הגשת הדוח של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה ב
צילום: דף הטוויטר של שרת המשפטים, איילת שקד

דוח התלונות על המשטרה והפרקליטות: שוטרים תקפו קצין בדימוס חולה סרטן בלי סיבה

רק 14% מהתלונות נגד המשטרה והפרקליטות נמצאו מוצדקות. על מאבק הפרקליטים בנציבות בתקופת השופטת הילה גרסטל: "היה מיותר ופגע באמון הציבור"
אמוץ שפירא
27 בפברואר 2018
12:30

רק 14% מהתלונות שהגיעו לנציב תלונות הציבור למייצגי הערכאות נמצאו מוצדקות - כך עולה מהדוח לשנת 2017 שפרסם היום (שלישי) השופט בדימוס דוד רוזן, העומד בראשות נציבות תלונות הציבור בתחום. הדוח הוגש לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

מהדוח עולה כי במהלך 2017 התקבלו בנציבות 356 פניות - מהן 249 הוגדרו "תלונות", רובן נגד הפרקליטות. רק 41 מהתלונות נמצאו מוצדקות. הנציב ציין בדוח את מאבק הפרקליטים בנציבות בתקופת השופטת הילה גרסטל, וכתב כי "מאבק הפרקליטים גבה מחיר משני הצדדים, פגע באימון הציבור בנציבות כגוף ביקורת חיצוני ופגע בפרקליטות. בנקוף הימים נראה המאבק כבלתי מובן ובטח ובטח מיותר לחלוטין".

את אחת התלונות הגיש ראש עיר שנעצר במהלך כהונתו בחשד לביצוע עבירות מתחום ההונאה, ואחרי שנתיים נסגר התיק בשל חוסר בראיות מספיקות. הנציב מצא את טענתו מוצדקת כי הפרקליטות סירבה במשך שנה וחצע למסור לעיונו חומרי חקירה. תלונה אחרת שנמצאה מוצדקת, הגיש עורך דין שטען להתעמרות מצד שוטרים ובניסיון לתפור לו תיק. השוטרים תקפו את עורך הדין בתחנת המשטרה, אך הוא הואשם בתקיפתם. לבסוף הוא זוכה ואף זכה בתביעה אזרחית, ורק לאחר התערבות הנציב, נפתחה נגד השוטרים חקירה פלילית במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת עסקה בעורך דין שטען כי דוברות פרקליטות מחוז העבירה לתקשורת ידיעה על הגשת כתב אישום נגד מרשו, עם חלק מכתב החשדות, זאת בטרם הודיעה להם על כך. בתלונה אחרת שנמצאה מוצדקת נטען כי שוטרים נכנסו לבית של קצין משטרה בדימוס בן 66 חולה סרטן, התיזו עליו גז פלפל ועצרו אותו ואת בנו - ללא עילה. לאחר מכן טייחו את מעשיהם באמצעות רישום דוחות כוזבים על האירוע.

מנגד דחה הנציב על הסף 12 תלונות שהוגשו נגד החלטת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה שנפתח נגד ארגון השמאל "שוברים שתיקה", בעילה של חוסר עניין לציבור, זאת בנימוק כי הנושא מצוי בליבת שיקול דעתה של הפרקליטות. כמו כן דחה הנציב פנייה של חברת כנסת נגד התנהלות הפרקליטות על רקע פתיחת חקירת משטרה נגד דובר "שוברים שתיקה", שטענה כי הטיפול המהיר הוא בשל פנייתה של שרת המשפטים. זאת בנימוק כי אין באפשרותו לטפל בתלונה על מעשה שמתקיים בו הליך פלילי.  

עוד עולה מהדוח כי הנציב העביר לבחינת היועץ המשפטי לממשלה תלונה בעניין שתי פרשות חמורות: האחת -  הטרדות ואיומים נגד חושף שחיתויות מצד בכירים במוסד ציבורי, לרבות ניסיון להפלילו באונס על ידי שידול עובדת לטעון נגדו טענות שווא. הפרשה השניה עוסקת בחשש כבד למעשים פליליים של גורמים בכירים במוסד ציבורי, בניהם מי ששימש מנכ"ל.

"טיפול רות דוד בפניות מבקר המדינה - מעלה תמיהה רבתית"

בדוח נמצא כי מתוך שש פניות של מבקר המדינה שהועברו לטיפול פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד רות דוד, באשר לשלוש מהן לא נמצא טיפול שהן טופלו מעולם, ושתיים העבירה למשטרה ובכך התמהמה טיפולה בהן. בדוח נכתב כי טיפול הפרקליטות בפרשות חמורות אלו מעלה תמיהה רבתית, לאחר שהתברר לנציב כי רוב מכריע של החשדות הנוגעים למנכ"ל דאז לא נחקרו מעולם, למרות שמדובר בחשדות כבדים לביצוע עבירות פליליות משמעותיות הכרוכות בסכומי עתק.

הנציב קבע כי הדברים האלו מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי בכל החשדות נגד אותו בכיר שטרם נחקרו, הייתה מעורבת בדרך כלשהי רות דוד. הנציב ביקש מהפרקליטות לעדכן אותו אם יש בכוונתה לנקוט צעדים בפרשות אלו.

פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד רות דוד (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

באשר לתלונה שהגיש קצין המודיעין לשעבר ברשות המסים, רפי רותם, שטען כי עו"ד דוד סגרה בתוך שלושה ימים המלצת משטרה להעמיד לדין בכירים ברשות, קבע הנציב כי בתיקים בעלי רגישות ציבורית רבה לא ראוי כי החלטה על גניזתו תתקבל רק בהיוועצות בין הפרקליט המלווה ופרקליט המחוז ללא היוועצות עם פרקליט בכיר נוסף. הנציב המליץ לפרקליט המדינה להוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית, או תיקים הנוגעים לנושאי מישרה בכירים בשירות הציבורי.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לדוח כי "מעיון ראשוני בדוח, עולה כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדוח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו. זאת, בין היתר, בנושא ביעור תיקים, בנושא ניהול הליכים פליליים על ידי מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, בנושא אופן סגירת תיק נגד חשוד, ועוד. לצד אלה, היו מקרים שהנציב שינה את עמדתו הראשונית וקיבל את עמדת הפרקליטות. כך היה למשל בנושא גבולות המותר והאסור בניהול מו"מ על ידי הפרקליטות".