עומר להט

"ראיתי את הגננות מתעללות בילד שלי, אבל השופט הקל בעונש"

עומר להט צפה בסרטונים שבהם נראו גננות וסייעות תוקפות ילדים בגן של בנו. הוא יצא למאבק ציבורי ומשפטי שנגמר בעונש קל מדי לדעתו - משום שהשופט התחשב ב"שיימינג" שעבר צוות הגן
מערכת כאן חדשות
17 ביוני 2018
14:12

"בני הגדול סיפר ששמים אותו ב'עונש חזק'. כששאלתי אותו מה זה אומר, הוא לא כל כך רצה לספר. אז אמרתי לו 'בוא תדגים עליי'. ואז הוא לקח את היד שלו ופשוט חבט לי בפנים. ואז הבנתי שמשהו לא תקין".

את הדברים מספר עומר להט, בן 36, אב לשלושה ילדים מחולון, על רקע מותה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל בידי סייעת בגן הילדים. להט יצא למאבק משפטי ולמאבק ציבורי ברשת לאחר שהבין שבנו עובר התעללות בגן הילדים שלו. המקרים המתועדים התרחשו במהלך החודשים יולי אוגוסט 2014. המקום - "גן ניצנים" בחולון שהופעל בידי צוות הגננות בזמן החופש. בשל המצב הביטחוני בתקופת מבצע "צוק איתן", הועבר הגן למקלט תת קרקעי, כדי שפעילותו לא תיפסק במקרה של אזעקה.

לדברי להט, הוא לא יצא מיד למאבק לאחר ששמע את עדותו של בנו, וניסה להבין במה מדובר. "הלכתי לבעלת הגן לברר מה קרה. התשובה שקיבלתי הייתה - 'הבן שלך עושה עליך מניפולציות, יש לו בעיות'". עם זאת, התקבלו מספר עדויות נוספות של ילדים על המתרחש בגן. 

"ילדים טענו שכשהם מתנהגים יפה עושים להם כואב, הם הראו סימנים על הידיים, הדגימו מין תנועה של צביטה. בבית הם התחילו לסטור אחד לשני. והייתה גם סייעת שגיבתה את הסיפורים האלו", מספר להט על הדברים שהחלו לצוץ לפני הפנייה למשטרה. באותו זמן גם התגלה להורים שמצלמת אבטחה תיעדה את המתרחש במקלט שבו פעל הגן, והגננות אף יודעו על קיומה בידי בעל המקום. 

"אני ועוד כמה הורים שלא סבלנו את התשובה המנפנפת של הגננת הלכנו למשטרה. אז גילינו שיש לנו גם חומר מצולם, ומסרנו אותו בלי לדעת מה יש בו. לצערי לקח למשטרה חודשיים לקחת את החומרים האלו, ובזמן הזה הגן פעל כהרגלו. למעשה, הגן פעל ארבעה חודשים אחרי הגשת התלונה".

לפי סיפורו של להט, מיד לאחר שהמשטרה קיבלה את החומר המצולם בוצעו 7 מעצרים של גננות וסייעות בגן. "ואז הבנו שיש משהו גדול יותר ממקרה אחד נקודתי של ילד שחבטו בו בפנים".

הגננות המורשעות בבית המשפט, יולי 2017. צילום: אבישג שאר ישוב, מקור ראשון

לאחר שבוצעו המעצרים, הגן לא נסגר, אומר להט, אלא שינה את שמו כדי שהוא יוכל להמשיך לפעול. באותה תקופה הוא מוסיף "בעלת הגן דאגה להשמיץ אותנו ההורים כאובסיסיביים רודפי בצע, נקמנים, שרק מכפישים את שמה הטוב. קיבלנו איומים מפה ואד להודעה חדשה".

השינוי בהתנהלות הגן הגיע לאחר שהקלטות נחשפו בתקשורת, מספר להט. "עולמה של הגננת חרב עליה, כפי שהיא טענה. הגן כמובן נסגר - אבל לא כי מישהו אמר לגן להיסגר".

בשלב זה יצאו להט וההורים הנוספים שחברו אליו למסע משפטי שנמשך שלוש שנים. לדבריו, המסע היה מלווה ב"חששות לעסקאות טיעון מקלות, המתקות סעיפים והמתקות עונש והתחמקויות ממשפט".

לדבריו, המאבק הציבורי ברשת נועד כדי להשיג תמיכה בעונשים כבד על צוות הגן. "הצלחנו באמצעות מאבק ודף שהקמנו שנקרא צדק לילדים לגרום להעלאת המודעות. קיבלנו תמיכה מאוד רחבה ברשת, והצלחנו להביא לכך שלא תהיה עסקת טיעון, לפחות לא במתכונת של איזשהו סעיף רשלנות מקל".

עם זאת, לדבריו "לצערי היה הסדר טיעון עם מחיקת סעיפים משמעותיים, וסעיף האישום הוגדר כתקיפת אדם את חברו. לפי ההסדר הזה, הגננת היא חברה של הקטין, והיא סך הכל תקפה אותו. התוצאה הייתה שבעה חודשי מאסר לגננת ולבעלת הגן, וחמש הנוספות קיבלו עבודות שירות ומאסר על תנאי על סעיפים מאוד קלים. הגננת ובעלת הגן יצאו מהכלא אחרי ארבעה חודשים".

את הסרטונים המרשיעים ראה להט לראשונה במשטרה. "אמרתי לשוטרת שהגננת אמרה לי שלא הייתה אלימות בגן. אז היא ענתה לי – רוצה שאראה לך מה זה 'לא הייתה אלימות'? ואז היא הראתה את הסרטונים, שבהם רואים סטירות בפנים, צביטות בפנים, הטחת ילדים לרצפה, דריכה על הראש, משיכה בשיער, ממש גרירה לאורך מטרים של ילדים. דריכה על אצבעות ידיים והרגליים. WWF, זה מה שהלך שם. הדבר החמור שמביע הכל - לא רק אלימות אלא גם זלזול - זו דריכה על ראש של ילדה - פשוט דרכה לה על הראש כאילו הייתה ג'וק".

מקרה תקיפה שתועד במצלמה ב"גן ניצנים" בחולון

"כל הרגשות מתערבבים" סיפר להט על תחושותיו כשראה את הסרטונים. רגשות תסכול וכעס, בעיקר כעס על עצמי ששמתי את הילדים שם כל בוקר. באיזשהו שלב הילדים בכו שלא אשאיר אותם, אבל חשבתי שזה סתם ילד שקשה לו להיפרד בבוקר. התסכול שחשתי היה שאני רואה את הזוועה מעבר למחשב נייד של שוטרת וחוץ מלצעוק למסך אני לא יכול לעשות כלום".

להט הוסיף שיחד עם זה, "התמלא בי המון כוח באותו רגע, ורצון עז שהסיפור לא יחמוק מעיני אף אחד במדינה. לא יחמוק מעיני השופטים, הפרקליטות, המשטרה והתקשורת, שזה יהיה מקרה דגל שממנו יתחיל רק שינוי לטובת כל הילדים בישראל. ובאמת זו שליחות שאני ואיתמר חבר שלי שהוא הורה בגן ושותפי ל'צדק לילדים' לקחנו על עצמנו".

האב מחולון בטוח שללא המאבק הציבורי, ייתכן שהתיק היה נסגר מסיבה של 'חוסר עניין לציבור'. "זה כמעט הלך לשם. יש מקרים שלמשטרה יש חוסר מוטיבציה לפעול, ובפרקליטות עסקאות טיעון זה ברירת המחדל, ואם אפשר לסגור את זה מהר עם איזה סעיף אישום קטן ונו נו נו – תמיד כיף לברוח לשם. אבל כשיש אינטרס ציבורי, והציבור מגלה עניין, הצלחנו להשיג תוצאות בסטנדרט מעל הממוצע הנמשוך שקיים בישראל. שבעה חודשי מאסר זה מעל ומעבר, אבל במה שמגיע לילדים של כל המדינה ברור שזו בדיחה".

"אני חושב שלא היה משפט צדק. אני חושב שבדומה להרבה מקרים אחרים, העדפת התוקף הייתה כמעט אוטומטית, הלכו לקראתן מאוד בכל הקשור להתנהלות המשפט וכמובן בגזר הדין. השופט טען שנעשה לצוות הגן לגננות שיימינג ברשת, וזה דבר לא נכון. הרשת געשה ורעשה ואנשים שידם קלה על המקלדת איחלו לגננות דברים דברים איומים. אבל כל זה זה רק מדגיש את האינטרס הציבורי. זה רק מדגיש כמה אין סובלנות לאלימות נגד חסרי ישע ונגד ילדים. השופט פירש את זה כשיימינג והקל עליהן מאוד בעונש- שבעה חודשים ברוטו, ואחרי ארבעה חודשים השתחררו. כולנו גם בפייסבוק והתמונות שלהן מהנופשים במהלך המשפט הגיעו גם אלינו. כך שבזמן שהן ממשיכות בחייהן. אנחנו עם הצלקת הנוראית הזאת של הילדים שחטפו מכות ואנחנו ההורים שראו את זה".

על ההתנהגות של ילדיו בזמן שבו התחוללו התקיפות בגן הוא מספר: "בדיעבד ובניתוח ההתנהגות של הילדים בבית אני חושב שהיה אפשר להרגיש במשהו. מחברים טובים הם הפכו לתוקפים אחד את השני בתנועות אלימות, שלא הכרנו לפני זה. הקטן שעבר תהליך גמילה מוצלח נסוג והתחיל גם לגמגמם. לראות את אח שלך מותקף, והבן הגדול שלי לצערי היה הקורבן בסיפור שחטף הכי הרבה - כשאחיך הקטן צופה בך מושפל וחוטף מכות, זה צלקת. איך שלא נסובב את זה".

מנגד, על התנהלות הגננות באותה תקופה הוא מספר כי "הכל היה 'פוצי מוצי'. היה מצג מאוד מבטיח וסבר פנים יפות. אבל סייעות שהיו בגן ועזבו סיפרו שזה הכל היה מצג שווא. איך שההורה האחרון יצא התחיל מחול שדים שנמשך עד לראשון ההורים שהגיע לאסוף את הילדים".

לדבריו, "כל יום אני נזכר בסיפור הזה. התמונות רצות תמיד בראש, לראות את הילד שלך חוטף מכות זה לא דבר קל ולראות אותו כשאתה לא יכול לקפוץ באותה הזדמנות להפריד את הכוחות ולהגן עליו זה דבר עוד יותר לא קל. לצערי בסיפורים כמו המקרה של יסמין וינטה ז"ל - הכרוניקה פשוט אותה כרוניקה. כשאנחנו כבר מקבלים רמזים איזה סעיף אישום זה הולך להיות, ואיזה עונש זה הולך להיות בהתאם. הגן שינה את שמו, הגן לא נסגר, אף אחד לא סגר את הגן. זה פשוט אותו דבר".

בשלב הזה לפי להט, לא ננקטים כל צעדים כדי למנוע מקרים דומים בעתיד בגנים הפרטיים. "כרגע המדינה מפקירה ילדים. כדי לפתוח גן אתה לא צריך כלום. אתה יכול להיות פדופיל, תשלם אבל את המע"מ ומס הכנסה, אבל מעבר לזה אין שום דרישה ושום פיקוח, וגם אם תכה אז לא יקרה כלום. כנראה תקבל איזה עבודות שירות, עם ילדים".

ללהט יש ביקורת חריפה על אחראים לדבריו למצב הקיים. "המצב הוא כזה כי עוד לא מת בן של שופט, ועוד לא הותקף ילד של שר. לדעתי אולי הם לא רוצים שילדים ימותו, אבל זה לא סקסי כמו משחק כדורגל בירושלים או עבודות בשבת".

כפעיל למען פיקוח בגני ילדים, העוסק בפניות רבות בנושא, להט מעריך כי אני אגיד את זה בזהירות מסוימת - בכל רקע נתון איפשהו בישראל ילד חוטף מכות על ידי מטפלת, או בגן במסגרת פרטית, איפשהו זה קורה, כל הזמן".

הוא מפרט את הצעדים שלדבריו יש לנקוט בתחום, על מנת למנוע תקיפות נוספות בגני ילדים: ""מלכתחילה, לברור אנשים. לא לתת לכל אחד ואחת להיות עם ילדים. לעבוד עם ילדים זה באמת מקצוע קשה, אבל יש מי שמוכן לעשות אותה. בנוסף, צריך למסד את התחום הזה. חייבים להתקין מצלמות במסגרות עם ילדיםף וכמובן לפקח - בין אם זה על ידי המצלמות, בין אם זה ביקורות פתע, וגם מבחנים לאנשי הצוות. ולבסוף - היה ויתגלה מקרה – להטיל ענישה מחמירה. צריך לקבוע עונש מינימום, כמה שנות מאסר, לא לתת לשופט שיקול דעת. כי השיקול דעת הזה רק גורם לנזק. אם אני אדבר על המקרה האישי שלי, אז מאסר ממושך ביותר. מספר דו ספרתי של שנות מאסר. בלי ניקויים, בלי ניקוים מנהלתיים וניקוי שליש. הרבצת לילד חסר ישע, היית גדולה עליו, היה לך הרבה יתרונות עליו, והכית אותו – בתור הורה גם 20 שנה לא יספקו אותי".

בנוגע למותה של התינוקת יסמין וינטה אומר להט כי "אנחנו לא ניתן למקרה הזה להישכח ונדאג שמותה לא יהיה לשווא. אני חושב שכולם מבינים שצריכה להיות רפורמה, ואני בהחלט חושב שהחוק שצריך לקום חוק שייקרא על שם הבת שלכם".

"אני פונה לראש הממשלה ולשרים - תתחילו להבין מה חשוב במדינה. יופי, אז לא יהיו עבודות בשבת ברכבת. ילדים חוטפים מכות. אז ארגנטינה לא תבוא להופיע. ילדים חוטפים מכות. אז השגרירות תעבור לירושלים לא תעבור לירושלים. ילדים חוטפים מכות. זה חשוב כמו עפיפוני התבערה. כן זה עד כדי כך חשוב. אלו הילדים שבגיל 18 יגנו עליכם. בסופו של דבר. תגנו עליהם גם".

להט מסיים: "המקרה שלי היה שווה את זה, כי הילדים שלי ספגו על גופם תהליך חברתי, אבל המקרים האלו כהבר נמצאים בתודעה ובסוף יהיה שינוי".