חרדים בשוק העבודה
יונתן סינדל, פלאש 90

דוח טאוב: ההכנסה הפנסיונית החודשית של נשים בישראל נמוכה ב-2,000 שקלים משל גברים

ממצאי הדוח מציגים פער בין גברים לנשים בהכנסה פנסיונית המגיע עד ל-27%. בנוסף, עולה מהנתונים קושי לשילוב חרדים וערבים בענף ההייטק. לעומת זאת, חלה עלייה בשיעור הנשים הערביות הלומדות במקצועות מדעיים
מערכת כאן חדשות
31 בדצמבר 2018
10:17

מכון טאוב פרסם הבוקר (שני) את הדוח השנתי שלו המכיל תמונת מצב חברתית-כלכלית של ישראל בשנת 2018. פרופסור אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב: "בשנים האחרונות יש ירידה ביחס למדינות אחרות במחירים. עדיין יש פער, אך הוא קטן ויש עלייה בצריכה. רוב האוכלוסיות בישראל משתתפות בשיעורים גבוהים בשוק העבודה, במיוחד אצל הנשים - שם אנחנו במקום השני אחרי איסלנד". 

לפי הדוח, גם אם נשים דוחות את גיל הפרישה ל-67 כמו אצל הגברים, הפער המגדרי בהכנסה מפנסיה פרטית עומד על לפחות 20% בקרב נשואים ו-27% בקרב רווקים. מדובר בפער של 2,000 שקלים בהכנסה הפנסיונית החודשית. בהשוואה למדינות ה-OECD, גיל הפרישה לגברים בישראל הוא הגבוה ביותר, ונשים רבות ממשיכות לעבוד לאחר גיל הפרישה המותנה (62). עוד נמצא כי ישראל היא בין ארבע המדינות היחידות בארגון המתחשבות במגדר בעת חישוב הסכום החודשי שישולם לכל מבוטח בקרן הפנסיה, פעולה זו נחשבת לא חוקית במדינות רבות אחרות.

מפרטי הדוח על עמותות בתחום הרווחה בישראל עולה כי בשנת 2016 פעלו בישראל 43 אלף עמותות רשומות, מתוכן 15% פעלו בתחום הרווחה. 85% מהמימון הממשלתי מגיע לעמותות הגדולות שהכנסותיהן עולות על 10 מיליון שקלים בשנה. המשמעות היא שארגונים חדשים אינם זוכים לתמיכה. 7% מהעמותות במחקר מספקות שירותים לאוכלוסיה הערבית, 23% לאוכלוסיה החרדית. רק 2% מכלל התרומות הפרטיות הגיעו לעומותות המיועדות לחברה הערבית. 

בנושא מצב החינוך בקרב נשים ערביות בישראל עולה כי יותר ויותר נשים ערביות בוחרות ללמוד בתיכון לימודים שלהם עתיד תעסוקתי מובטח - כמו תחומי המדעים. 71% מהנשים הבדואיות ו-85% מהנשים המוסלמיות הזכאיות לבגרות למדו בתחום מדעי. מעל ל-50% מבעלות התואר במגזר הערבי עובדות בחינוך, מדובר בנתון הגדול פי שלושה מהנשים בחברה היהודית. 

המכון מפרסם נתונים על פוטנציאל הגידול בהייטק: נראה כי הגידול בענף לא יגיע מערבים וחרדים. לפי הדוח, הסיכויים להרחיב את מגזר ההייטק בעזרת שילוב חרדים וערבים לא גבוהים בשל מיומנויות נמוכות בקרב האוכלוסיות הללו. חסם כניסה משמעותי בפני חרדים וערבים הוא שליטה בשפה האנגלית. חלקו של ענף ההייטק בסך התעסוקה במשק עומד על כ-8% בלבד. 

תמונת מצב על ההשכלה בישראל מראה כי בשנת 2017 קצת יותר מ-50% מהתלמידים במגזר היהודי ניגשו לבגרות מוגברת באנגלית, לעומת קצת יותר מ-16% במגזר הערבי. במתמטיקה ניגשו 18.9% מהתלמידים במגזר היהודי לבגרות מורחבת, לעומת 8.5% מהמגזר הערבי. כשבוחנים את ההשכלה האקדמית של המורים בישראל עולה כי שיעור המורים בעלי השכלה אקדמית עלה מ-50% בשנת 2,000 ל-89% בשנת 2018. במגזר הערבי עלה שיעורם מ-37% ל-94%.