כתובת הקוראת לחרם על ישראל בבית לחם
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

משרד האוצר צפוי לפרסם בימים הקרובים תקנות נגד פעילי BDS

התקנות יאפשרו ליישם את סעיפי חוק החרם, שאושר כבר ב-2011, ולמנוע מגורמים המקדמים חרם על ישראל לקבל הטבות פיננסיות מהמדינה ולהשתתף במכרזים ממשלתיים. תגובש "רשימה שחורה" של פעילי חרם מרכזיים, ביניהם צפויים להיות גם אזרחים ישראלים
גילי כהן
15 בפברואר 2018
15:03

משרד האוצר צפוי לפרסם בימים הקרובים תקנות שיאפשרו להטיל הגבלות פיננסיות על פעילי BDS מרכזיים. זאת במסגרת חוק החרם שאושר בכנסת כבר בשנת 2011.

חוק החרם כיום מאפשר לשר האוצר להגביל גישה למכרזים ממשלתיים ממי שקורא לחרם על ישראל או השתתף בו, ולמנוע מפעילי BDS הטבות כלכליות מסוימות. עם זאת, סעיפי החוק לא מיושמים היום כי לא הותקנו תקנות בנושא.

לאחר פרסום התקנות, במשרד לעניינים אסטרטגיים יגבשו מעין "רשימה שחורה" של פעילי חרם מרכזיים, ביניהם צפויים להיות גם אזרחים ישראלים. ככל הנראה, אלו יהיו מי שקוראים באופן רציף עקבי ומתמשך לחרם על מדינת ישראל - ועליהם יוטלו הגבלות כך שלא יוכלו, בין היתר, להתמודד במכרזים ממשלתיים או לקבל הטבות פיננסיות מסוימות מהמדינה.

בסוף החודש שעבר ריכזה מועצת זכויות האדם של האו"ם "רשימה שחורה" של 206 חברות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. הודיעה המועצה כי בשלב היא אינה מפרסמת עדיין את שמותיהן וזאת מכיוון שעד כה יצרה קשר רק עם כרבע מבתי העסק.

מדובר במימוש החלטה שקיבלה המועצה לזכויות האדם במרץ 2016 שמטרתה לסמן את החברות הפועלות בשטחים שבשליטת ישראל מאז מלחמת ששת הימים. הרשימה, כשתפורסם, נועדה להזהיר מפני מעורבות בעסקאות כלכליות עם גופים הפועלים בין השאר גם בהתנחלויות.

מרבית החברות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון הן כצפוי ישראליות, אולם ברשימה נמצאות גם 22 חברות אמריקניות, שבע חברות מגרמניה וגם חברה אחת מטורקיה. על פי הדוח, בשל מה שמוגדר "משאבים מוגבלים", פנתה המועצה לזכויות האדם רק ל-64 בתי עסק שזוהו כפועלים בהתנחלויות. רק כשישלימו פנייה לכל בתי העסק, מתכוונים במועצת זכויות האדם לפרסם את הרשימה המלאה.

במועצה מציינים כי בתשובות שקיבלו מהחברות הפועלות בהתנחלויות, טענו אלה כי הן פועלות בהתאם לחוק הישראלי. כמה מהן ציינו כי הן מעסיקות פלסטינים ובכך תורמות גם לכלכלה הפלסטינית. בדוח קוראים תיגר על אמירה זו, וסבורים כי "הימצאותן של התנחלויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים משמשת למעשה לדיכוי הכלכלה הפלסטינית ולצמצום ההזדמנויות לעסקים פלסטיניים לשגשג, וכן להשפעה ישירה על מרקם העבודה".

לפני כשבועיים זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו את שגרירת אירלנד בישראל אליסון קלי לשיחת נזיפה במשרד החוץ, בעקבות יוזמת החקיקה במדינה לאסור על ייבוא ומכירה של מוצרים שמקורם בהתנחלויות. בהודעה מטעם לשכתו של נתניהו נמסר כי הוא מגנה בתוקף את יוזמת החקיקה האירית, "שכל מטרתה היא תמיכה בתנועת ה-BDS ופגיעה במדינת ישראל".