מילאן פאבקוב מהכוכב האדום חוגג
צילום: AP

הכוכב האדום בלגרד הזכירה לכולם כמה נפלא הוא הכדורגל

קבוצה שכל הסגל שלה שווה פחות ממוחמד סלאח אחד ניצחה השבוע את ליברפול שהפגינה גישה תבוסתנית: גם כשהשאירה בבית את צ'רדאן שאקירי מסיבות פוליטיות וגם כשהייתה שותפה למזימה להקים סופר ליגה אירופית
עמית לוינטל
08 בנובמבר 2018
17:36

אני מחבב מאוד את ליברפול, ובמיוחד בעידן של יורגן קלופ, כשהאדומים חזרו להיות מכונה התקפית משומנת ולוחצת שתענוג לראות על המגרש. אבל שמחתי מאוד בהפסד של ליברפול השבוע בליגת האלופות 2:0 לכוכב האדום בלגרד אלופה סרביה.

משתי סיבות: אחת היא ההשתפנות וההתקפלות הפוליטית. ליברפול השאירה בבית את צ'רדאן שאקירי, השחקן ממוצא קוסוברי-אלבני שכבש במונדיאל האחרון מול סרביה והתגרה בסרבים. הגישה הפחדנית-רכה הזו של ליברפול מחוץ למגרש זלגה גם לכר הדשא בבלגרד.

הסיבה השניה שבגללה שמחתי בהפסד ליברפול הייתה המזימה של המועדונים הגדולים שנחשפה בשבוע האחרון להקים סופר-ליגה אירופית – כלומר מועדון סגור של מועדוני העל האירופים, בהן ריאל מדריד ברצלונה באיירן מינכן יובנטוס ליברפול מנצ'סטר יונייטד ועוד – שישחקו רק ביניהן, וזאת על חשבון הליגות ואופ"א.


בהחלט ניתן לטעון בעד הקמת סופר-ליגה אירופית בימינו, מקבילה של ה-NBA בכדורגל אירופי – אבל יש בעיה אחת – מסורת! מסורת בכדורגל היא דבר די קדוש עבור מי שהמשחק באמת יקר לליבו - האוהדים. צריך לזכור שהחלומות הכי גדולים של מועדונים קטנים במדינות שונות זה לפגוש את הקבוצות הגדולות במדינתן במסגרת הליגה והגביע. צריך גם לזכור שליגת האלופות או גביע האלופות היא מפעל עם היסטוריה נשגבת, היסטוריה שכוללת זוכות מפתיעות כמו איינדהובן, פורטוו סטיאווה בוקרשט. וגם עוד אחת - אלופת אירופה ב-1991 - בעידן שלפני חוק בוסמן, הגלובליזציה והכסף הגדול - היתה הכוכב האדום בלגרד, גאוות סרביה. ומאז המועדון לא רשם ניצחון כה גדול כמו הניצחון המרגש על ליברפול של קלופ, סגנית אלופת אירופה.

ובשורה התחתונה – הכוכב האדום בלגרד שכל הסגל שלה שווה כ-45 מיליון יורו – פחות משליש ממוחמד סלאח לבדו – הזכירה לכל העולם עד כמה עצום, נפלא, בלתי צפוי הוא הכדורגל – המשחק הקבוצתי האולטימטיבי.

 

הטור שודר בתוכנית כאן ספורט בכאן רשת ב'. התוכנית משודרת בכל יום חמישי בשעה 16:00