הפגנה של הימין הקיצוני ברומא
צילום: אי-פי

איטליה בוחרת: האם הפשיזם של מוסוליני שחוותה סבתא יעשה קאמבק?

חוסר היציבות וחוק הבחירות החדש בארץ המגף עלולים להביא לממשלה לא מתפקדת לאחר הבחירות. ההגירה והאבטלה החזירו את הפשיזם למרכז השיח. עורך חדשות החוץ של רשת ב', ערן סיקורל, נזכר בסבתא שלו – איטלקייה גאה, שלא שכחה את התקופה ההיא עד יומה האחרון
ערן סיקורל
04 במרץ 2018
18:14

"המתנה הכי טובה שאת יכולה לתת לנכדים שלך - זאת אזרחות אירופית", הפצרתי בסבתא לפני כ-15 שנה. היא התבוננה בי בספקנות, ובסוף הסכימה. היא תבוא איתי לשגרירות ותנפיק עבור עצמה דרכון איטלקי, שיעבור על פי החוק האיטלקי בירושה לכל הילדים, הנכדים ובני זוגם. וכך מצאנו עצמנו שלושה דורות – נונה, אמא ואני - בשגרירות האיטלקית בתל אביב, בפגישה עם עובדת קונסולרית חמורת סבר בשנות החמישים לחייה.

"אם את אזרחית איטלקייה, מדוע לא חידשת את הדרכון ב-50 השנים האחרונות?", גערה בה הקונסולית, ונונה, הידועה כבעלת פתיל קצר במיוחד, התחילה לקלל באיטלקית: "Eri fascista e sei rimasto fascista". או בתרגום פשוט: "הייתם פשיסטים ונשארתם פשיסטים", ועוד כמה מילים שאותן לא הבנתי או שאולי עדיף לא לתרגם. הקונסולית, שהבינה שלא באמת שווה לה להתווכח עם אישה בת 80, התחילה לצחוק. הקללות הנמרצות באיטלקית הבהירו לה, שאין מצב שהאישה שעומדת לפניה איננה ילידת הגטו של רומא. עד מהרה היא גם הצליחה לאתר אותה במחשב, ולהשיב לה את האזרחות האיטלקית שלמעשה מעולם לא איבדה.

נונה אמיליה לא שכחה את התקופה של מוסוליני

המילה "פשיזם" לא הייתה עוד קללה בלקסיקון של נונה אמיליה. היא נולדה ב-1922, בסמוך לעלייתו של בניטו מוסוליני לשלטון, באופן כשר וחוקתי, בתום תקופה של חוסר יציבות. בימיו הראשונים נהג מוסוליני במתינות יחסית, ושילב את בריוני החולצות השחורות בתוך המנגנון הקיים.

כשנונה הייתה בת שנה, מוסוליני כפה חוק שקבע כי המפלגה שתזכה במניין הקולות הגבוה ביותר בבחירות - תהנה משני שליש מן המושבים בפרלמנט. כשנונה הייתה בת שנתיים, מוסוליני ניצח בבחירות תוך שימוש נרחב באלימות וזיופים. כשהייתה בת שלוש, מוסולוני הכריז על איטליה כדיקטטורה דה פקטו, הפקיע את כל זכויות האזרח, והשלים את זיהויה של המפלגה הפשיסטית עם המדינה האיטלקית. באיטליה נותרה מפלגה אחת בלבד, שנשלטת בידי אדם אחד - הדוצ'ה. במדינה הוקמה משטרה חשאית, שתפקידה היה ללכוד מתנגדים. במקום החוקה הליברלית פורסם "צו ביטחון ציבורי".

הפשיזם שוב מאיים לחשוף את ראשו המכוער

זוועות הפשיזם הצטברו באיטיות, והפכו ממציאות נסבלת לאסון. נונה למדה במערכת החינוך הציבורית, שכן בתחילת הפשיזם היחס ליהודים היה כמו לכל אזרח. מוסוליני התנגד לאנטישמיות, ואף דאג לחוקים ותקנות לטובת היהודים. כל זה השתנה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

השפעת השכנה מצפון, השותפה האידאולוגית והצבאית הבכירה, הייתה איומה. ב-1938, כשנונה הייתה בת 16, איטליה קיבלה את חוקי הגזע הראשונים. הם קבעו כי יש לפטר את עובדי המדינה היהודים. התלמידים היהודים, כולל נונה, גורשו מבתי הספר הממלכתיים. אביה ואחיה נעצרו, והמשפחה היהודית מרחוב ויה לונגרטה חיה בעוני נוראי בסיוע המנזר הסמוך. את השנים הבאות, עד תום המלחמה, העבירה כמשרתת בעבודות דחק. כשהסתיימה המלחמה, היא וסבי עזבו את איטליה, עלו באנייה בלתי לגאלית,  נעצרו והושלכו למעצר בן שנתיים בקפריסין - שהסתיים עם קום המדינה.

עליית הנאצים שינתה את היחס של מוסוליני ליהודי איטליה (צילום: אי-פי)

מאז המשיכו נונו ונונה לטעון כי "האיטלקים לא השתנו ולא ישתנו". מצד אחד, לא היה איטלקי מהם. המקרוני והפרמג'נו היו אורחים קבועים. ניחוח האספרסו גם הוא היה חלק מהתפריט היומי, ומן הבית שבחיפה בקעו צלילי אופרה של ורדי. נונה לא דיברה הרבה על איטליה, אבל את צלקות הפשיזם ותחושת הבגידה מן המולדת האיטלקית אי אפשר היה להחמיץ.

מוסוליני הוצא להורג בשנת 1945. נונה האריכה ימים והלכה לעולמה לפני שלוש שנים בגיל מופלג. שניהם כבר לא איתנו, אבל הפשיזם עדיין שם באיטליה, שוב מאיים לחשוף את ראשו המכוער.

מאות אלפי מהגרים, 40% אבטלה בקרב צעירים

במקום שבו שורר חוסר יציבות הפשיזם משגשג, ויש באיטליה של היום מי שמתגעגעים אליו. נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר כבר הזהיר בחודש שעבר, שעל אירופה להיערך לתרחיש הגרוע ביותר, שכן הסיכוי לממשלה איטלקית לא מתפקדת גבוה מאוד.  חוק בחירות חדש ומסובך עד מאוד מקשה על הבוחרים להכריע. די להציץ בפתקי ההצבעה שהגיעו אליי הביתה, כדי להבין עד כמה מדובר בהליך בלתי ידידותי למשתמש.

הסקרים בבחירות המתקיימות היום, מצביעים על תוצאות צמודות בין שלושה גושים: המרכז-ימין בראשות סילביו ברלוסקוני בשיתוף הליגה הצפונית הבדלנית; המרכז-שמאל בראשות ראש הממשלה לשעבר מתיאו רנצי, שדוגל בשמירה על הסטטוס קוו וצפויה להגיע רק למקום השלישי; מפלגת המחאה "חמשת הכוכבים" הפופוליסטית בעלת האידאולוגיה המעורפלת, המסתמנת כסוס השחור במרוץ.

כמו בשאר מדינות אירופה, ההגירה עומדת במרכז מערכת הבחירות, ועם ההגירה באה שנאת הזרים. איטליה קלטה בשנים האחרונות מאות אלפי מהגרים מאפריקה והמזרח התיכון, בשעה ש-40% מן הצעירים במדינה - מחוסרי עבודה. 18 מיליון איטלקים נמצאים מתחת לקו העוני, והעיניים נשואות מזרחה - לגל ההקצנה הימני שכמותו ראינו בהונגריה, אוסטריה, פולין ומדינות נוספות.

האיטלקים מאסו במהגרים שמציפים את ארץ המגף, ומפלגות בקואליציה של ברלוסקוני לא מהססות להשתמש במשפטים בסגנון "איטליה תחילה". גילויי אלימות נגד מהגרים, אנשי שמאל ועיתונאים - הם כבר עניין שגרתי. פשיזם והשבת איטליה לגדולתה הפכו חלק מן השיח הלגיטימי. סילביו ברלוסקוני, ראש הממשלה לשעבר, עלול למצוא עצמו כמי שיוותר המחסום היחידי נגד ממשלת ימין קיצוני.

איטליה אוסרת על סקרים שבועיים לפני הבחירות, ולפיכך איש לא באמת יודע לחזות כיצד תיראה הממשלה הבאה. עבור נונה שלי זה כבר לא ישנה. היא ובני דורה כבר לא כאן כדי להזהיר שארצם האהובה לא תהפוך שוב את פניה.