לארה אל-קאסם
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ביהמ"ש העליון הקפיא את גירוש לארה אל-קאסם וידון בבקשת הערעור שלה

בשבוע הקרוב יתקיים דיון בבקשתה של הסטודנטית האמריקנית לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שם דחו את ערעורה על ביטול אשרת השהייה שלה בישראל לצורך לימודים
תמר אלמוג
14 באוקטובר 2018
17:07

בית המשפט העליון הקפיא היום (ראשון) את גירוש הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם. זאת לאחר שהוחלט לדון בבקשתה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה את ערעורה על ביטול אשרת השהייה שלה בישראל לצורך לימודים. הדיון בבקשת אל-קאסם צפוי להתקיים בהקדם בשבוע הקרוב.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הערב בפעם הראשונה לסוגיית גירושה של אל-קאסם ואמר כי "לכל דמוקרטיה יש סידור שבמסגרתו יכולים להחליט מי נכנס ומי לא, כך גם בארצות הברית ובאירופה. אני סומך על השר ארדן שקיבל את ההחלטה. היא תגורש אם בית המשפט לא ימנע את זה", אמר נתניהו בכינוס עיתונות נוצרית שארגנה לשכת העיתונות הממשלתית.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שהתקבל ביום שישי האחרון, נקבע כי "אין עוררין שבעבר אל-קאסם הייתה חברה בארגון ששם לו למטרה לפגוע בישראל". בית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי לא הוסר החשש שאל-קאסם עלולה לנצל את השהייה בארץ כדי לקדם קריאות להטלת חרם וכי היו תמיהות לא מוסברות בהתנהלותה כולל סתירות והסתרות בגרסאותיה. נפסק גם כי לא נפל פגם בהחלטה שלא לאשר את השהייה.

האוניברסיטה העברית הצטרפה לערעור בטענה כי יש חשיבות לעודד חילופי סטודנטים ויש חשש לפגיעה באקדמיה ובתדמיתה. בית המשפט קבע כי יש נסיבות ספציפיות שכללו הסתרת היסטוריה לפעילות ברשתות החברתיות "באופן שעולה בקנה אחד עם התנהלות המזוהה עם פעילי BDS".

השופט הדגיש כי אין בהחלטתו משום העדפת גישה רעיונית או אקדמית כזו או אחרת וסיכם: "כל מדינה מתוקנת אמונה על שמירת האינטרסים שלה ושל אזרחיה, ולא רק הביטחוניים, אלא גם אינטרסים כלכליים וחברתיים.

"כל מדינה מתוקנת רשאית להילחם בחרם על ייצוא מוצריה, תרבותה ותדמיתה. בית המשפט לא מצדד בעמדה כזאת או אחרת, אלא דן בפסק הדין בסמכות המדינה, גם אם חוסנה ברור, להפעיל שיקול דעתה כדי למנוע מאדם שמקדם פגיעה באינטרסים האלה, להיכנס אליה", סיכם השופט.

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן אמר בעקבות החלטת בית המשפט: "בית המשפט קבע במפורש שההחלטה מבוססת על פעילותה ומעשיה של אל-קאסם נגד ישראל ולא על דעותיה ומחשבותיה. בית המשפט קבע בבירור שמדינה מתוקנת רשאית להילחם בחרם על מוצריה ותרבותה".