"הילדים שלי שונאים אותי": מי הפך את ההורים הגרושים למפלצות?

לאופיר הגיעו שוטרים הביתה כדי לקחת ממנו את בנו, יקי לא הצליח לסיים את המכתב לילדים שלו מרוב דמעות וסהר מרגיש צורך לצאת למלחמה. הורים גרושים לא מבינים מדוע פמיניסטיות ושמרנים משתפים פעולה כדי למנוע מהם קשר עם ילדיהם
אורית נבון
27 בפברואר 2018
18:46

האם ייתכן שלמרות שאנחנו מחזיקים מעצמנו חברה מערבית ומתקדמת, אנחנו עדיין תקועים הרחק מאחור בכל מה שקשור לערכי משפחה וטובת הילדים? אבות גרושים בארץ חשים שמערכת המשפט והרווחה עושה להם עוול, שמתחיל בחוק חזקת הגיל הרך וממשיך ביחס של העובדות הסוציאליות ושל המשטרה כלפיהם.

האבות הגרושים מספרים על תלונות שווא ומעצרי שווא, על יחס מפלה של מורים כלפיהם ועל העדפה של האם באופן כללי. "ברגע שהתגרשת הילד כאילו כבר לא שלך, הוא של האמא", מספר אופיר אברהם.

"הילדים שלי שונאים אותי", אומר יקי מורד ומתאר ניכור הורי, שמשמעו – הורה שמנכר את הילדים כלפי ההורה השני. הניכור ההורי הפך לתופעה שמדוברת לא מעט ברשתות החברתיות, ותוצאותיה קשות.

בהקשר זה מזכירים האבות את תופעת הגברים המתאבדים, ויקי עצמו מספר על הרגע שבו עברה לו בראש המחשבה לסיים את הסבל. "למה אני תמיד העבריין, למה אני תמיד אשם?", הוא תוהה. סהר סופר חושב שנוצר מצב מוזר שבו "פמיניסטיות ושמרנים משתפים פעולה נגד אבות שרוצים לקחת חלק פעיל בגידול של הילדים שלהם". 

בינתיים אנחנו צועדים קדימה בכל מה שקשור ליחס כלפי נשים, אבל האם גם האבות הגרושים יוכלו ליהנות מההתקדמות הזאת? יקי, אופיר וסהר מקווים שכן.