מבקר המדינה יוסף שפירא
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"משרד הבריאות לא נערך להזדקנות האוכלוסיה"

מבקר המדינה שפירא מתח ביקורת על משרד הבריאות בשל "העדר תוכניות לטווח ארוך ותוכנית לצרכי האוכלוסיה המתפתחת". מהדוח עלה עוד כי יותר ממחצית מהמורים למתמטיקה, אנגלית ועברית בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים אינם בעלי הכשרה מתאימה
כתבי כאן חדשות
06 במאי 2019
15:58

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם היום (שני) דוח רחב היקף העוסק בביקורת על משרדי הממשלה ועל גופים ציבוריים. הדוח התייחס בין השאר בהיערכות של משרד הבריאות, בדיור הציבורי לקשישים, בהיערכות גופים חיוניים להגנה בתחום הסייבר ועוד. המבקר מתח ביקורת על משרד הבריאות בשל "העדר תוכניות לטווח ארוך ותוכנית לצרכי האוכלוסיה המתפתחת".

"משרד הבריאות לא נערך להזדקנות האוכלוסיה"

מבקר המדינה כתב בדוח כי משרד הבריאות לא נערך כראוי להזדקנות האוכלוסיה. בפרק שהקדיש לפתיחת מחלקות בבתי החולים מתח שפירא ביקורת על העדר תוכניות לטווח ארוך ותוכנית מסודרת לצרכי האוכלוסיה שהולכת ומתפתחת.

ביקורת נמתחה גם על אי יישום ואי קידום ההחלטה לפתוח בית חולים בבאר שבע - חמש שנים לאחר שהוחלט על הקמתו. המבקר בדק גם את תחום הניתוחים הפלסטיים והאסתטיים וביקר את משרד הבריאות שאינו מסדיר את התחום, ומאפשר לגורמים שאינם מוסמכים ברפואה פלסטית כמו קוסמטיקאיות ורופאי שיניים לבצע את הטיפולים.

המבקר הקדיש פרק לניתוחים בריאטריים לקיצורי קיבה וכתב שלמרות שישראל היא בין המובילות במספר הניתוחים לקיצורי קיבה, אין היערכות נאותה לניתוחים ואין הנחיות למעקב אחר החולים שעברו את הניתוח. בדוח הועלו גם טענות על מגן דוד אדום על כי לא הסדירו את שיתוף הפעולה עם איחוד והצלה ועל עיכובים בהגעת אמבולנסים במצבים מסכני חיים.

"הסיוע לקשישים לא תואם את המחירים בשוק"

מהדוח של שפירא בנושא הדיור הציבורי לקשישים עלה כי רשימת הממתינים וזמן ההמתנה ארוך - יותר משנה במשרד השיכון וכשש שנים במשרד הקליטה. כ-2,400 מזכאי משרד הקליטה ממתינים יותר מעשר שנים, 150 מהם ממתינים יותר מ-20 שנים. הגיל הממוצע של זכאי משרד הקליטה הממתינים לדירה הוא 78 שנים.

עלה כי בתקופת ההמתנה ניתן סיוע בשכר הדירה, אך הוא אינו תואם את המחירים בשוק החופשי ועומד על בין 660 ל-1,700 שקלים בלבד. עוד נמצא כי התחזוקה של בתי גיל הזהב לקויה: ריקבון, אריחים שנופלים, רטיבות שמסכנת את הדיירים, מבנים רעועים. מהביקורת עולה כי הליקויים והתקלות לא מטופלים בזמן סביר.  כמו כן אין כל היערכות לעתיד ולקצב גידול האוכלוסיה.

"היעד לשילוב חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה לא הושג"

מבקר המדינה מתח ביקורת על התוכנית לשילוב חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה. על פי הדוח, הוועדה לתכנון ולתקצוב לא עמדה ביעדי התוכנית. בפעימה הראשונה של התוכנית נקבע יעד של 14,500 סטודנטים חרדים לשנה, אך בפועל למדו רק כ-11 אלף. בשנת הלימודים תשע"ז אף הצטמצם מספר הסטודנטים החרדים.

המבקר ציין כי לא נקבע יעד לכמות החרדים שיקבלו תואר ראשון. המבקר הדגיש כי הוועדה לתכנון ולתקצוב התעלמה מהמלצות מחקר שקבעו שיש לתת מלגות לגברים חרדים בלבד ולא לנשים חרדיות, ובנוסף צמצמה את העדיפות שנתנה לגברים חרדים בקבלת מלגות.

המבקר כתב בדוח כי למרות עודף היצע בתחום ההוראה בקרב נשים חרדיות, רוב החרדיות בהשכלה הגבוהה הן בוגרות לחינוך והוראה. שפירא הבהיר כי מערכת החינוך החרדית איננה זקוקה לכל כך הרבה מורות ולרבות מהן אין אופק תעסוקתי.

"ליותר ממחצית מהמורים למתמטיקה, אנגלית ועברית - אין הכשרה מתאימה"

מהדוח של המבקר עלה כי יותר ממחצית מהמורים למתמטיקה, אנגלית ועברית בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים אינם בעלי הכשרה מתאימה ללמד את המקצוע. רק לכ-40% מהמורים למתמטיקה ביסודי ול-39% מהמורים למתמטיקה בעל יסודי יש הכשרה הנדרשת להוראת המתמטיקה.

בשפה העברית המצב גרוע אף יותר. רק ל-12% מהמורים בבתי הספר היסודיים שמלמדים עברית יש הכשרה מתאימה. לכשני שליש המורים ללשון בבתי הספר העל יסודיים אין הכשרה ללמד את המקצוע. באנגלית לכ-40% מהמורים בחינוך היסודי והעל יסודי אין הכשרה מתאימה.

המבקר ציין את המחסור בכוח אדם איכותי במערכת החינוך ואמר כי קיים פער גדול בין הדרישות והכישורים הנדרשים ממורה, אותם הגדיר משרד החינוך, לבין תוצרי הכשרת המורים.  שפירא אמר עוד כי היקף ההכשרה המעשית וההתנסות בהוראה בפועל של סטודנטים להוראה אינו מספק.

"המשחק בין ישראל לארגנטינה - תוכנן בחוסר שקיפות"

דוח המבקר מעלה כי משחק הידידות שתוכנן בין נבחרות הכדורגל של ישראל וארגנטינה נוהל בחוסר שקיפות כלפי הציבור. כמו כן נמצאו ליקויים רבים בהליכי ההתקשרות של הגופים הציבוריים שהשתתפו בארגון המשחק מול יזם המשחק שהיה גוף פרטי.

המבקר מצא כי להתאחדות לכדורגל, שאחראית על הנבחרת הלאומית, אין מדיניות מסודרת שבה היא צריכה לפעול מול יזם פרטי. הדבר הזה בא לידיו ביטוי בכך שלא נותרה כמות כרטיסים לציבור שתהלום את הדרישה הגבוהה לצפות במשחק. בנוסף גם שיטת המכירה של "כל הקודם זוכה" פגעה בציבור בכך שאפשרה לספסרים לקנות כמות רבה של כרטיסים ומיד לאחר מכן למכור אותם בשוק השחור במחירים גבוהים במאות אחוזים מהמחיר המקורי.

משרד התרבות היה אחראי על ההתקשרות מול יזם המשחק במסגרת חגיגות ה-70 למדינה. המבקר מצא ששרת התרבות מירי רגב ומנכ"ל המשרד יוסי שרעבי אישרו להוציא סכום של 2.7 מיליון שקלים על העתקת המשחק מחיפה לירושלים ללא ערובת הדרג המקצועי של המשרד. כמו כן, גילה המבקר שהיועצת המשפטית של המשרד לא הייתה מעורבת בהליך ההתקשרות עם היזם הפרטי.

המבקר מצא גם ליקויים חמורים באופן קבלת ההזמנות למשחק וקדימות ברכישת כרטיסים על ידי הגופים הציבוריים שעסקו בארגון המשחק ורואה בכך משום קבלת טובת הנאה והפלייה כלפי הציבור. 

"הסיכוי שגורם מזהם ייענש בחומרה נמוך"

המבקר מצא ליקויים בפעילות האכיפה המנהלתית והפלילית של המשרד להגנת הסביבה. על פי הדוח, אין מדיניות אכיפה סדורה הכוללת אמות מידה וסדרי עדיפויות. בביקורת נמצא כי לצוותים במחוזות במשרד קשרי עבודה שוטפים עם מי שהם מפקחים עליהם והדבר מקשה על קיום פעולות אכיפה נגד מפעלים חזקים.

אחד הכשלים הבולטים בפעולות האכיפה הוא מיעוט האכיפה הפלילית והסדרת המפגע באכיפה מינהלתית -קנסות. לפיכך, הסיכוי שגורם מזהם ייענש בחומרה הינה נמוך. ברוב הרשויות המקומיות לא מתקיימת אכיפה סביבתית למרות הוראות חוק.

תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה מקבל את רוב הערות מבקר המדינה, וממשיך בהגברת הפיקוח והאכיפה, כפי שעשה בשנים האחרונות. חלק מהנושאים שהועלו בדוח כבר תוקנו, וחלק אחר נמצא בשלבי בחינה או תיקון.

"דוח הביקורת מדגיש כי קיים מחסור אדיר בכוח אדם מקצועי ובמשאבים, המונעים מהמשרד לעמוד בכל משימותיו. היקף העובדים במשרד כולו צמח ב-2.5 משרות נטו בחמש שנים, בעוד שהמשרד צריך למנוע ולהפחית סיכונים סביבתיים לציבור מעשרות אלפי גורמי סיכון.

"במחוז דרום למשל, המשתרע מאשדוד ועד לאילת, יש 4 מפקחים בלבד למשטרה הירוקה – שמסורים ונחושים ככל שיהיו, לא יוכלו לתת מענה הולם לכל הסיכונים הסביבתיים. לכן, המשרד רואה חשיבות באמירת המבקר שלפיה יש הכרח לתגבר את המשרד בכוח אדם נוסף לצורך טיפול ראוי בתחום האכיפה".

"ליקויים בניהול חשבונות הממשלה מגדילים את הסיכוי למעילות כספים"

ליקויים בניהול חשבונות הממשלה מגדילים את הסיכוי למעילות כספים - כך עולה מדוח המבקר על מאזן המדינה. נכתב כי יחידת החשב הכללי באוצר אינה מנהלת בקרה על חשבונות המשרדים, ותהליך השינוי של מורשי חתימה מבוצע באופן ידני ובצורה מסורבלת - הדבר מוביל לכך שרשימת מורשי החתימה בחלק ממשרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות אינה מעודכנת וכוללת מורשי חתימה שכבר סיימו את תפקידם.

במשרד מבקר המדינה קראו לפעול בהקדם להקמת מערכת לניהול מורשי חתימה, לצורך קיום פיקוח ובקרה נאותים על חשבונות הבנק של הממשלה, וכדי להקטין את הסיכון למעילות. בחשבונות הממשלה בבנק ישראל מופקדים 12.3 מיליארד שקלים במטבע ישראלי, וכמעט שני מיליארד שקלים במטבע חוץ.

"ליקויים הנוגעים לעבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"

בבדיקה שנערכה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מצא המבקר שפירא ליקויים בכמה היבטים מרכזיים, הנוגעים לעבודת הלשכה. "הלמ"ס לא גיבשה תוכנית לאומית לסטטיסטיקה רשמית לטווח הארוך ולא תרגמה את כל המשימות והמחויבויות המוטלות עליה לכדי תוכנית יישום רב-שנתית מפורטת ומחייבת", נכתב בדוח.

המבקר כתב כי על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למפות את המשימות המוטלות עליה ולגבש תוכנית רב-שנתית מחייבת הכוללת לוח זמנים ותקציב לביצוע המשימות. אם ביצוע התוכנית כרוך בתוספת משאבים גדולה מאוד ביחס לתקציב הלמ"ס, יש מקום להביא את התוכנית לפני הממשלה לצורך קבלת החלטה אם לאשרה.

תגובת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "בכל התקופה האמורה התקיימו מעקבים שוטפים אחר התקדמות הפרויקט באגף מערכות מידע, ונושאים דחופים נדונו בהנהלה המצומצמת של הלמ"ס. הרכב ועדת ההיגוי במקורו לא היה מיטבי, שכן בעלי התפקידים המרכזיים בארגון - מנכ"ל, משנה למנכ"ל, סמנכ"ל למנהל ויועץ המשפטי - לא הוגדרו מראש כחלק מהוועדה, ויש לתת על כך את הדעת בעתיד. הפרויקט עמד בתכנון המקורי מבחינת תכולת הפרויקט ותקציב הפרויקט, ולא עמד רק בלוח הזמנים להקמתו".

"תרומות ללא אישור נדרש למשרד החוץ"

דוח המבקר מצביע על כך שבמשרד החוץ ובמשלחת ישראל לאו"ם התקבלו תרומות בלי אישור נדרש. בין היתר מצוין אירוע כ"ט בנובמבר של משלחת האו"ם בניו יורק. האירוע שהתקיים בנובמבר 2018, כלל תרומה שכזו והשתתפות פעילה של צוות המשלחת לאו"ם והשגריר, דני דנון, ללא קבלת אישור מוקדם ממשרד החוץ.

הדבר דווח בתחקיר אתר וואלה שהביא לתלונה למבקר המדינה, שנמצאה מוצדקת חלקית. עוד נכתב בדוח כי גם לאחר שנודע למשרד החוץ על קיום אירוע כ"ט בנובמבר בנסיבות אלו, הוא לא ערך בירור לגבי מתן החסות לאירוע, אף שהחסות ניתנה בניגוד להוראות הפנימיות ולהנחיית היועץ המשפטי.

בהכנת הידיעה השתתפו: ורד פלמן, רועי ינובסקי, אוריה אלקיים, מיכל וסרמן, קטי דור, עמית תומר, גילי כהן, יובל אגסי, עופר חלפון, אמוץ שפירא, לירן כוג'הינוף ונופר משה