מערכת כאן
מערכת כאן

מיכאל שלי

עמוס עוז
מערכת כאן
17 באפריל 2018
00:00
עודכן ב 23 אפריל 14:01

ירושלים של שנות ה-50, ימי מבצע סיני, ימי הצנע, דירה קטנה וגיבורה ששמה חנה גונן אומרת: "אני כותבת כי אנשים שאהבתי כבר מתו".

הרומן "מיכאל שלי" ראה אור בשנת 1968, זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים. הסופר עמוס עוז כתב את חנה גונן, הגיבורה שלו, בגוף ראשון.  חנה, שלמדה ספרות אבל הפסיקה, ציפתה למשהו מהחיים, משהו שלא התרחש, והיא מספרת בייאוש על חיי הנישואים, על בעלה מיכאל, שאותו היא מכנה איש נוח, על הבן שנולד להם, על בני משפחה, על שכנה שכל הזמן זועקת, על הנער יורם שלומד ספרות, והיא חוזרת לימי הילדות בירושלים, אל זוג התאומים הערבים, חליל ועזיז.

עלילת הרומן מתרחשת בשכונת מקור ברוך בירושלים של שנות ה-50, ומתארת משפחה קטנה, בת שלוש נפשות, שמהדהדת את משפחתו של עוז עצמו.

ספרו זה של עוז זכה להצלחה בינלאומית, והפך אותו לאחד היוצרים המוכרים והאהובים בישראל ובעולם.