ענת קורול

כאן מסבירים | מה הטעות הכי נפוצה של כל סטודנט שלומד למבחן?

כשאנחנו לומדים למבחן אנחנו ממרקרים כי אנחנו מאמינים שזו השיטה הכי טובה ויעילה, אבל בפועל יוצרת אשליה של למידה. אז מה כדאי לעשות כדי להתכונן היטב לבחינות?
מערכת כאן
26 ביולי 2018
00:00

דבר ראשון, אין טעם למרקר. זה לא באמת עוזר לזכור את החומר, וגרוע מכך – יוצר אשליה של למידה. אחרי שסיימנו עם המרקור, אפשר לשחוט עוד פרות קדושות, למשל שיטת הקריאה החוזרת. מתברר שהרבה פחות יעיל לקרוא את הטקסט שוב ושוב, ועדיף להיבחן עליו או לכתוב שאלות הנוגעות לו. הבעיה בקריאה החוזרת היא שבכל פעם שאנו קוראים את הטקסט, הוא נראה לנו מוכר יותר, והקריאה קלה יותר, מה שיוצר אשליה של זכירה.

אז מה כן יכול לעזור לנו להתכונן למבחן?

הפסקות - אחת הדרכים היעילות להגברת תחושת המסכנות בתקופת מבחנים היא למידת מרתון. היא מאפשרת קבלת לגיטימציה לרחמים מהסביבה, אבל גם מחריבה את הסיכוי לזכור משהו. לשמחתנו, המדע בעד הפסקות. במאמר שפורסם ב- TERNDS in Neurosciences מתואר ניסוי שנערך על למידה בעכברים. בעת למידה ממושכת, העכברים הראו עלייה באנזימים בשם פוספטאזות. האנזימים הללו מעכבים יצירת זיכרונות חדשים, וברגע שאנחנו יוצאים להפסקה, המינון שלהם יורד בחזרה. אין עדיין ממצאים חד משמעיים לגבי משך הזמן שצריך לייעד ללמידה ולהפסקה, אך יכולת הריכוז של מתבגרים ומבוגרים מוערכת בכ-10-20 דקות.

יותר מזה, רוב העיבוד של החומר שלמדנו מתרחש בשינה, או פשוט במנוחה, ויש מנוחות שעדיפות על אחרות. אפשר לנצל הפסקות טבעיות כמו הליכה לשירותים, אבל חשוב לא לקחת לשם את הנייד, כי הוא מצריך עוד מאמץ קוגניטיבי, וזה בדיוק הדבר שממנו אנחנו צריכים הפסקה. רצוי גם לייצר הפסקות יזומות - לשנ"צ, או לקפה ואז שנ"צ (ישנים 20 דקות, ומתעוררים ממש כשהחומר הפעיל של הקפה מתחיל להשפיע), לספורט, וגם למיינדפולנס. תרגול מיינדפולנס הוא אחת ההפסקות היעילות ביותר שאפשר לקחת, מדובר בסוג של תרגול מדיטציה, רק בלי ההיבט הרוחני. מחקרים רבים בשנים האחרונות שבדקו את הנושא, הראו כי תרגול מיינדפולנס משפר זיכרון, מגביר ריכוז, ומוריד לחץ.

לו"ז יומי - כשאין מספיק זמן ללמוד, נראה מגוחך לבזבז את מעט הזמן שעוד קיים, בהכנת לו"ז, אבל התועלת שלו יכולה להיות גדולה. כדאי לחלק את היום למקטעים קצרים (למשל בני 20 דקות), ולקבוע בפירוט מה ילמד בכל פרק זמן. חשוב להגדיר יעד ריאלי לכל משבצת למידה, כדי לצבור הצלחות קטנות, ולא להתאכזב מחוסר הצלחה. ההפסקות, שגם ישובצו בלו"ז, יספקו לנו משהו טוב להיאחז בו.

מה עוד יכול לעזור לנו בזמן הלמידה?

כשצריך לשנן - אם קשה למצוא משמעות עמוקה למילים (למשל בשינון רשימת מילים בשפה זרה) - אין ברירה אלא לשנן. כדי למקסם תוצאה במינימום זמן, צריך להיבחן בכל פעם על כל המושגים שאנחנו צריכים ללמוד (גם אלו שאנחנו חושבים שאנחנו כבר זוכרים), אבל ללמוד שוב רק את המושגים שלא זכרנו בפעם הקודמת.

למידה עמוקה - כל עוד לא צריך ללמוד רשימת מושגים, רצוי להימנע משינון, כיוון שזו השיטה הכי פחות יעילה להכנסת מידע לזיכרון לטווח הארוך. במקום, עדיף לתת למידע משמעות עמוקה יותר, למשל להתעניין עוד ברקע של הנושא, לחשוב על אסוציאציות נוספות שהמידע מעלה, ולענות לעצמכם על השאלה "למה זה נכון?".

להישאר בפוקוס - אחת המטלות הקשות ביותר היא שמירה על קשב. זו משימה שדורשת הרבה שליטה עצמית, ומושפעת מיתר הדברים שמעסיקים אותנו באותה נקודת זמן, אבל יש טכניקות פשוטות שיכולות לסייע – למשל, לעבור עם האצבע על המילים תוך כדי הקריאה, כך שהאצבע מתפקדת כמו "פוקוס" במצלמה, ודואגת שהדעת לא תוסח.

לא לחוסר וודאות - אם נתקלים במושג של מבינים, והוא נראה מספיק נחוץ להבנת התוכן, רצוי לא לדלג עליו ולצפות שיפתור את עצמו, אלא לבאר אותו. ברגע שמשאירים את המושג על ממתינה, הקשב צריך להתפצל לשתי מטלות בו זמנית - קריאה, ועיסוק במושג הלא מובן הזה, וכך איכות העשייה של שתי המטלות נפגמת.

לא הזמן להחלטות כבדות - אם אתם רוצים להתחיל דיאטה או לשקם את הקשר עם ההורים, תקופת המבחנים היא לא זמן מתאים, כי הדברים האלה דורשים המון כוח רצון, ולפי אחת התיאוריות המרכזיות בפסיכולוגיה החברתית (Ego depletion), כוח רצון הוא משאב מוגבל, וברגע שאנחנו מנסים להתמודד עם מטלה אחת שדורשת כוח רצון (לא לאכול שוקולד), לא נשאר לנו מספיק ממנו עבור המטלה השנייה. מה גם שאם נוותר על שוקולד בתקופת המבחנים, מה יישאר?

תודות:

פרופ' ארי ברזילי, בית הספר למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב.

אלון צבעוני, דוקטורנט לפסיכולוגיה קוגניטיבית, אוניברסיטת תל אביב.

להעשרה עבור הסקרנים שביניכם, מומלץ לעיין בכתבי העת הבאים:

Goldstein, E. B., Cognitive psychology (2011), pp. 187-198.

John Dunlosky, Katherine A. Rawson, Elizabeth J. Marsh, Mitchell J. Nathan, Daniel T. Willingham, Improving Students’ Learning With Effective Learning Techniques, (2013).

Waddell, Protein phosphatase 1 and memory: practice makes PP1 imperfect? (2003).