לארה אל-קאסם
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

העליון הפך את החלטת המחוזי: אל-קאסם תוכל להיכנס לישראל

המדינה סירבה לתת אשרת שהייה לצורך לימודים לסטודנטית האמריקנית, בטענה כי היא פעילה בארגון BDS שפועל נגד ישראל. בטיעונים לקבלת ערעורה של אל-קאסם, ציין השופטת ברון: "הרושם הבלתי נמנע הוא ששלילת האשרה שניתנה לה היא בשל הדעות הפוליטיות שבהן היא מחזיקה"
תמר אלמוג
18 באוקטובר 2018
19:22
עודכן ב 23:27

בית המשפט העליון הפך הערב (חמישי) את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב והחליט כי הסטודנטית האמריקנית לארה אל-קאסם תוכל להיכנס לישראל. המדינה סירבה לתת אשרת שהייה לצורך לימודים לאל-קאסם בטענה כי היא פעילה בארגון BDS שפועל נגד ישראל.

לארה אל-קאסם מסרה ביציאתה מנתב"ג: "אני חשה הקלה מהחלטת בית המשפט, ומודה לעורכי הדין שלי שעשו עבודה נהדרת ולמשפחתי ולחבריי שתמכו בי".

בית המשפט העליון דן אתמול בערעור שהגישה הסטודנטית האמריקנית על ההחלטה שלא לאפשר לה להיכנס לארץ בשל פעילות בעד חרם על ישראל. השופטים תהו בדיון איך מניעת כניסתה של אל-קאסם תורמת למאבק ב-BDS ובארגוני החרם כפי שטוענת המדינה.


"קשה לראות איך המקרה הזה מקדם את המאבק", קבע השופט עוזי פוגלמן. השופטת ענת ברון הוסיפה: "גם אני מתקשה לראות את המקרה הזה עומד בתבחינים לסירוב כניסה. אין מאחוריה הרבה שנים ונפח פעילות. לאדם בגיל כזה מותר לשנות את דעתו".

בפסק הדין קבעה השופטת ברון כי "הרושם הבלתי נמנע הוא ששלילת האשרה שניתנה לה היא בשל הדעות הפוליטיות שבהן היא מחזיקה. אם זה אמנם המצב, הרי שמדובר בצעד קיצוני ומסוכן, העלול להוביל להתפוררותם של עמודי התווך שעליהם בנויה הדמוקרטיה בישראל". השופט פוגלמן קבע כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות לימודיה של אל קאסם באוניברסיטה העברית ישמשו דווקא נדבך נוסף במאבקה של האקדמיה הישראלית בתופעת החרם.

בעמדה שהעבירה המדינה לשופטים לקראת הדיון, נכתב בין השאר כי החוק לא נועד רק למנוע מפעילים לנצל את נוכחותם בישראל לקידום החרם – אלא גם להעביר מסר מפורש שלפיו פעילות כזו עלולה להביא למניעת כניסת הפעיל לישראל. עוד נטען כי מסר כזה יכול לתרום למאבק של ישראל בתופעת החרם ובנזקיה.

טענתה של אל-קאסם היא שמעולם לא לקחה חלק פעיל בתנועת החרם נגד ישראל ומעולם לא קראה לחרם עליה. לדבריה, כבר בתחקיר שנערך לה בנתב"ג היא לא הסתירה את השתייכה לארגון "סטודנטים למען הצדק בפלסטין" (SJP). בנוסף, היא לא נשאלה באותה הזדמנות על מעשיה בעבר – אלא רק אם היא לוקחת חלק בהווה בארגון הקורא לחרם, ועל כך היא השיבה בשלילה.

מנגד, הממשלה טענה בתגובה כי אל-קאסם הייתה נשיאת סניף אוניברסיטת פלורידה של הארגון המקדם חרם על ישראל באופן עקבי ורצוף. בין השאר, מציינת הממשלה כי הסטודנטית האמריקנית ניהלה קמפיין נגד רכישת מוצרים של חברת שטראוס בשל מימון שהעבירה לחטיבת גולני ופעלה להחרמת הרצאת מרצה ישראלי בקמפוס.

השר גלעד ארדן אמר בתגובה: "צר לי על החלטת בית המשפט העליון, שמעידה על חוסר הבנה של שיטת הפעולה של ארגוני ה-BDS, ופגע ביכולת של מדינת ישראל להילחם בפעילי החרם שפוגעים בכולנו. פעם נוספת, העליון מעקר מתוכן את חקיקת הכנסת וכוונת המחוקק. השופטים המעיטן באופי הקיצוני והאנטישמי של הארגון שבו כיהנה אל-קאסם בתפקיד בכיר, התעלם מכך שמחקה והסתירה את פעילותה ברשתות החברתיות".

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה להחלטת בי תהמשפט העליון: "האוניברסיטה העברית שמחה שלארה אל-קאסם תצטרף לאלפי הסטודנטים ותחל את לימודיה בתכנית לתואר שני בין-לאומי בזכויות אדם וצדק מעברי בפקולטה למשפטים".

ח״כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בירך על החלטת בית המשפט העליון, ואמר כי "ההחלטה מוכיחה כי חוק החרם התקבל מלכתחילה ממניעים פוליטיים פסולים, כדי לשרת את האג'נדה הימנית הקיצונית של הממשלה". ח"כ דב חנין אמר: "אמנם איילת שקד עושה הכל כדי לשנות את המצב הזה אבל עדיין יש שופטים בירושלים".