השר כץ בנסיעת ההרצה ברכבת
פלאש 90

פרסום ראשון: שירותי הכבאות לא אישרו את פתיחת קו הרכבת בין י-ם לת"א

למרות ההכרזות של שר התחבורה ישראל כץ, יועצי הבטיחות המוסמכים טוענים שנוסעי הרכבת עלולים להימצא בסכנה במקרה של תאונה, שריפה, או אסון כלשהו במנהרות ועל הגשרים
מרדכי (מוטי) גילת
22 בספטמבר 2018
19:04
עודכן ב 23:07

כששורות אלה נכתבות אין בידי שר התחבורה, ישראל כץ, אישור של רשות הכיבוי וההצלה לפתיחת קו הרכבת החדש מירושלים לתל אביב. אין כי הנהלת הרכבת לא עמדה עדיין בכל דרישות הבטיחות של רשות הכיבוי, כי יועצי הבטיחות המוסמכים טוענים שנוסעי הרכבת עלולים להימצא בסכנה במקרה של תאונה, שריפה, או אסון כלשהו במנהרות ועל הגשרים; כי הם מסרבים לעגל פינות למען השר בנושא הרגיש.

לפרסום של מרדכי גילת: 


הכול, רק זה לא. הם יודעים גם למה.

הם שומרי הסף של הציבור, הם משרתיו, הם רואים את עצמם מחויבים לשלום הציבור –  הם בפירוש לא מוכנים להיות בובות וחותמות גומי של שר חסר אחריות. השר כץ, כמו שרים אחרים, כנראה התבלבל ונכון לסוף השבוע ממשיך להתבלבל.  

אם חלילה יתרחש אסון בגלל מחדלי הבטיחות והתעלמותו מהם – הוא לא יוכל לומר: לא ידעתי. הוא ידע, הוזהר ובחר להתעלם

נחדד את הדברים: ראשי שירותי הכיבוי אינם מוכנים לעצום למען שר התחבורה את העיניים, למעול בתפקידם המקצועי, לקחת סיכונים מיותרים רק משום שאצה לכץ הדרך לפתוח את הקו ביום שלישי. רק משום שהוא יצא כבר לנסיעת הבכורה בקו בחברת ראש הממשלה ונציגי התקשורת; רק משום שהוא הצטלם בנסיעה החגיגית הזו ביום חמישי, נשא דברים לאומה, קיבל דקות שידור בכל הרשתות – התנהג כאילו בעיות הבטיחות החמורות נפתרו.

אז לא – הן לא נפתרו, כפי שדיווחנו כאן לראשונה כבר לפני חודש, וספק אם ייפתרו בימים הקרובים. הסכנות קיימות: יש בעיות עם גלאי האש, יש בעיה עם מערכת הקשר במנהרות, לוחות החשמל אינם מוגנים, אין רכבי הצלה תקניים, אין דרכי גישה יצוקות ביטון למנהרות הארוכות, אין דרכי גישה נוחות לגשרים, אין סולם המגיע לאחד הגשרים המתנשא לגובה של 90 מטרים – אין, אין ואין ובכל זאת מתעקש כאמור השר לפתוח את הקו ביום שלישי. 

"מחשש לאסון" - הפרסום של מרדכי גילת: 

יש לו עור של פיל, צריך להודות, כי הוא נוטל על עצמו, ביודעין, סיכונים. הוא מתנהל כמי שמשחק בחיי אדם בתקווה שבמשמרת שלו לא יהיו אסונות. שהכול יעבור בשלום.

יכול להיות שההימור הזה יצליח לו. יכול להיות שאיש לא יישרט אפילו.

אבל אם לא, אם חלילה יתרחש אסון בגלל מחדלי הבטיחות והתעלמותו מהם – הוא לא יוכל לומר: לא ידעתי, לא הבנתי, לא הוזהרתי. הוא ידע, הוזהר ובחר להתעלם. הוא ישלם על אטימותו מחיר כבד. במקרה כזה לא תהיה סיבה לנהוג בו לפנים משורת הדין. לא תהיה סיבה למחול לו ולהקל בעונשו.