דניאלה ספקטור

שאלון לשבת עם דניאלה ספקטור

האלבום הראשון שהעיף לה את המוח, הרגע שבו היא הבינה שתקדיש את חייה למוזיקה והשיר הכי טוב שלה שאתם לא מכירים. דניאלה ספקטור מתארחת בשאלון לשבת
מערכת כאן
03 במאי 2019
09:37

מדי שישי נפרסם כאן "שאלון לשבת" - סדרת שאלות למוזיקאים ישראליים על המוזיקה עליה הם גדלו, על השירים שהם שומעים, על חלומות שלהם בחיים וגם אחריהם. קבלו את דניאלה ספקטור.

מה הוא האלבום הראשון שהתאהבת בו? 

כשהייתי בת עשר, נתקלתי בבית בקסטה של סטיבי וונדר  Hotter Than July - אלבום עם להיטים מטורפים, לא הכרתי כלום אז. אני זוכרת את עצמי יושבת ומריצה קדימה ל-Master Blaster ול- Lately שוב ושוב. כמות המוזיקליות, הקצב והרגש שיצאו מהטייפ פשוט העיפה לי את המוח.

מה הוא האלבום, או השיר, היותר טובים ששמעת לאחרונה?

האלבום Slave של אבבה. שמעתי את זה ברדיו, האוזניים שלי הזדקרו  ורצתי לשאזאם. ואז גילית שזאת זמרת ישראלית  ונזכרתי ששמעתי אותה פעם אבל לא זיהיתי.  היא כל כך בשלה, כל כך גרובית, השילוב הזה של גרוב אמריקאי עם סאונד אתיופי  עושה אותה לא פחות ממהממת. היא גם כל כך אמיתית שם – והרי זה מה שחשוב. לא?

מהו השיר הכי יפה שלך שאיש לא מכיר?

״שם״. זהו  שיר שמדבר על כיסופים של זוג למקום אחר, רחוק. שם הכל קורה, נכון וטוב, והם בדיוק מי שהם רוצים להיות. כמובן שזה תוך כדי הידיעה שאין מקום כזה בעולם. עדיין לא מצאתי דרך להקליט או להוציא אותו. גם לא בטוחה שאמצא.

יש לך שיר אותו היית עושה אחרת?

אני מאוד קפדנית בתהליך העבודה ומקומות שיצאו לא בדיוק כמו שרציתי עדיין קופצים לאוזן בכל האזנה, אבל באותה נשימה אני גם מרפה משיר כשהוא יוצא לעולם. הוא כבר לא בידיים שלי. אני תמיד מנסה לסלוח לשיר על כל מה שהוא לא :)

את זוכרת את הרגע שבו הבנת שתקדישי את חייך למוזיקה?

כן, אחרי הקלטת האולפן הראשונה שלי אי פעם. זה היה שיר שכתבתי בגיל 20. מין שיר מחאתי חברתי. חברים עזרו לי להקליט אותו וזה היה מלא הבטחה. בן, שהיה איתי כבר אז הפך לבן זוגי, ועודד זהבי, המנטור שלי שתמך בי וניצח על כל האירוע. הייתי מלאה עד האוזניים באהבה ובהתרגשות. ידעתי שהמטרה בחיים היא לחזור שוב ושוב לשם, להתנסות במקום הזה הרבה ככל שאפשר.

יש רגע הפוך? האם אי פעם הרגשת שאת צריכה לפרוש ולוותר על החלום?

לא עובר חודש שבו אני לא חושבת על זה. בכל פעם שהלחץ והמחויבויות, שבאים עם העבודה במוזיקה, דוחקים בי, אני שוקלת להתפטר. אז עולות מחשבות על הכיף בלנגן סתם, בלי תכלית, או סתם לבשל ולקרוא ספרים, לעבור לכפר ולגדל בצל ירוק.

לו כל אוסף המוזיקה שלך היה מושמד והיה ניתן להציל ממנו רק אלבום אחד, איזה אלבום זה היה

Metals של Feist אלבום שאני חוזרת אליו שוב ושוב. הוא נשי ומרגש, ומלא הירהורים ועומק. שירים מעולים. אני מרגישה שאני לא ממצה אותו לעולם.

לאיזה סרט היית רוצה לכתוב מוזיקה?

לסדרת הטלוויזיה של קרן מרגלית, "להעיר את הדוב". הדבר הכי טוב שצפיתי בו לאחרונה. יש בו פנינים של חוכמה, עומק והומור. הוא ישראלי אבל באופן לא שיגרתי לעשייה הישראלית (מצולם בחיפה). והשחקנית נועה קולר מרגשת אותי באופן מיוחד.

ברגעים קשים – מה הוא השיר שתמיד ישפר את מצב רוחך?

Afraid of Nothing של שרון וואן איטן. בכל תקופה יש שיר אחר שמרים אותך אבל השיר הזה הוא על-זמני. מהשירים שתמיד יחברו אותך לעצמך.

לו לא היית מוזיקאית, מה היית?

אולי סופרת, כי זה לא רחוק כל כך מהחוויה של מוזיקאית. גם כסופרת  את נושאת את היצירה לבד, במחוזות הדימיון. המקום של ליצור יש מאין הוא אדיר, מה גם שאני מאוד אוהבת את השפה, את העברית. היא מחוז דימיון שבו אפשר לבנות ממלכות.

מה הוא השיר שהיית רוצה שיושמע בהלוויה שלך?

כשאני עם אנשים דווקא שקט נעים לי יותר. עושה מקום לכל אחד להיות עם עצמו. אז אפשר בלי?


צפו בדניאלה ספקטור בג'אם 88