הרב לאו
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הרב לאו: "ביום כיפור יוצאים מבית הכנסת ופתאום כולם חברים"

מהאנוסים בספרד לפני כ-500 שנה ועד ה"הדתה" של ימינו. הרב ישראל מאיר לאו מסביר בתוכנית "מנדי ביתאן" ב"כאן מורשת" מה הופך את יום הכיפורים למיוחד כל כך. וגם נזכר ברגעים ההם, לפני 45 שנה בדיוק, כשלקחו את המתפללים מבית הכנסת אל המלחמה, עם הטליתות על כתפיהם
כאן מורשת
17 בספטמבר 2018
17:12
עודכן ב 22:59

הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו, המכהן כיום כרבה של תל אביב-יפו, פירט על התרגשותו לקראת יום הכיפורים. בריאיון לתכנית "מנדי וביתאן" בכאן מורשת תיאר הרב לאו: "הרחוב לא נראה כתמול שלשום. הוא לא היה כך לפני כן ולא יהיה כך למחרת". הוא הוסיף: "לעולם לא אשכח את יום הכיפורים שבו התרוקן בית הכנסת מצעיריו שיצאו למלחמה".

"אחד הרגעים היפים ביותר של השנה, אם לא היפה שבהם, הוא ההליכה מחר לפנות ערב לאמירת תפילת 'כל נדרי' בבתי הכנסת, המיוחסת לאנוסים מספרד לפני 520 שנים", אמר הרב לאו בריאיון לאלי ביתאן ומנדי גרוזמן. "הם אמרו את התפילה כדי לבטל את כל הנדרים שנאלצו לנדור כלפי חוץ לכנסיה הקתולית ולאינקוויזיציה. הדבר נאמר בהתרגשות כי לא היו רבים שזכו ליום כיפורים הבא עלינו לטובה, וכל יום נשקפה סכנה לחייהם".

האזינו לריאיון המלא עם הרב לאו:

"כשיוצאים מבית הכנסת ומעבר לכביש צועקים לך 'גמר חתימה טובה' ופתאום כל ישראל חברים, אפילו אחים. זו מציאות שאתה חש בה. האוויר מאוד מיוחד", המשיך הרב לאו. "נוספת לזה תפילת נעילה למחרת כשבית הכנסת מלא מפה לפה, ילדים קטנים יושבים על כיסא הוריהם, אומרים שמע ישראל, ה' הוא האלוקים, תקיעת שופר ובשנה הבאה בירושלים הבנויה. אתה גם מצפה לזה שנה שלמה".

הרב לאו סיפר על התפילות בילדותו במחנות הריכות בשואה: "אני נכנס ליום כיפור עם האנוסים מספרד וגם עם מחנות ריכוז לפני 75 שנה. אני עוד לא הבנתי אז שום דבר, אבל אנשים בכו בדיוק בקטע שציינתי – מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה. בכו, כי לא ידעו אם יראו את אור השמש בבוקר למחרת, ומדברים על יום כיפורים הבא".

הוא סיפר על יום הכיפורים בשנת 1973 בו פרצה המלחמה, ותיאר כי "הרבה ימי כיפורים עברו עליי, אבל אחד מהם בלתי נשכח. היינו בבית הכנסת, שומעים את הצפירה שמבשרת את המלחמה. מהבוקר עוצרים ג'יפים וקומנדקרים בחזית בית הכנסת הגדול בתל אביב. זה דבר שמעולם לא היה. נכנסו פנימה שניים-שלושה מגייסים. התחושה הזאת שבית כנסת מתרוקן מצעירים, ויש צפירה ואני עולה אל ארון הקודש ומבקש מכולם להישאר. אין מקום בטוח יותר מהמקום הזה".

הרב לאו התייחס לנושא ההדתה ואמר: "אני יותר אופטימי ומאמין שישנה התעוררות והתחזקות, למרות הדיבורים המאוד לא אחראים -  ולדעתי הפחות רציניים - על הדתה. הפחד להכניס אפילו רב לבית הכנסת הממלכתי להרצות על הימים הנוראים. אני דווקא רואה את מחצית הכוס המלאה ובעיניי היא יותר מחצי. זה בעוכרינו כל גלי השנאה. הגיע הזמן שהצונאמי הזה יעבור, ואנחנו נתגבר עליו, ניישר את ההדורים ונפלס דרך ונתיב אחד לשני".