וטרן

דוקותיים | וטרן

במלחמת העולם השנייה הוא צנח 111 פעמים. נפצע מרקטה וחיסל נאצים עם סכין. אברהם גרינזייד. בן 92 מרחובות גר בדירת עמידר קומה שלישית בלי מעלית. וטרן גאה שלא שכח כלום ולא שכח אף אחד
מערכת כאן
08 במאי 2018
10:35

"פעם אחת הקצין הגדול שלנו נתן לי פקודה לירות בשבוי. ררררר.. הוא נפל, היה איזה ריח של בשר שרוף ואני שבוע לא מצאתי איך... איך לחיות. להרוג בנאדם קל, אבל גם קשה". כך מספר אברהם גרינזייד, בן 92, תושב רחובות, על הרגשתו להרוג כשהיה וטרן. וטרנים אלו אזרחי ישראל ותושביה אשר היו חברים בצבאות בעלות הברית או במחתרות שנלחמו בנאצים, וזכאים להכרה על פעולתם וגבורתם במלחמת העולם השנייה.

לא שכחנו כלום ולא שכחנו אף אחד

"יש כאלה שאוהבים את זה, לעשות שוויץ. ביבי פעם שאל אותי מדוע קיבלת את האות הזה? אני אומר לו - כבוד ראש הממשלה, הבטן גדולה, אני לא רואה את האות" מסביר גרינזייד בזמן שמצביע על אחד האותות שעל הג'קט המעוטר בעשרות כאלה ,וממשיך "לא שכחנו כלום ולא שכחנו אף אחד".

אברהם מדבר על החוויה להרוג נאצי בפעם הראשונה בעזרת סכין ואומר כי הרגיש גאווה "הוא יצא מהפינה ואני כבר הייתי מוכן. אם אתה נותן מכה, אתה מסובב קצת, צריכים לדעת. הוצאתי את הסכין, קדימה" ובמחשבות הוא רק חשב שהוא צריך לחיות. הוא מרים סכין ומראה כיצד אחז בו כאשר נשאל איפה דוקרים את הנאצי "איפה נוח, גם בביצים, עשיתי ברית מילה" מספר ומצחקק. "לזרוק, ככה זורקים" מדגים אברהם על סכין שמחזיק הפוך "עד 12 מטרים, ככה. עומד השומר, ואתה בא לאט לאט ו... בום תק".

 צנחתי 111 פעמים

"וטרנים, וטרנים.." נראים קבוצה של מבוגרים שרים זאת יחד במרכז לגמלאי ברחובות, בו גרינזייד יושב ראש כבר 27 שנה. כאשר הוא יושב שם, שברקע השיר, הוא מספר "זרקו אותנו מהמטוס כמעט 16 אלף איש. נשארנו 500,600. אני צנחתי 111 פעמים, ו-111 פעמים התחתונים היו רטובים". הוא מדבר על פצע מרקטה שקיבל באצבע ומראה למצלמה "בכיתי כמו ילד בן שנתיים" הוא צוחק וממשיך "אתה מבין אותי, אבל עשיתי עם היד, הכל בסדר. עשו לי בוק.. ואמרו לי ילד, קדימה".

אברהם נראה מסרק את אשתו, ולאחר מכן מחזיק תעודת יקיר רחובות ואומר "אני גאה. מה אתה חושב שאני צוציק?" צוחק. מוציא סכין קטנה ששימשה לזריקה, מתוך נרתיק מיוחד ונשאל "כולם ידעו שאתה טוב עם סכין?" והוא עונה "כולם ידעו" בגאווה. לאחר מכן נראה אברהם שר יחד עם חבריו למרכז הגמלאי שיר ברוסית שנשאר ברקע כשהוא מספר "קניתי מקום לעשות לי עכשיו מצבה וחדר קטנצ'יק עם טלפון. כשאני אמות, לתת לי את החוט מבפנים מי שירצה עצה, שיבוא לדבר איתי

למרות כל מה שעבר בחיים, גרינזייד מסתפק במה שיש לו כיום ובעבר. הוא מדבר על כך שהוא גר בדירת עמידר בקומה שלישית עם 51 מדרגות ללא מעלית, ואומר כי בזמנו הם היו אוכלים מה שהיו מוצאים אצל הגרמנים. "בחיים לי לא חסר כלום. מדוע? הייתי מרוצה ממה שהיה לי.. מארוחת צהריים, מכוס תה, מהילדים, מהשכנים, מהאוויר שיש"

 

עוד בדוקותיים

אדי פלץ - היהלומן

אח שלי גיבור

שלמה פרדס, מפחלץ חיות