מטוס ה"אדיר" (F-35) של חיל האוויר
צילום: פלאש 90

הסלמה בצפון: זינוק בירי טילי הנ״מ מסוריה לישראל

מספר הפעמים שאש נ"מ סורית נורתה לעבר מטוסי חיל האוויר זינק בחודשים האחרונים - בעידוד הרוסים. השמדת הקרון האיראני בוצעה לאחר שאמ"ן וידא שלא ייפגעו כוחות רוסיים. המערכה נגד הנשק האיראני בסוריה ובלבנון הופכת למסובכת יותר, והובילה את מפקדי חיל האוויר לערוך התאמות בתורת הלחימה
רועי שרון
16 בפברואר 2018
01:57
עודכן ב 07:33

אירועי השבת האחרונה וההתכתשות בין ישראל לאיראן בסוריה נמשכו בסך הכול חמש שעות, אך הם מקפלים בתוכם כמעט את כל מרכיבי הלחימה האווירית של המערכה הבאה. כמה דקות לפני השעה 04:00 זיהו המכ"מים של חיל האוויר את המל"ט האיראני עושה דרכו מבסיס טי-4 שליד העיר תדמור לישראל. בחיל האוויר הוחלט להיערך להפלת המל"ט על ידי מסוק קרב אפאצ'י - ולא באמצעות טיל פטריוט - כדי לבצע תיעוד איכותי של כלי הטיס שנשלח בידי מפעילים איראניים, טרם הפלתו; תיעוד שישמש גם להשפעה תודעתית - אך גם למחקר. שרידי המל"ט נלקחו למעבדה באמ"ן וסביר שבקרוב נדע דברים חדשים.

לאחר היירוט המוצלח הורה הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על השמדתו של קרון ההפעלה. אמ"ן הביא את המידע המדויק על הבסיס, ורביעיית המטוסים נדרשה לשגר למרחק של כמעט 300 קילומטרים את החימוש שישמיד את המטרה. במקביל נדרשו אנשי המודיעין לדייק במיקומו של הקרון, ולא פחות מכך – לוודא שהוא לא נמצא בקרבת חיילים רוסים.

מדובר בפעולה מורכבת – על גבול קצה היכולת הטכנולוגית והמודיעינית - שנמשכה כ-20 דקות מרגע ששוגר החימוש ועד הפגיעה בקרון, ונעשתה בתנאי טיסה של חשיכה מוחלטת ועננות עד גובה רב. בראש המבצע עמד האלוף נורקין. כמה מטוסים שיגרו את החימוש, כשהם נדרשים לכוון אותו עד לקרון שהיה כבר בתנועה ולוודא שהושמד.

האזור הסורי שבו מוצבות סוללות הנ"מ הוא הצפוף ביותר בעולם ביחס של מערכות הגנה אווירית לשטח. יש שם עשרות סוללות נ"מ מסוגים שונים, בעיקר SA-5 וSA-17. בחודשים האחרונים החל הנ"מ הסורי לצבור ביטחון, ולשגר טילים נגד מטוסי חיל האוויר בקצב שטרם התרחש באזורנו. מאז 1983 ועד סוף 2017 נורו לעבר מטוסי חיל האוויר פחות טילים מאשר בשנת 2018, שהחלה רק לפני חודש וחצי.

הגורם העיקרי לזינוק הדרמטי במספר הטילים ששוגרו לעבר חיל האוויר הוא הנוכחות הרוסית על אדמת סוריה. הרוסים מעוניינים להחזיר לאסד את היציבות השלטונית והם מעודדים אותו לבצר את ריבונותו במדינה החרוכה. כפועל יותא מכך, סביר כי הם גם מעודדים אותו להגן על הריבונות האווירית שלו, וייתכן שמכאן השימוש במערכות ההגנה האווירית נגד כלי הטיס הישראליים.

העידוד הרוסי, והמהלך הסורי, הובילו את מפקדי חיל האוויר להתמודד עם אתגר מבצעי ומודיעיני חדש. מצד אחד, כדי להימנע מהסלמה נמנעת ישראל ככל האפשר מפגיעה בחיילים סורים ומתמקדת במבנים, כלי רכב ונשק. לגבי פגיעה בכוחות רוסים – פה מדובר כבר בקו אדום, ולכן רמת הדיוק הנדרשת מהטייסים גבוהה מאוד.

במקביל נדרשים הטייסים להתמודד עם ניסיונות היירוט.

את היכולות האלה שיכללו בחיל האוויר בשנים האחרונות, שבהן מנהלת מערכת הביטחון מערכה חמושה נגד העברות הנשק המתקדם, מאיראן דרך סוריה לחיזבאללה. מדובר במאות רבות של טיסות צילום מעל שמי לבנון, ולמעלה מ-100 תקיפות אוויריות. תחת הכינוי "אמל"ח מתקדם" אפשר למצוא מערכות נ"מ, מכ"מים וטילים נוספים. ההערכה היא כי במערכה מסוג זה אין איטום הרמטי, וחלק ממשלוחי הנשק הצליח להגיע לידי חיזבאללה, או במילים אחרות: חיזבאללה מחזיק בטילים מדויקים שיכולים לפגוע כמעט בכל נקודה חשובה בשטח ישראל.

בזמן שרביעיית מטוסי ה-F-16 מסוג A שיגרו את החימושים המתקדמים לעבר הקרון האיראני, זיהו מערכות ההגנה האווירית הסורית את הפעילות, ושיגרו לעבר המטוסים עשרות טילי נ"מ. אמנם לא מדובר במערכות נ"מ S-300 שקיימות בסוריה בשימוש הרוסים, אבל כפי שנוכחנו לדעת, מדובר באיום ממשי. החימוש שהשמיד את הקרון נורה מכמה מטוסים, והוא דרש מצוות האוויר לכוון אותו עד רגע הפגיעה. התחקיר שמתקיים בחיל האוויר יוגש לאלוף נורקין ביום שלישי הקרוב, אבל כבר עכשיו ההערכה היא שלמרות הביצוע המורכב, צוות המטוס היה יכול לחמוק מהטיל המיושן.

שנתיים וחצי מאז פרשו הרוסים את כוחותיהם על אדמת סוריה, מתגבשת תמונת מצב מטרידה בגבול הצפון. בחודשים האחרונים זיהו מערכות המודיעין פעילות איראנית גוברת בסוריה, והאינטרס האיראני אינו חופף לאינטרס הסורי. ניתן להניח כי אסד חושש שהתוקפנות של טהראן תדרדר את היציבות שהוא מנסה לסלול במדינה בתוך מלחמת האזרחים. גם האינטרס הרוסי לא עולה תמיד בקנה אחד עם זה האיראני.

במערכת הביטחון הכריזו השבוע שהמערכה הנחושה נגד הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה תימשך, וכן המערכה נגד העברות אמצעי הלחימה המתקדמים לחיזבאללה. השבוע האחרון מעיד יותר מכל הצהרה אחרת: המערכה האמיתית היא על חופש הפעולה של חיל האוויר, והיא רחוקה מסיום.