מפגינות נושאות שלט "אני מאמינה לך", מחוץ לביהמ"ש ב
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

"שלוש ערכאות קבעו שהוטרדתי מינית, אבל אין צדק"

עשור אחרי שהוטרדה בידי מנהל מחלקה בביה"ח ברזילי ששב לעבודתו, יובל קוראת לנשים בריאיון ל"סדר יום": אל תסבלו, אל תשתקו – ברגע שזה מתחיל אפילו אל תתלוננו. תלכו משם"
סדר יום
06 בינואר 2019
14:38

יובל (שם בדוי) הוטרדה מינית באופן שיטתי על ידי פרופ' דורון זמיר, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים ברזילי באשקלון. היא תבעה אותו שלוש פעמים - בבית הדין הארצי לעבודה, בנציבות שירות המדינה ובתביעה אזרחית – וניצחה בכל הערכאות. למרות זאת, בריאיון היום (ראשון) לקרן נויבך בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב, היא קוראת לנשים שהוטרדו: "אל תתלוננו, ברגע שזה מתחיל לכו משם".

ההטרדות המיניות מצד זמיר, שהושעה בזמנו למשך חצי שנה וכיום עובד כרגיל באותו מקום, קרו לפני כעשור. בפסק דין תקדימי נקבע שעל אף שלא הטריד אותה אישית, מנהל המחלקה יצר סביבת עבודה בלתי נסבלת שלפי בית המשפט היא הטרדה מינית.

האזינו לריאיון עם יובל בכאן רשת ב

"הוא הטריד אותי אישית, גם ישירות", סיפרה היום. "הייתה סביבה מאוד עוינת במשך שנים, יומיומית, שעה-שעה, אילצו אותי לברוח משולחן העבודה שלי. לברוח זאת אומרת לקחת תיקים על הידיים ולעשות כאילו אני הולכת למשרד אחר. לברוח, זה אומר לשבת בשירותים של האחיות אפילו שעה, במקום של אולי 60 על 60 (סנטימטרים). זה כמו עונש יומיומי".

לדבריה, "ניצחון במרכאות כפולות ומכופלות שהיה לאורך כל השנים בבתי משפט בשלושה סוגים שונים... הוא לא ניצחון. פרופ' זמיר ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה. מנהל בית החולים ברזילי, חזי לוי, שעלה לשידור בשבוע שעבר, אמר שהוא דואג למוניטין. ממש מצחיק, זו עוולה. איזה מוניטין יש אם מחזיקים רופא שעובד עם נשים, מטפל בנשים, מורשע בדין, ועדיין שם – והוא מגן עליו? גם אני הייתי עובדת בברזילי, למה אף אחד לא הגן עליי? למה אף אחד לא הוביל את ההסדר הזה של לכנס הכל בתוך בית החולים ולהגיד – עד כאן, מסיימים את הפרשה, מדברים עם העובדת והעובד שווה בשווה. מה, אם אני מזכירה צריך לזרוק אותי לכלבים"?

יובל סיפרה כי "בפעם הראשונה דיברתי עם פרופ' ביבי, שהיה יו"ר ועד הרופאים. הוא היה מדהים, הוא עלה איתי בצמוד לחדר של דוקטור זמיר ודיבר איתו למעלה משעה. אחכ דר' זמיר קרא אליי לחדר והשתולל: 'מה עשית?'. אמרתי 'או שהדברים חוזרים למסלולם, או שאי אפשר להמשיך במצב הזה'... ובאמת הדברים חזרו למסלולם והכל על פניו היה נראה בסדר. אבל זה לא החזיק מעמד, כי אופי אי אפשר לשנות".  

היא ציינה כי בהמשך גוללה את כל הפרטים בפני האחראי עליה, מנהל חדר המיון – אך הוא השיב כי אינו יכול לטפל בנושא. "אפילו כשהוא הושעה בזמן המשפט שךל שירות נציבות המדינה, השם שלו התנוסס – פרופ' זמיר דורון – על גבי התורנויות במיון, והוא קיבל שכר בשביל התורנויות האלה. אני לא קיבלתי משכורת, אותי אף אחד לא שאל מה עושים, למה עושים, איך אני מדממת למוות. הפסדתי את כל עולמי, את העבודה שלי, את השפיות שלי, את הבית השני שלי.

"השיחה הזאת היום, אני לא עושה אותה בשביל עצמי, אני עושה אותה בשביל הבנות האחרות. אל תסבלו, אל תשתקו – ברגע שזה מתחיל אפילו אל תתלוננו. תלכו משם, זו אש, זה מוות. אתן תפסידו הכל, את הכבוד... אף אחד לא יגן עליכן. תברחו מהמקום שבו אתן נפגעות. אתן עדיין צעירות, מוכשרות, אתן עדיין יכולות למצוא עבודה במקום אחר".

בית החולים ברזילי מסר בתגובה: "ראשית ראוי לציין כי בתקופה הרלוונטית הפרופ' לוי לא שימש מנהל בית החולים. התלונה דאז טופלה על ידי מנהל בית החולים הקודם ונציבות שירות המדינה שקבעה את הסטנדרט הראוי לשיטתה לענישה. אנו מבקשים להפנות לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ששוללת חד משמעית את הטענה כי תלונות הושתקו לכאורה על ידי הנהלת בית החולים. האירועים נשוא התביעה  אירעו לפני יותר מעשר שנים, ומנהל המחלקה ריצה את עונשו כאמור ואין תלונות נוספות בגינו".

עם זאת, יש לציין שבית הדין הארצי לעבודה חייב את בית החולים לשלם ליובל 30 אלף שקלים - מפני שלא טיפל כראוי בתלונותיה.