חייל מתפלל בעת מלחמת יום הכיפורים
אבי שמחוני, במחנה, ארכיון צה"ל

פרוטוקול המטכ"ל: "המעוזים - מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה"

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף פרוטוקול דיון של המטה הכללי, שנערך ב-5.10, יום לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. המפקדים: "סבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה עדיין מאוד נמוכה" וגם - "אם אין מנות קרב - אז צמים. סוף סוף זה יום כיפור. צמים"
משה שטיינמץ
17 בספטמבר 2018
17:00
עודכן ב 17:01

לרגל 45 שנה למלחמת יום כיפור חושף היום ארכיון צה"ל במשרד הביטחון פרוטוקול דיון של המטה הכללי, שנערך ב-5.10, יום לפני פרוץ המלחמה. הפרוטוקול מלמד עוד על הקונספציה שבה החזיקו בצה"ל, ולפיה המצרים והסורים לא מתכוונים לפתוח במלחמה.

ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא פתח את הדיון ועדכן כי הסורים והמצרים מקדמים כוחות לעבר החזית, ואז סיפר על מידע לפיו הרוסים מפנים משפחות יועצים:

"הרוסים שלחו 11 מטוסי תובלת אנשים למצרים ולסוריה... לא ברור לנו באיזה מגמה. ייתכן והמגמה היא להוציא פרסונל רוסי מתוך אותן מדינות. ואם כן – השאלה היא מדוע, ואין לנו פירוש ברור מדוע", זעירא מוסיף: "מרבית כלי השיט הסובייטים עזבו את אלכסנדריה. גם זה דבר מאוד מאוד נדיר". 

למרות זאת, בסיכום סקירתו מציין ראש אמ"ן ש"כל הדברים לא משנים את ההערכה הבסיסית של אמ"ן שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה... ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה".

הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר, מקבל את הערכת אמ"ן ומציין כי גם הוא רואה "את הסכנה שתפרוץ מלחמה כפחות סבירה מאשר לא תפרוץ מלחמה".

עם זאת, כבסיס להערכת המצב ולמוכנות הוא לוקח בחשבון שני דברים: המערך ההגנתי של מצרים הוא גם התקפי, ויש יכולת לעבור למתקפה תוך זמן קצר ביותר. ו-אין הוכחה פוזיטיבית שהם לא מוכנים לתקוף. 

דדו

הרמטכ"ל דדו. "נצטרך לבלום באמצעות הכוחות הסדירים". צילום: באדיבות משרד הביטחון

למרות זאת, מעריך הרמטכ"ל ש"אם אמנם יש להם כוונה לתקוף בו זמנית מסוריה וממצרים, אנחנו עוד נקבל את ההתראה". הרמטכ"ל מציין ש"אם תהיה לנו התראה פוזיטיבית כמובן שאנו נגייס מילואים ונעשה את כל ההכנות הנוספות... אם יקרה המצב הכי גרוע שאפשר, כלומר, שתיפתח התקפה בלי אף מילה נוספת, אז אנו  נצטרך לבלום באמצעות הכוחות הסדירים".

סוגיית גיוס המילואים עולה בהקשר ליום הכיפורים. הרמטכ"ל מביע חשש שאם המלחמה תפרוץ בהתראה קצרה, או ללא התראה בכלל, יצטרכו לגייס גיוס מידי וחפוז אך "מבחינה זאת יש לנו מגבלה מסוימת שביום כיפור אין רדיו". הוא מציע רעיונות לפתירת המגבלה: "לטלפן לכל הטלפונים בארץ ולהגיד 'תפתח את גלי צה"ל ותודיע לשכנים להאזין. ולהחזיק את גלי צה"ל...שישדר כל הזמן אותות קריאה".

הרמטכ"ל מסכם את דבריו: "אני אינני חושב שהם עומדים לפתוח במלחמה... אילו הייתי פרשן, הייתי שם פה נקודה ואומר: אני מעריך שזה לא הולך לקרות... היות שאנו לא עוסקים רק בפרשנות אלא אנחנו אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדורשים".

יום הכיפורים עולה גם בהקשר לאספקת מזון לחיילים במקרה שתפרוץ מלחמה. ראש אגף האפסנאות, האלוף נחמיה קין, מתריע על חוסר במזון טרי, ירקות ופירות ולחם טרי. על כך מגיב האלוף בני פלד ואומר כי "ההוראה היא שאנשים יחיו על מנות קרב". הרמטכ"ל מסכם: "ואם אין מנות קרב - אז צמים. סוף סוף זה יום כיפור. צמים".

את הדיון מסכם הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר: "נהיה מוכנים לכל מצב. אין לנו כידוע עניין במלחמה, ואני מאוד לא הייתי רוצה שהיא תקרה לנו בהפתעה מוחלטת. בהפתעה מוחלטת היא לא תהיה... אבל אם תהיה לנו התראה ונדע שזה אומנם הולך לקרות כעבור 24 שעות ונספיק קצת להתארגן, אז אני בטוח שנעשה אותה טוב מאוד, ואני מקווה שנשיג את כל תכניות לעתיד שמונחים אצלנו במגירות. חתימה טובה". 

"אסור לחכות לניסיון הראשון" 

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מפרסם היום גם מסמכים על תפיסת ההגנה של צה"ל בסיני ערב המלחמה. בין המסמכים:

הצעת האלוף טל, מספטמבר 1970, לגבי הגנה חלופית לשיטה הקיימת, שיטת ההגנה הנייחת של הרמטכ"ל בר לב.

האלוף טל פותח בטענות שהמעוז אינו חסין בפני אש ארטילרית, אינו יכול למנוע חציית קו המים על ידי האויב, תרומתו להגנה נגד מתקפה אפסית, הוא מהווה מטרה סטטית נוחה כיעד אש ופשיטות ואחזקתו יקרה מדי בהשוואה לתוצאות. 

הצעתו של טל היא "להגן על קו התעלה ביום ובלילה באמצעות כוחות ניידים ומשוריינים... שתי חטיבות משוריינות תוכנסנה לקו, כל אחת משתי החטיבות בקו תהיה אחראית ל-3 גזרות גדודיות ולגזרה אחת של פלוגת סיור". עוד הוא מדגיש כי "אין לקיים בתחום המרחב המוכה באש הארטילריה פעילויות מנהלתיות". לגבי הכוחות המוצבים המעוזים מציע האלוף טל - "במעוזים, מאחר שהם כבר קיימים, ניתן לקיים נוכחות באמצעות נגמ"ש וכיתת חרמ"ש שיתחלפו כל 24 שעות".

לוחמי מילואים

לוחמי מילואים במלחמת יום כיפור. צילום: באדיבות משרד הביטחון

בנוסף חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לראשונה את פרוטוקול דיון המטה הכללי מה-29.5.1972 העוסק בתפיסת ההגנה בסיני.

בתחילת הדיון סוקר אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון, את תפיסתו בנוגע להגנת סיני. הוא מבחין בין מעוזי הגזרה הצפונית לקנטרה, שלגביהם הוא לא מציע שינוי, לבין מעוזי הגזרה הדרומית לקנטרה שאותם הוא מחלק לשניים: מעוזים שהוא לא רוצה להחזיק בכלל ומעוזים שהוא מסכים להשאיר כמעוזי-דמי, ובכל מקרה, להחזיקם "לא בצורה שמחזיקים היום אלא להיכנס בכלל לשיטה חדשה ולהחזיק אותם על ידי כוחות ניידים". את תפיסתו מסכם האלוף שרון בכך ש"הכנה על קו התעלה אינה בנויה על 11 מעוזים אלה. מעוזים אני צריך לראות כמו כיתות תצפית בשטח".

לאלוף שרון מצטרף ראש אג"ם האלוף ישראל טל: "כל אחד מהמעוזים בתעלה, מבחינת פוטנציית האויב, יכול לקבל בקלות 5,000 פגז בשעה, וזה לא רק שאלה שהמעוז ייהרס, אלא גם אם לא ייהרס - האנשים שנמצאים שם יותר לא יילחמו אף פעם, גם בגלל ההלם, גזים וכו'. אנחנו לא התנסינו בזה, ואסור לנו לחכות לניסיון הראשון ואחר כך לפנות מעוזים...

"נקודת המוצא שלי בשלילת המעוזים היא שזו מלכודת נוראה שאין מוצא ממנה, וזה יכול לקרות תוך שעה אחת, ואם זה יקרה ביום אחד ל-5-4 מעוזים כאלה, זה מבחינה לאומית אסון, לא יותר קטן מדק"ר או מהמשחתת אילת".

בני פלד

אלוף בני פלד. צילום: באדיבות משרד הביטחון

את הדיון מסכם הרמטכ"ל רב אלוף דוד אלעזר: "אני אומר להשתמש בזה (במעוזים)... התעלה אינה מכוסה כולה על ידי המעוזים, אבל המעוז תורם בהתראה, בתצפית ובעצם הצורך לתקוף אותו. אני מעדיף לתקוף כוח שערוך להתקפה על מעוז מאשר כוח חופשי". הרמטכ"ל לא מתעלם מהמגבלה של המעוזים בקשר לסכנה לאנשים שמחזיקים אותם, ולכן הוא מחליט: "נישאר במעוזים ואם יהיה נורא, נפנה אותם. אין לי תפיסה ערכית של כבוד והחזקה".

על השאלה האם המעוזים הם הגנה נוקשה - נייחת או ניידת עונה הרמטכ"ל: "לדעתי זו לא הגנה נוקשה, כי הגנה נוקשה קובעת תוואי הגנה שעליו מתנהל הקרב, ואת המעוז אני לא רואה כתוואי הגנתי שאותו אי אפשר לעזוב ועליו מתנהל קרב".

הרמטכ"ל מקבל את הדברים שנאמרו בדיון ואומר: "עוד לפני הדיון הזה הייתה נטייה לוותר על מספר של מעוזים. קודם כל אני אומר שלא נוטשים, אבל במסגרת התכנון האופרטיבי נראה שאפשר להשיג את כל הדברים עם מעוז אחד פתוח במקום שיש שלושה מעוזים, אז נסגור מעוז אחד. זה יכול לבוא בחשבון".

מסמך שלישי שמפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון הוא מפה של מחלקת ההיסטוריה של צה"ל מיד עם תום המלחמה אשר מתארת את תקיפת המעוזים על ידי המצרים ונתונים על מצבת כוח האדם בכל אחד מהם.