נועם נתיב

דוקותיים | הברסלבר שנלחם בסרטן בעזרת השמחה

אחרי שחלה בסרטן הוא גילה את ברסלב ומאז מטפל במחלה בעזרת השמחה. עכשיו הוא חלק מחבורת ברסלבים שקמה בכל בוקר למען מטרה אחת - להעלות את עצמות רבי נחמן לארץ ישראל
מערכת כאן
27 במרץ 2018
07:00

 

"אני משתדל כל הזמן להיות בשמחה. גם כשאני עצוב אני בשמחה". נועם נתיב, חסיד ברסלב בן 32 ממושב גני טל, נשוי ואב לחמישה,  מצייר גרפיטי על קיר בצומת קוקה קולה. "חלית לפני שלוש שנים", הוא מספר תוך כדי קפיצות לצלילי מוזיקת הטראנס שבוקעת מהרמקולים שמעל הרכב שממנו הוא וחבריו זינקו לפני כמה רגעים, " היה לי סרטן האשכים. שם התעוררה הנקודה הזאת של הכוח לשמוח. כמה זה דבר גדול".

חבורת הברסלבים אליה שייך נתיב, קמה בכל בוקר למען מטרה אחת - להעלות את עצמות רבי נחמן אל ארץ ישראל. "הביאו לארץ ישראל הרבה אנשים שרצו להיקבר פה. אם זה הרצל, ואם זה החיד״א הקדוש", מסביר נתיב, "אנחנו מאוד כוספים ורוצים ופועלים שרבנו יגיע לקבורה פה בארץ ישראל במהרה בימינו." אחד מחבריו מוסיף ש"מי שכרגע עוצר את עליית הקבר של רבינו אלו הרבנים החרדים של ברסלב שהם קובעים לך מה זה רבי נחמן."

 

נתיב לוקח את הגיטרה ומתחיל לנגן. "מרים מבט בינתיים, הלב צועק אל השמיים. רבי נחמן בוא לירושלים",  הוא ממשיך לפרוט על מיתרי הגיטרה ומוסיף: "אנחנו חולמים שכל יהודי שקם בבוקר יוכל לנסוע לרבנו בירושלים אצל דוד המלך, לקרוא את התיקון הכללי ולקבל את המתנות שרבנו רצה לתת". הוא וחבריו מתרעמים על "המסחרה" שצברה תאוצה בשנים האחרונות סביב רבי נחמן. "המסחרה פוגעת בחסידים בסופו של דבר. נניח טיסה לאומן במהלך השנה עולה 150 עד 200 דולר, בראש השנה כרטיס יעלה  750 עד 800 דולר שזה פי 4 במחיר".

חזרה לצומת קוקה קולה. אל חבורת הברסלבים מגיע אדם שהקיר שייך לו ומבקש מהם להוריד את הגרפיטי. אחד מחסידי ברסלב מציג בפני בעל הקיר את תעודת הזהות שלו ומבטיח שהוא ימחק את הגרפיטי בימים הקרובים. הוא ממשיך בכתיבת הגרפיטי ואומר לחבריו: "יש אישור, אפשר להמשיך משה. אבל נעשה את זה יפה כדי שהוא יאהב את זה והוא ירצה שזה יישאר". החבורה ממשיכה בצביעת הגרפיטי ולאט לאט אפשר להבחין  בכיתוב: "המקום שלי הוא רק ארץ ישראל". נתיב מסתכל בגרפיטי ואומר כי "למרות שאנשים אומרים שגרפיטי זה לא חוקי או שזה מציק בעין, צריך להבין שזה הזעקה שלנו מהלב. אנחנו משתדלים שהגרפיטי יהיה מושקע, עם צבעים ולא סתם מקשקשים".

 

אחרי סיום הגרפיטי, נועם וקבוצת החסידים עולים חזרה לרכב. בצומת המרומזרת הקרובה כולם יורדים מהרכב ומתחילים שוב לרקוד. אנשים מהרכבים הסמוכים זזים בקצב של המוזיקה, שתי בחורות קופצות במעבר חצייה עם חיוך. הבחורים הצעירים ירקדו עד שהאור יתחלף לירוק או עד שרבינו יגיע לארץ. ממשיכים לנסוע ומגיעים אל ראש העין.  "זה מטה המשמחים שלנו." נעם מסביר. בחנייה עומדים בשורה רכבים ועליהם סטיקרים וכתוביות שונות של משפטי רבי נחמן.  נועם מסתכל מסביבו: "עכשיו אני חי. ובשמחה על זה שאני חי. האמת שאפילו לא הלכתי להיבדק מאז שחליתי. אני מאמין שהכל בידי שמיים, רבנו הזהיר מפני הדוקטורים. כי הרופא יכול בטעות לייאש את הבן אדם. עיקר הרפואה זה רק בשמחה, בן אדם שמח זה בן אדם בריא".

 ארבעה ימים אחרי, שוב צומת קוקה קולה, הפעם מוחקים את הגרפיטי שהובטח "זה כואב לנו למחוק את זה. לא נורא, העיקר שזה יעורר את הלבבות", מסביר נתיב תוך כדי שהוא מוחק את הגרפיטי. "עצם זה שאנחנו ברוך השם זוכים לצייר גרפיטי על רבנו הקדשו זה כבר שווה את זה."

 עוד בדוקותיים

דוקותיים | המסעדן

דוקותיים | נפח הזכוכית 

דוקותיים | ירון דוידי, שחיין למרחקים ארוכים