אילוסטרציה
צילום: שאטרסטוק

המשוררת שולמית אפפל: "קצין שהכרתי תקף אותי מינית ולא היה למי להתלונן"

כ-50 שנה אחרי שהותקפה מינית, לטענתה, על ידי קצין בצה"ל, אפפל כתבה שיר על המקרה. במסגרת קמפיין #לאהתלוננתי, היא סיפרה לראשונה בריאיון לכאן רשת ב' על הסיפור מאחורי השיר: "כולנו הרי סומכים על חיילים. לא העליתי על דעתי שמישהו כזה יכול להיות טורף כזה, אלים כזה, מפחיד כזה"
בחצי היום
02 באוקטובר 2018
16:27

במסגרת קמפיין #לאהתלוננתי, שתופס תאוצה בעולם ובארץ, המשוררת שולמית אפפל פרסמה פוסט בפייסבוק, בו היא חושפת את סיפור התקיפה המינית שחוותה לפני יותר מ-50 שנה, ושעליו כתבה שיר לפני כשלוש שנים. בריאיון לתוכנית "בחצי היום" עם אסתי פרז בכאן רשת ב', סיפרה היום (שלישי) אפפל על הטראומה שחוותה ב-1965 כנערה בת 17.

האזינו לריאיון עם המשוררת שולמית אפפל בכאן רשת ב':

"ב-1965 לא היה בפני מי להתלונן", סיפרה אפפל. "לא היו שיחות עם אימהות וחברות על דברים כאלו. כל כך שמחתי שאני חיה שפשוט קמתי והלכתי לעבודה. זו פעם ראשונה שאני מדברת על המקרה, ואפילו בעלי לא ידע. עכשיו אני מדברת כי ראיתי מה זה עשה לאנשים. זה חשוב שזה ייצא וצריך לתקן את זה בחינוך".

על הגבר המוזכר בשירה סיפרה אפפל: "נפתלי הוא קצין בצה"ל. אני לא הייתי בצבא ולכן כתבתי בשיר שהיו לו שלושה פלאפלים. הוא היה איש רגיל, שהכרתי אותו מפני שהרופאה שטיפלה בילדיו גרה לידנו. והייתי רואה אותו עם אשתו והילדים באים לרופאה.

"כולנו הרי סומכים על חיילים. לא העליתי על דעתי שמישהו כזה יכול להיות טורף כזה, אלים כזה, מפחיד כזה. אז בגיל 17 הייתי עוד ילדה בכל המובנים. לא היה לי אוטובוס להגיע הביתה וירד גשם. ראיתי אותו וביקשתי ממנו טרמפ הביתה. הוא נסע לכיוון אצטדיון רמת גן, עצר את המכונית והוריד אותי מהמכונית. היה לי כובע על הראש ומעיל. לא הייתי משהו מעורר תשוקה, אבל הייתה לו תשוקה. הייתה בו אלימות כזו, והוא לא הניח לי עד שהוא בא על סיפוקו. יותר מכל דבר אחר פחדתי שאני לא אחזור הביתה. פחדתי שהוא ידחוף אותי למים. כבר ראיתי את המשפחה יושבת עליי שבעה.

"אחרי זה הוא לקח אותי הביתה. אני לא זוכרת את הדרך הביתה. אני רק זוכרת שבאוטו שאלתי אותו אם הוא תמיד אלים ככה בשביל להגיע לסיפוק, והוא ענה לי שכן. לימים אני הבנתי שאני לא 'החיילת' היחידה".

עוד סיפרה אפפל על שירה: "את השיר כתבתי 50 שנה אחרי שזה קרה. זכרתי הכל, ושכחתי הכל. ואחר כך התחתנתי וילדתי ילדים. הוא לא היה חלק בחיים שלי. הכל הולך אתך והכל נמצא בתוכך כל הזמן. שואלים אותי 'למה לא התלוננת?'. אי אפשר להסביר את זה אפילו. זו חווייה אלימה, פחד מוות. מאחורי המושג 'תקיפה מינית' עומד אדם שיכול להרוג אותך. לא כתבתי את השיר בעקבות שום קמפיין, אבל אני כן מצטרפת לדבר הזה.

"הדבר קרה, ככה אני זוכר את זה ואיש לא ישנה את זה"

גם עיתונאי "הארץ" ניר גונטז' חשף בימים האחרונים מקרה שבו לטענתו הותקף מינית. גונטז' כתב בעמוד הטוויטר שלו כי כשהיה נער והתנדב במשמר האזרחי, הותקף מינית על ידי מתנדב אחר מבוגר ממנו. לאחר מכן, חשף עיתונאי "הארץ" גם את שמו של האיש, אשר כיום משמש בתפקיד בכיר במשרד לביטחון הפנים, ומכחיש את פרטי האירוע.

האזינו לריאיון עם ניר גונטז' בכאן רשת ב':

"לא הייתה מחשבה עמוקה לפני שכתבתי על המקרה", סיפר גונטז' בריאיון לתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב'. "ראיתי ציוץ בטוויטר ופשוט כתבתי את הסיפור שלי בלי מחשבה בכלל. זה מה שהיה. כעבור יממה אחרי שכתבתי, בלי לנקוב בשמו של הבנאדם, אנשים פנו אליי והבנתי שאני לא היחיד. ואז החלטתי לכתוב את שמו.

"לא מצאתי ביני לבין עצמי נימוק ללמה לא לכתוב את הדברים. האיש שנקבתי בשמו אמר שלא היו דברים מעולם. זה לא אכפת לי. גם אם הבנאדם יתבע אותי, הדבר קרה. אני לא צריך חקירת משטרה ולא שופט שיקבע אם היה או לא היה. זה היה, ובזכויות שלי יש את הזכות לספר מה היה ולנקוב בשמו של הבנאדם. כמי שמכיר את המערכת המשטרתית ואת מערכת המשפט, אני יכול לומר שאין להם את הכלים לקבוע, וזו טעות לחכות לאישור של המערכות האלה. אבל צריך לומר שהדבר קרה".