אהוד אולמרט ואהוד ברק
צילום: אריאל ירוזולימסקי, פלאש 90

"חפיפניק, שקרן ומבוהל": העימות בין אולמרט לברק ברקע התקיפה בסוריה

מאחורי הקלעים של תהליך קבלת ההחלטות בהפצצת הכור ב-2007, ניצבו חילוקי דעות חריפים בין ראש הממשלה לשר הביטחון דאז. ברק מאשים כי אולמרט "לא התנהג בקור רוח כמצופה", אולמרט טוען בספרו שברק בכלל רצה לדחות את התקיפה, ולבני נזכרת בישיבת הקבינט הגורלית: "הייתה ביניהם סיטואציה שלא ראיתי כמותה"
גילי כהן
21 במרץ 2018
21:53
עודכן ב 10:04

ספרו של ראש הממשלה לשעבר והמורשע בפלילים, אהוד אולמרט, הביא את אהוד ברק, שר הביטחון בממשלתו, לשבור שתיקה בחשבון הטוויטר שלו - גם אם נמשכה יומיים בלבד. "אולמרט הוא שקרן מועד עם תעודות מבית משפט", הטיח ברק בציוץ מהשבוע שעבר, כשהוא מתייחס למהלך פוליטי המוזכר בספרו של אולמרט. "אם הספר של אולמרט, כפי שמרמזות השמועות, אכן עבה יותר מהתנ"ך – נצטרך להפריך עוד הרבה שקרים. אבל מה זה מספר לנו על המחבר?", תהה ברק.

כעת, עם הסרת כבלי הצנזורה על הפצצת הכור בסוריה, לברק יש עוד הרבה לספר על מי ששימש כראש הממשלה בעת התקיפה הדרמטית ב-2007. לטענת שר הביטחון דאז, אולמרט לא פעל כמצופה במהלך ההכנות להשמדת הכור. "התנהגותו לאורך העניין לא אופיינה בצורת ההתנהגות השקולה, קרת הרוח, המדוייקת, המכויילת, שדרושה לראש ממשלה בישראל", מנתח ברק.

ברק מצטט "איש מבוגר", שתיאר באוזניו את ההבדלים בינו לבין אולמרט. "זה מה שקורה במפגש בין חפיפניק עם תעודות, לבין מקצוען שתכנן ופיקד על עשרות מבצעים". מנגד, גם אולמרט בעצמו לא חוסך בביקורת קשה על ברק, ובשיחות סגורות הקפיד להדגיש כי שר הביטחון שלו ביקש לדחות את מועד התקיפה של הכור הסורי – אף על פי שהיה ברור כי המשמעות לכך עלולה להיות הרת גורל.


לבני: "חשבתי לעצמי - רק שקציני צה"ל לא שומעים את זה"

ישיבת הקבינט לפני אישור התקיפה הייתה דרמטית. ברק מתאר כי אולמרט היה "מבוהל", לדבריו. ראש הממשלה נדרש להגיע לישיבה הגורלית עם רשימת נימוקי "בעד ונגד", ואילו שרת החוץ דאז, ציפי לבני, נזכרת כי חלפה במוחה המחשבה: רק שקציני צה"ל שיושבים בחדר לא שומעים את המתרחש. "זו הייתה סיטואציה לא פשוטה ברמה הבין-אישית בין השניים האלה", משחזרת לבני. "היה שם מתח. זה אירוע שלא ראיתי כמותו - לא לפני ולא אחרי".

אולמרט, לבני וברק. שר הביטחון לשעבר ביקש להיערך טוב יותר למלחמה עם סוריה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

מספר גורמי מפתח שהיו מעורבים בהליך אישור התקיפה הישראלית אמרו בחודשים האחרונים לכאן חדשות כי שר הביטחון ברק אכן חשב אז כי עיתוי ההפצצה יכול היה להיות יותר מאוחר מכפי שבוצע בפועל, בספטמבר 2007. הסיבות לכך היו, ככל הנראה, רצונו להכין טוב יותר את המערכת הביטחונית לקראת אפשרות של מלחמה מול המשטר הסורי, שעלול היה להגיב בעוצמה על הפעולה הישראלית. ברק עצמו מכחיש את הדברים: "כל מה שקרה הוא שריסנתי את הבהלה שריחפה בחדר עם תיאורים אפוקליפטיים – בעיקר של אולמרט - בזמן שכל מה שצריך זה קור רוח. לא היינו מפרקים את המדינה, גם אם היה מסתבר שיש להם כור פעיל".

ברק הושבע כשר ביטחון שלושה חודשים בלבד לפני השמדת הכור. קודמו בתפקיד, עמיר פרץ, כיהן במהלך תכנון המבצע. "ישנה שאלה - מתי מפציצים, או מתי נקודת הזמן האחרונה שניתנת לך להפציץ", מסביר פרץ. "יש שני דברים שמנחים: האחד, האם הכור יהיה חם (כלומר, כור פעיל – ג.כ) ומתי יהיה חם; שאלה שנייה - הדלפה". ברגעים שלפני התקיפה, עלה חשש בקרב המעורבים שמעגל שותפי הסוד מתרחב מעבר לרצוי. עדות לכך היא שאילתא מעיתונאי שהתקבלה בנושא בשגרירות ישראל בוושינגטון – שאילתא שמקבלת היום, עשור אחרי, את התשובה הרשמית.

לכל הכתבות: