צילום: פלאש 90

דוח המבקר: רשות המים פעלה על דעת עצמה - ועלולה לגרום נזק בלתי הפיך לכנרת

ביקורת חריפה של מבקר המדינה על משרד האנרגיה ורשות המים, שהביאו לשורת כשלים במשק המים הישראלי. עוד בדוח: מחצית מהוועדות המקצועיות ברשות המסים כלל לא מוקמות, ואלו שכן - לא תמיד מסיימות את פעילותן. עוד נטען כי הממשלה לא מתמודדות כראוי עם הגידול במסחר המקוון
ליאל קייזר ועמית תומר
22 באוקטובר 2018
16:00
עודכן ב 17:02

מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם היום (שני) את חלקו הראשון של דוח מבקר המדינה, העוסק בעיקר בביקורת על תחומי הכלכלה והתשתיות, וכן פרקים המבקרים את מערכת הביטחון.

תכנון משק המים וניהולו

מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות משרד האנרגיה, שרי האנרגיה ורשות המים בניהול משק המים הישראלי בשנים האחרונות. בדוח עולה שורת כשלים בתחום, ונקבע כי שר האנרגיה ורשות המים לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור הממשלה כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010. הרשות נקטה בראייה קצרת טווח, שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה לשומרם לטווח הארוך.

לפי המבקר, רשות המים לא פעלה במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים שיספקו את הביקוש הצפוי בטווח הארוך ויאפשרו לשקם את מאגרי המים הטבעיים. היא גם לא נקטה פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל המים הטבעיים הזמינים באמצעות טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי הפקה נוספים. בשנים 2013 עד 2017 איפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים, האקוויפרים, לעיתים אף בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי. בכך הביאה להידלדלות המאגרים עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך.

רשות המים פעלה בניגוד לצו המים ואיפשרה למפלס הכנרת לרדת מתחת לקו האדום התחתון בשנים 2016 ו-2017 - ירידה שעלולה לגרום לכנרת לנזק חמור וייתכן שאף בלתי הפיך - מבלי לקבל את אישור הממשלה לכך.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה לדוח: "כלל הסמכויות לניהול משק המים ניתנו בחוק לרשות המים ולמועצת המים. עם זאת, לאור העובדה שזוהי שנת הבצורת החמישית ברציפות שחווה ישראל, הוביל המשרד תכנית אסטרטגית שאושרה בממשלה, במטרה לתת מענה הולם למשבר במשק המים, בין היתר באמצעות תכנית רב שנתית לפיתוח משק המים, עקרונות תכנית האב למשק המים ומדיניות הפעלת משק המים בעתות חירום. בכוונת המשרד להמשיך לפעול לקידום משק המים לטווח ארוך".

מרשות המים נמסר: "דו"ח המבקר מתייחס לליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים ומרביתם טופלו זה מכבר ונמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים. רצף נדיר של 5 שנות הבצורת שמכה את מדינת ישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיע ישירות על תעריף המים לצרכן. משק המים הישראלי עובד מתוך ראיה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת. תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמא למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח".

התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר מקוון

המבקר בדק גם את ההתנהלות במשרד הכלכלה בכל הקשור להתמודדות של הממשלה עם הגידול במסחר המקוון. שפירא מצא כי המונח "כמות סבירה" לא הוגדר בחוק ולכן קשה לדעת איפה עובר הגבול בין ייבוא אישי למסחרי. מוצרים מסוימים מעוכבים זמן רב במכס וזמן ההגעה של ההזמנות יכול להיות ארוך – עד כמה שבועות מיום ביצוע הקנייה.

המשרד טרם יישם את המלצות ועדת גרינברג, שנועדו לטפל בבעיות אלה. "מכלול החסמים, שגם ועדת גרינברג מיפתה אותם, עלול ליצור תהליך מורכב, יקר ולא כדאי עבור הצרכן, ולכן יש לפשט אותו ולהוזילו ככל הניתן", כתב המבקר.

יש לציין כי על פי בדיקת משרד הכלכלה, בשנת 2017 ישראל הייתה בין 15 המדינות המובילות מבחינת קונים ומוכרים ברשת האינטרנט. ישראלי ממוצע רוכש באופן מקוון 36 פעמים בשנה. השוק הקמעונאי צפוי להיות שווה בשנת 2020 כ-15 מיליארד שקלים.

רשות המסים

ברשות המסים מקימים לא פעם ועדות מקצועיות לקביעת מדיניות הרשות בסוגיות מס מסוימות, בהתאם לתנאי המציאות המשתנים. המבקר חושף כי מחצית מהוועדות כלל לא מוקמות. אלו שכן - סובלות מעיכובים בלוח הזמנים המשוער, לא תמיד מסיימות את פעילותן, וגם כשיש תוצאות - הן במקרים רבים לא מבשילות לחקיקה ונשארות על הנייר. המבקר רואה בכך בזבוז משאבים.

במקרים בהם הטיפול לא הסתיים -לעיתים הועלה אותו נושא כעבור כמה שנים, וכל הזמן כוח האדם והמשאבים הושקעו מחדש, וכך ירדה לטימון העבודה הקודמת וזה מוביל לעיכובים במקום לחיסכון זמן.

הדוגמה החמורה ביותר היא פרשת רשות המסים, שהתפוצצה לפני יותר מעשור ברעש גדול. הוקמה ועדה על מנת לדאוג שהדבר לא יקרה שוב, אבל רוב המלצותיה לא יושמו.