אדם
צילום: משה שי, פלאש 90

שנה בדיוק לאחר ששב לחיים, ריאיון עם אדם: "הבנתי שיש לי עוד תפקיד בעולם"

ביום הכיפורים שעבר חש הזמר ברע, יום למחרת הגיע לבדיקות בבית החולים - ומשם הכל הסתבך. לאחר שהחלים בדרך נס, מספר אדם לרדיו "כאן מורשת": "התפילות של הציבור החזירו אותי לחיים. עכשיו אני רוצה להפיץ מסר של ואהבת לרעך כמוך". ואיך כל זה קשור ללהיט שלו "אין מוצא"?
כאן מורשת
18 בספטמבר 2018
15:27

"תופעות הלוואי שבגללם הלכתי למיון התחילו בתוך יום כיפור, במהלך הצום, אבל הלכתי למיון רק למחרת. ביום כיפור אם אתה לא חצי מת, אתה לא מזמין אמבולנס. ואני סתם הייתי צהוב".

בבית החולים התברר כי הזמר אדם חלה בצהבת. "ליתר דיוק", הוא מסביר לידידיה תנעמי בספיישל חג ב"כאן מורשת", "אבן שנתקעה לי בצינור המרה, סתמה את המעבר מהכבד לשאר האיברים שזקוקים למרה. כשניסו להוציא את האבן בהליך שנחשב בדרך כלל פשוט, פגעו לי בלבלב. ככה נכנסתי לסרט המאוד לא נחמד הזה, שנמשך חצי שנה". 

האזינו לריאיון המלא עם אדם:

הסיפור שלך לא נשאר פרטי. בחרת לשתף את הציבור במה שעבר עליך.

"הרצון לשתף התחיל כשהבנתי שאני לא הולך לצאת משם כל כך מהר. הרופאים אמרו שהמחלה שלי יכולה להסתיים בתוך כמה שבועות אבל יכולה גם להיגמר במוות. אלו האופציות. היו לי תוכניות על הפרק, הופעות מתוכננות, ובחרתי לפנות לקהל שלי דרך עמוד הפייסבוק. לא עשיתי מסיבת עיתונאים – לא שהייתי יכול גם אם הייתי רוצה - אבל רציתי שהקהל יידע. לשתף במה שאני חווה".

אדם מספר כי התגובות שקיבל חיזקו אותו וסייעו בהליך השיבה לחיים. "ככל שהדברים הסתבכו יותר, התגובות שקיבלתי נתנו לי לגדול ברמה הנפשית והרוחנית. גיליתי שזה אחד הדברים הבודדים – אם לא היחיד – שעוזר לי להילחם. להילחם מהמקום הרוחני והנפשי. למצוא את הכוחות לחוות יותר בקלות. אני לא מסתובב עם ציציות או כיפה, אני לא נמצא תמיד בבית הכנסת, אבל אני מגדיר את עצמי אדם מאמין. לאחרונה שואלים אותי בראיונות אם אני דתי. בהתחלה הסתבכתי עם התשובה וניסיתי להסביר איזה סוג של דתי אני. בסוף החלטתי לענות שכן, אני דתי. מבחינתי אני דתי כי אני יהודי. מה עומק האמונה והנגיעה שלי בדת עצמה? אני חושב שזה חלק מהדרך שאתה חווה את החיים ומה שהם מציבים לך תוך כדי. ככל שאתה חווה את הדברים האלה, כך אתה חווה את היהודיות שבך".

יציאה מיום כיפור אל מחלה ומקום שאתה לא יודע לאן יובילו אותך. אם בכלל תמשיך בחיים שלך. נשמע כמו השיר שלך, אין מוצא.

"אז מתברר שיש מוצא. הקלטתי גרסה משלי ל"ונתנה תוקף" והשתעשעתי קודם במחשבה שבמידה מסוימת היצירה המדהימה הזאת קשורה איכשהו למושג "אין מוצא". בסוף אנחנו מגיעים לאותה נקודה ש"ונתנה תוקף" מדבר עליו. אדם מאמין בכל מיני דרגות ורמות. לי יש אמונה חזקה בערכים של ואהבת לרעך כמוך - לדעת ולהבין שהסביבה שלך היא אתה. כשמתחברים לסביבה מהמקום שממנו מתחברים לעצמך, אז אפשר גם לתת לאחר ובעצם לתת לעצמך. אנשים לא מבינים את הערך של ואהבת לרעך כמוך, וכשמבינים, אז הנקודה היהודית מתעוררת".

זה אולי היופי של יום כיפור. בין אדם לחברו. אין יום הכיפורים מכפר עד שלא ירצה את חברו.

"אני מסכים. אם אתה לוקח את מה שעבר עליי ומנסה לסנכרן את זה לנקודה של ואהבת לרעך כמוך, אז אני מעז לומר שמה שקרה לי הוא ללא ספק סוג של נס. גם נס רפואי וגם נס רוחני. ואתה חייב לחבר את זה לתפילת הרבים שהתקיימה למען הבריאות שלי. אני חושב שהתפילה הזאת יצרה את הנס. אני חושב שזה הכוח שלנו כעם. לצערי הרב, העם שלנו מאוד מתרחק לאחרונה מהמקום הזה ונכנסת יותר שנאה. זה אחד הדברים שהכי מדירים שינה מעיניי. אני, לפחות אל מול הסביבה הקרובה והרחוקה יותר, מנסה ליצור מצב ולהשפיע כי הבנתי בשנה האחרונה שאם אני עוד כאן, אז יש לי תפקיד. ואני מרגיש שאת כובד המשקל שלי אני צריך לשים בעניין של אהבת חינם. של ואהבת לרעך כמוך. להקשיב אחד לשני. להסכית ולהקשיב לצד השני".

הכל בעצם מתחיל בשם שלך. אדם. ושמך המקורי הוא חיים כהן. זכית לקבל גם את החיים.

"אני אומר תודה לקב"ה כל יום. לא מחכה ליום כיפור. התודה היא יומיומית. בשנה האחרונה בכלל. אני מאלה שמאמינים שהבורא נמצא בתוכנו. כל אחד מאיתנו הוא חלקיק של הבורא. אז אני קם בבוקר ולא צריך ספר ביד או כיפה על הראש – רק לפתוח עיניים ולהגיד תודה. והשנה במיוחד. יש לי הרבה על מה להודות. ואני רוצה להיות יהודי טוב יותר ואדם טוב יותר ולהזכיר לכולם שאנחנו עם. אנחנו עם יפה מאוד. לא לצלק ולכער את עצמנו. להחזיר את עצמנו למקום היפה הזה".