ההרוג הפלסטיני הבכיר בתקרית

חמאס ניצח בחזית התקשורתית, וקבע את נרטיב הפעולה בעזה

דובר צה"ל הסתפק בהודעה קצרה על האירוע בח'אן יונס, והצד השני ניצל זאת כדי להשיג ניצחון תודעתי. כל עוד אין הסכם חתום בין הצדדים, ישראל וחמאס תופסים באופן שונה את כללי המשחק
גל ברגר, פרשנות
12 בנובמבר 2018
09:11

במשך כמעט יממה, הסתובבה בעזה גרסה שלפיה מטרת הפעולה של הכוח המיוחד של צה"ל הייתה חיסול או חטיפה של האחראי על רשת המנהרות של חמאס בח'אן יונס, או של בכיר הארגון נור ברכה. אמנם לא ניתן לצפות מצה"ל לבוא ולחשוף לעולם מה בדיוק הייתה הפעילות, אך מבחינה תקשורתית, האירוע הזה נוהל במשך שעות ארוכות על ידי הצד השני.


 עובדתית, חמאס הוא זה שקבע איך האירוע הזה יוצג – גם בתקשורת הישראלית. האירוע החל בסביבות 21:30, ורק אחרי 22:00 התפרסמה הודעה רזה של צה"ל על פעילות ביטחונית במרחב עם חילופי אש, ורק הבוקר הזימו בצבא את הטענה של חמאס שלפיה מטרת הפעילות הייתה חטיפה חיסול. אלא שזוהי הדעה הרווחת בעזה, וזו הגרסה שחמאס ביקש לנטוע בדעת הקהל שם. מובן שהיה גם אינטרס מובנה של הארגון להעצים את "ההרואיות", מבחינתו, של אנשיו שסיכלו תכנית גדולה יותר.


 אחרי חצות קיבלתי טלפון מעזה, ומצדו השני של הקו היה בכיר בחמאס. הוא ניסה להבין מה קרה, ולמה דווקא בעיתוי הזה – כשנדמה היה שעזה הולכת לקראת שקט – נכנס כוח מבצעי בעומק של שלושה קילומטרים, באירוע שמסתיים עם שישה הרוגים. "הופתענו", הוא הודה והוסיף: "זה מחבל ברגיעה". הוא שאל אם לדעתי ממשלת ישראל ביצעה פעולת הטעייה מכוונת.

העניין הוא שכל עוד אין הסכם כתוב בין ישראל לחמאס, והצדדים מתפשרים על נוסחה גמישה מאוד בעל פה של "שקט תמורת שקט" (או, במקרה הזה, כסף תמורת שקט) – זה אומר שיש פער בהבנה של שני הצדדים את גבולות המשחק. מבחינת חמאס, פעילות כזו של צה"ל ברצועה היא הפרה של אותו שקט. מבחינת ישראל, הנוסחה של שקט תמורת שקט לא כובלת את ידיה מלפעול, גם בעומק הרצועה, אם זה מה שנדרש ממנה. הפער הזה הוא פתח לערעור של הבנות השקט המאוד לא מוצקות גם בהמשך.


 עכשיו, השאלה היא אם חמאס יסתפק בשיגורים אתמול, או שיחליט למשוך את החבל עוד קצת. הפעולה בעזה הותירה אחריה שבעה הרוגים, אבל ההחלטה היא בעיקר בידיים שלו. ההבנה היא שרוב ההרוגים הם אנשי חמאס, אך אנחנו יודעים שהוא אינו רוצה מערכה רחבה, כפי שהוכיח בתקופה האחרונה לא רק במילים, אלא גם במעשים.

מצד שני, חמאס מבין שגם ישראל נמצאת באותה הנקודה בדיוק, מה שמעניק לו לכאורה מרחב פעולה גדול יותר להגיב. מן הסתם, השיקולים מתבצעים כעת, כשמצרים נמצאת בתמונה. לחמאס יש אינטרס ארוך טווח בשקט, ואין עניין במלחמה דוגמת צוק איתן. בימים הקרובים ייצאו נציגי הארגון לקהיר לחידוש שיחות הפיוס עם אבו מאזן. כל אלה מונחים על הכף בבואו של חמאס להחליט אם הוא מכיל את האירוע אמש בעזה – או לוקח את זה צעד נוסף קדימה.