נתניהו במטה הליכוד בליל הבחירות, השבוע
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הניצחון של נתניהו לא ימנע ממני להמשיך לחשוף שחיתות

יש מי שחושב שתוצאות הבחירות מעידות שהעם החליט שרה"מ החשוד בתיק פלילים חמור – זכאי, ושהעיתונות צריכה להניח לו. אבל התקשורת השפויה לא עוסקת בהחלפת שלטון, אלא בחשיפת שחיתות – וזו חייבת להימשך | דעה
מרדכי גילת
11 באפריל 2019
21:55

אנשים טובים ופחות טובים הציעו לי היום לא לכתוב יותר נגד בכירי שלטון ובהם בנימין נתניהו. להסיק מסקנות מתוצאות הבחירות. 

הם הציעו לי בעצם הצעה מגונה: למעול במקצועי העיתונאי, לשכוח את שלושת התיקים הפליליים החמורים של ראש הממשלה, למחוק מהזיכרון את כתב החשדות הטרי שהרשעה בו מובילה לכלא לשנים ארוכות. להתעלם מהניסיונות של ראש הממשלה לרסק סופית את שומרי הסף של הדמוקרטיה.

רוח דבריהם: רוב העם בחר בצורה ברורה בנתניהו, העם נושא אותו על כפיים, לעם לא אכפת שיעמוד בראשו אדם מושחת. ממש כך.

טעות אחת: לא רוב העם בחר בנתניהו. לא רוב העם מוכן להעניק חסינות לאזרח מספר 1 שהיועץ המשפטי קובע שסרח עד צוואר. רק שישית, מספר מפחיד בזכות עצמו, מוכן להשלים עם הצחנה הנוראה.    

טעות שנייה: ניצחון בבחירות אינו מעניק תעודת יושר למנהיגים המבקשים להפוך את השחיתות לנורמה. אוי לנו אם זה היה קורה. אין חיה כזאת בארץ ובעולם.

אני זוכר שיחות דומות בעידן אהוד אולמרט. גם אז הציעו לי אנשים טובים ופחות טובים לחדול מהכתיבה נגד ראש הממשלה החשוד בקבלת שוחד, כי "יש לו ביצים מברזל מבחינה ביטחונית והוא שוחר שלום";  גם אז הסבירו לי שהתקשורת מנסה להחליף את השלטון; גם אז ייחסו לתחקירים ולפרסומים שלי, כמו של כמה אחרים, מניעים פוליטיים. למי ביקשנו אז כביכול לעזור על פי אותם תמימים ופחות תמימים? לליכוד בראשות נתניהו.

נתניהו הוכיח שוב: אין קמפיינר טוב ממנו במערב // פרשנות

הדברים מחייבים אמירה ברורה בנושא: התקשורת הנשכנית השפויה, המקצועית, אינה עוסקת בהחלפת שלטון. היא עוסקת בחשיפת שחיתות שלטונית. היא מקדשת בה מלחמה, כמתבקש מתפקידה, לא במפלגת שלטון זו או אחרת. אסור לזרות חול בעיניים: היא מפרסמת תחקירים על מי שסרחו דוגמת אהוד אולמרט, אריאל שרון המנוח, אריה דרעי ובעשר השנים האחרונות גם ובעיקר בנימין נתניהו – זה שעל פי כל גורמי מערכת האכיפה נגוע במעשים פליליים חמורים ביותר.

היתה לי הזכות להיות מעורב בחשיפת חלק גדול מהפרשיות האלה – ואני לא מצטער על כך. אני כן מצטער על אנשי תקשורת שמשתתפים בהסתה נגד עיתונאים עם דגל, שליחות ורגישות ציבורית; אני מצטער על כך שבתקשורת נשמעים פה ושם קולות המגוננים על ריסוק הדמוקרטיה ושלטון החוק; אני מצטער על כך שעיתונאים מסוימים, עם עולם ערכים מעוות, מנסים לחלץ ראש ממשלה מאימת הדין באמצעות אמירות אומללות בנוסח: הציבור אמר את דברו בבחירות, או: העיתונות מנהלת קמפיין להפלת ראש הממשלה.

                              *  *  *

כבר אמרנו: העיתונות אינה עוסקת בהחלפת שלטון, כל שלטון, כי אם בניקוי אורוות השלטון. הייתה לי כאמור הזכות לתרום לניקוי האורווה הציבורית במקומות שהזמינו את הטיהור הזה, כמו שהיתה לי ויש לי כיום, הזכות להזהיר מפני אותם עיתונאים שהפכו לעסקנים המגוננים בדרכם, באיוולתם, על ניסיונות בכירי שלטון להפוך את הכנסת והממשלה עיר מקלט לעבריינים.

הם לא הפנימו עדיין שאסור להפקיד מדינה בידי אנשים מפוקפקים שענן סמיך של חשדות וראיות מרחף מעל ראשם, אפילו מדובר בפוליטיקאים מוכשרים. הם לא מבינים, או לא רוצים להבין, שבפשע ובשחיתות חייבים להילחם מימין ומשמאל. שבקרב הזה חייבת התקשורת, כל התקשורת, לשלב ידיים.