בנימין נתניהו
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שבוע סוער: אחרי ההמלצות, נתניהו מחייך מהסקרים ומחבק את שותפיו

גם אם נראה שנתניהו הפסיד בקרב למשטרה, בליכוד לא ממהרים לירות לעברו חיצים, וגם בקואליציה הוא דאג מראש לסדר את השורות. לא פלא שלמרות המלצה להעמידו לדין, הוא היה נבחר לתפקיד גם אם הבחירות היו מתקיימות כבר השבוע
יואב קרקובסקי
16 בפברואר 2018
11:41
עודכן ב 11:42

ראש הממשלה בנימין נתניהו חיכה השבוע במיוחד לנסיעה שלו לכינוס הביטחון במינכן. נתניהו תמיד אהב נסיעות מדיניות לחו"ל, ובכלל חובב של נסיעות בעולם, ובסיומו של שבוע שבו משטרת ישראל ממליצה להעמיד אותו לדין - הייאוש במינכן יהיה הרבה יותר נוח. שם, אין גישה ישירה לכלל טורי הפרשנות, מאמרי סוף השבוע ואולפני טלוויזיה שהמסר שיעלה מהם לא יהיה נעים לנתניהו ולבני ביתו ברחוב בלפור. מינכן הקרה והמושלגת ודאי עדיפה לו מהקור שמנשב מעל דפי העיתון ואולפני הטלוויזיה.

המלצות שוחד בתיקי נתניהו - כתבות נוספות:

היועמ"ש מגיב: יהיה קשה, אך אם יהיו ראיות - אגיש אישום >>

סקר כאן חדשות: 47% מהציבור - על נתניהו להכריז על נבצרות >>

פרקליטו של רה"מ: "המתנות - פחות מחצי מיליון שקל" >>

המלצות נתניהו: המסמך המלא >>

זה אמנם לא היה מהשבועות המשובחים עבור ראש הממשלה, אבל בדיוק לרגעים הללו הוא התכונן היטב. כבר בחודשי הקיץ, כשכינס את תומכיו פעם אחר פעם, ידע נתניהו שהקרב החשוב ביותר מבחינתו הוא הקרב על התודעה. זה היה קרב על אמון הציבור - מי שיצליח לשכנע את הציבור, ינצח במערכה. למשטרה היו הרבה מאוד שגיאות: החל מההתנהלות הרשלנית לגבי פרשת מפקד יחידת להב 433, ניצב רוני ריטמן; דרך שורה ארוכה של ידיעות בפרשות נתניהו שהודלפו לכאורה מחדרי החקירות; העסקת היועץ האסטרטגי-פוליטי, ליאור חורב, המתמחה בניהול קמפיינים נגד ראש הממשלה; ועד הראיון של המפכ"ל לאילנה דיין ב"עובדה", שנפל לידי נאמניו של ראש הממשלה כפרי בשל. הראיון שימש כלי ניגוח להוכחת התזות שמקורן בבלפור, ושלפיהן החקירה זוהמה.

עיון מרפרף בסקרי סוף השבוע יכול ללמד לכאורה שנתניהו הפסיד והמשטרה ניצחה, אבל זה רק במבט ראשון. ראש ממשלה בישראל זקוק לאמון ציבורי רחב, בלי קשר ישיר לתמיכה על פי מפתח מפלגתי. במישור הזה, נתוני האמון שלהם זוכה נתניהו גרועים עבורו - מחצית מהציבור לא מאמין לו, ומעדיף את גרסת המשטרה. יותר ממחצית הציבור רואה בו אדם מושחת, וכמעט אותו סדר גודל של משיבים קוראים לו לצאת לנבצרות. אלא שאם מודדים במנדטים את אלו שמאמינים בו, מגלים מדוע בסקרי המנדטים אין שינוי של ממש, וכ-26 מנדטים הולכים אחרי נתניהו. אמנם גם בקהל מצביעי הימין יש מי שרואים במעשיו מעשים משחיתים, אבל סקרי המנדטים עדיין מכתירים את נתניהו לראש הממשלה הבא בישראל לו הבחירות היו מתקיימות השבוע.

המבקר החריף ביותר של המלצות המשטרה

בליכוד התייצבו רוב בכירי המפלגה לצדו של ראש הממשלה, חלקם בהתלהבות וחלקם פחות. הנאמנים האוטומטים. ה-DNA של הליכוד הוא חזק ולא משתנה - לא יורים בתוך הנגמש, ובטח שלא יורים חיצים על המנהיג. זה לא עובר טוב בגרון של פעילי הליכוד, ומי שחפץ חיים חייב להבין זאת. לכן, גם הטוענים לכתר כמו גדעון סער, ישראל כץ, גלעד ארדן ויולי אדלשטין - גם אם ממצאי מסמך ההמלצות מעבירים בהם צמרמורת – אינם נהנים מהלוקסוס שיש לשותפיו של ראש הממשלה. את הביקורת שיש להם, הם יכולים לכל היותר ללחוש בשיחות סגורות.

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ניצל את החופש הזה, ושחרר את התגובה האמיצה והמצוטטת ביותר בעקבות ההמלצות. העובדה שבנקודת הזמן הזו נתניהו תלוי בבנט, יותר מכפי שבנט תלוי בנתניהו, איפשרה לו להרגיש חופשי ןלשחרר את "האמירה הערכית" - קבלת מתנות לא מתיישבת עם הצורך להוות דוגמא אישית. בנט עשה שימוש במשפט החשוב כל כך בחינוך, "ממני תראו וכך תעשו". שר החינוך מסר הודעה מאוד ממלכתית ומדודה. כמי שמספר 2 במפלגתו היא שרת המשפטים, קשה היה לצפות ממנו להוביל מהלך פוליטי עוד בטרם התקבלה החלטת היועץ המשפטי לממשלה. למרות זאת, כריכת ההודעה הזו, עם הנחת פתיל שקשור להחלטתו של מנדלבליט, הופכת את הגיבוי וההישארות בקואליציה כ"תמיכה על תנאי".

ראש הממשלה עשה השבוע מהלכים על מנת לסגור את השורות בתוך הקואליציה. רגע לפני פרסום ההמלצות, בין פגישות מדיניות והתייעצויות עם אנשיו, הוא מצא זמן לשבת במליאת הכנסת בעת נאומו של שר האוצר משה כחלון שהציג את תקציב 2019, שנה ועשרה חודשים וחצי לפני תחילת שנת הכספים הבאה. מדוע? כדי להמחיש לשותפו, שסימן את עצמו כשומר שומרי הסף – אנחנו ביחד בסיפור הזה. התקציב, ואיתו הבטחת היציבות הפוליטית, הוא אינטרס של שנינו. הגמול הגיע בשעות הלילה, כשכחלון הודיע: אני עם נתניהו, לפחות עד החלטת היועץ, והמלצות המשטרה לא יביאו אותי לפרק את הממשלה. איך הוא אמר לפני שבועות אחדים לעמית סגל? "אני לא קבלן פירוקים של הממשלה".

יש תמורה לתמיכה

מעל כולם, מי שזכה לחיבוק הגדול ביותר מראש הממשלה הוא שר הביטחון אביגדור ליברמן. ליברמן אמר לאחר פרסום ההמלצות כי היועץ המשפטי, והחלטתו אם להעמיד לדין את נתניהו, הוא אפילו לא התחנה האחרונה בהחלטה אם לצאת לנבצרות או להתפטר. ליברמן, בעצמו בעל ניסיון ארוך של יותר מ-15 שנים בחדרי החקירות, דיבר מחוויה אישית. הוא הזכיר שר חוץ אחד שהתפטר עם הגשת כתב אישום נגדו, זוכה – וחזר לתפקידו. "עם ראש ממשלה זה לא ככה – התפטרות ראש ממשלה מתפקידו זו כבר הפיכה שלטונית". לכן, כך הצהיר יו"ר ישראל ביתנו, נתניהו לא צריך להתפטר עם הגשת כתב אישום.

המילים הללו נעמו לאוזניו של ראש הממשלה. התמורות שנתניהו יכול לתת לשריו על התמיכה בו מוגבלות, אך בהיעדר ממלא מקום קבוע לראש הממשלה – מינוי ראש ממשלה בפועל, שהוא תואר חסר ערך ממשי, הוא גם סוג של תשורה לשר ש"עשה את הדבר הנכון". ואכן, הממשלה מינתה את ליברמן לממלא מקום ראש הממשלה כשנתניהו ישהה במינכן.

המינוי הזה של שר הביטחון הוא אמנם מהלך סמלי, אבל בכל זאת חריג. עד כה הקפיד ראש הממשלה למנות למשרה הנחשקת רק שרי ליכוד חברי קבינט. משום מה, ישראל כץ, יובל שטייניץ, זאב אלקין, יריב לוין, גלעד ארדן ואפילו מירי רגב - לא נמצאו הפעם ראויים. רגב ידעה להודות יפה לראש הממשלה לאחר שמונתה למלא את מקומו שבוע ימים כששהה בהודו. "התקבלת כמו מלך", היא החמיאה לו. זה היה שיעור פוליטי לבאים אחריה – הנה דרך טובה להגיע למשרה הנחשקת. ליברמן, מבלי להחניף, הראה שיש דרך טובה יותר. אין כמו תגובה ראויה בזמן הנכון שעושה את העבודה.