ארכיון
צילום: אי-פי

חובבי תרבות או חובבי כדורגל? אלה כבר מזמן אותם אנשים

בעבר הייתה חלוקה בין חובבי העידוד מהטריבונות לבין פוקדי המוזיאונים, ההצגות והאופרות, אבללמעשה החלוקה הזאת כבר אינה קיימת. עמית לוינטל על הערבוב בין תרבות לכדורגל
עמית לוינטל
15 בנובמבר 2018
19:11

לפני 15 שנה קראתי מחקר באנגליה שחילק את התיירים הזרים בלונדון לשני סוגים נפרדים – MUSEUM GOERS ו-FOOTBALL GOERS- כלומר אלה שהולכים למוזיאונים ואלה שהולכים למשחקי כדורגל. אבל החלוקה הזו כבר מזמן אינה במקומה. בשנים האחרונות, ובעצם בעשורים האחרונים, גם בחברה המערבית ישנם הרבה מאוד חובבי תרבות שגם אוהבים כדורגל. אותם אנשים שהולכים בהנאה להצגות, תערוכות, סרטים ואופרות, גם מעודדים קבוצות מהטריבונה או עם פיצוחים בסלון.

גילוי נאות: אני אחד מהם. וזה אחלה. במיוחד בימינו, כשישנם הרבה מוזיאונים נהדרים לכדורגל ברחבי אירופה, וכשספרות הספורט פורחת וכל המתעניינים בהיסטוריה של הכדורגל או בכוכבים הגדולים, יכולים פשוט לקרוא ספרים שרכשו באמזון.

וגם הקולנוע בתמונה. הסרט "טהורה לעד" של מאיה זינשטיין על בית"ר ירושלים שיצא בשנה שעברה זכה בפרס האמי בחודש שעבר; ומחרתיים בשבת, במסגרת פסטיבל דוקאביב במעלות-תרשיחא, תתקיים בארץ הקרנת בכורה של הסרט "צ'אפה שלנו", על סינדרלת הכדורגל הברזילאית המופלאה – קבוצת שאפקואנסה, שכמעט נמחקה לחלוטין בהתרסקות מטוס לפני כשנתיים.

הסרט צ'אפה שלנו, השייך לבתי קולנוע לב, מלווה את הניסיון ההרואי של שאפקואנסה לצמוח מחדש לאחר הטרגדיה האיומה. המסקנה המרכזית מצפייה בסרט היא שקבוצת כדורגל היא חלק מרכזי ומהותי מחיי הקהילה, הקבוצה היא החיים עצמם בשביל אוהדיה הנאמנים. וזוהי גם המסקנה מהשבוע החולף בספורט – אם צפיתם בסופר קלאסיקו בין בוקה לריבר או אם צפיתם בסיומת המשוגעת בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, אתם מבינים - כדורגל זה טעם החיים.

הטור פורסם בתכנית "כאן ספורט" בכאן רשת ב'