: כלל הגופים – מד"א, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמועצה האזורית - מתכתשים ביניהם. אף אחד מהם לא מוכן לשלם 350 אלף שקל בשנה, מה שיאפשר אמבולנס בטוח למשך 24 שעות.

בכל ערב עד הבוקר שלמחרת מתרחשים כ-20-15 מקרים המחייבים אמבולנס, על כביש הערבה המסוכן או ביישובים. או אז, הם מסתמכים על מתנדבים מהאזור, על כביש באורך של כמאה קילומטר. כל בית חולים קרוב נמצא במרחק עשרות קילומטרים לכל כיוון.

קב"ט המועצה, נדב איילון, הוא שאחראי להזנקת חובשים מתנדבים כשהנהג השכיר מסיים לעבוד, ואז הוא נסמך על רצון טוב של אנשים ומזניק אותם לאירועים מכל מקום שבו הם נמצאים. "קורה כאן מה שלא קורה בשום מקום אחר בארץ", אומר איילון. "כשמישהו מזעיק אמבולנס, הוא מגיע למוקד מד"א. המוקד מתקשר אלי בכל שעה בין ארבע אחר הצהריים לשמונה בבוקר. אז אני צריך לחפש מתנדב שייגש לטפל, ואז יפנה לבית חולים אם יש צורך. כל ערב ולילה יש 15–20 קריאות לפחות. אתמול, למשל, בערב הייתה אישה מבוגרת שלא הרגישה טוב וגרה ממש קרוב לתחנת מד"א. לקח לי 10 דקות למצוא מתנדב. אם היה לי נהג אמבולנס - הוא היה מגיע במקרה הזה תוך דקה או שתיים מרגע הקריאה, כי היא גרה ממש ליד התחנה".

מיליוני אנשים נוסעים על כביש הערבה בכל שנה, נוסף על 3,500 תושבים ועוד כמה אלפי עובדים. עד לפני כשלוש שנים וחצי היה באזור חובש שכיר, ששימש גם נהג באמבולנס במשך חצי מהיממה. ואז הפסיקה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים להעביר מימון חלקי למד"א, ומאז – הנהג שהוא גם חובש שכיר - נמצא רק שליש מהיממה. הגופים מתכתשים, וגם המועצה מסרבת לשלם. לדברי ראש המועצה אייל בלום "זה שירות שהמדינה חייבת לספק, כמו משטרה וכיבוי או חינוך, ולא הגיוני לדרוש את זה מאיתנו. זה לא צריך לצאת מהארנונה שהם משלמים עבור שירותים אחרים".

העלות לנהג אמבולנס (בערבה כאמור הוא גם החובש) שיהיה בזמינות של 24 שעות, היא תוספת של כ-350 אלף שקל בלבד לשנה. ערן רגב, חקלאי, הוא אחד המתנדבים שמוזנקים בלילה, כשאין חובש שכיר: "אפילו אם אני כאילו פנוי, סיימתי לעבוד ואני עם המשפחה – כל פינוי כזה לוקח כמה שעות טובות. גם אחרי הטיפול עוד צריך להגיע ליוספטל או סורוקה, ובחזרה, להיות שעות על הכביש".

ואחרי כל התיאור הזה, יש גם אבסורד: כעת בונים תחנת מד"א חדשה וגדולה ביישוב ספיר, עבור הערבה כולה. אולם נכון לעכשיו יאייש את התחנה רק אדם אחד – אותו נהג שהוא גם חובש - משמונה בבוקר עד ארבע אחר הצהריים.

ממד"א נמסר בתגובה: "בתחום מ.א ערבה תיכונה פועלת נקודת הזנקה לאמבולנס (בספיר), שהחלה לפעול בזמנו בתקצוב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לפני כמה  שנים החליטו ברשות להפסיק את המימון. למרות זאת, מד'"א, שאינו מתוקצב מכספי מדינה, ממשיך ומחזיק את הנקודה פעילה בשעות הבוקר, וזאת מתקציבו השוטף.

"לצד נקודה זו קיימים במועצה ארבעה אמבולנסים נוספים של מד"א - סה"כ חמישה אמבולנסים במועצה בת 3,200 תושבים, המעניקים מענה הולם. באחריות המועצה להפעיל אמבולנסים יישוביים על בסיס מתנדבים, כפי שעושים במועצה הסמוכה אילות ובמועצות אזוריות נוספות ברמת הגולן, שומרון, בקעת הירדן ועוד.

"כמובן שאם יימצא תקציב מד"א - ישמחו לשדרג את השירות ולהפעיל במקום נקודת הזנקה 24 שעות. טוב יעשה ראש המועצה אם במקום לתקוף את מד"א יראה את טובת התושבים וידאג לתקציב לרווחתם".

על השאלה, שהפננו לרשות לבטיחות בדרכים כמה פעמים, מדוע הפסיקה להעביר את התקציב שאפשר להפעיל למשך עוד כמה שעות את האמבולנס, השיב הארגון: ״הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעבירה תקציבי תמיכה לגופי הצלה, ובהם מד"א. התקציב מועבר באופן עקרוני לגופים המעסיקים מתנדבים ואינם גובים כסף עבור השירות. בעבר העבירה הרשות למד"א תקציב לצורך הקמת נקודות הזנקה נוספות, המשמשות בין היתר לפינוי נפגעי תאונות דרכים, אך הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אינה מממנת מתקציבה פעילות שוטפת ואחזקה״.