הרב רפי פרץ
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

האם הרב רפי פרץ יצעק שהמלך הוא עירום?

בזמן שמחנה שלטון החוק הולך ונאלם - אין במחנה הימין מבוגר אחראי שישמיע קול. ברור ששר חינוך לא יכול להרשות לעצמו לתמוך בפשע - השאלה היא אם הרב רפי ימעל בתפקידו
מרדכי גילת, דעה
10 במאי 2019
11:36

אני מתחיל להתגעגע לילד ההוא מהאגדה של אנדרסן. לאותו ילד שראה מה שראו אחרים וצעק, יחידי: "המלך הוא עירום". אני מתגעגע לילד ההוא כי הקול של מחנה שלטון החוק במדינת ישראל הולך ונאלם, כי רוח רעה של הרס וחורבן ותרבות שקר ממשיכה לנשב במפלגות השלטון, כי במחנה הימין אין מבוגר אחראי שיאמר בקול רם - חברים, אל תעלו באש את הבית. אל תחריבו את בית המשפט העליון, אל תוציאו להורג את שומרי הסף האחרונים של הדמוקרטיה. אל תהפכו את מדינת ישראל לטורקיה.

אני מתגעגע לילד ההוא, בין השאר, בגלל נבחר ציבור אחד - בצלאל סמוטריץ'. בכובע אחד שלו, כמחוקק, הוא מבטיח לבנימין נתניהו החשוד בלקיחת שוחד ובמעשי מרמה חמורים, לחוקק חוק חסינות למענו ולמען אחרים במצבו בצמרת השלטון. בכובע שני, הוא מבקש מאותו בנימין נתניהו, באמצעות נציגיו, למנות אותו לשר המשפטים. כלומר - אני דואג לך ואתה דואג לי.


וכל זאת למה? כדי לנסות למלט את ראש הממשלה מאימת הדין, כדי להבטיח לראש הממשלה ולשאר חשודי הצמרת את כסא השררה לארבע שנים, כדי למנוע את מיצוי הדין איתם. כלומר, כדי לנסות להרחיקם מספסל הנאשמים כמה שיותר.

התרגיל המסריח הזה לא יצלח - אבל נעסוק בכך בהזדמנות אחרת.

התירוץ העמום הנשמע פה ושם להצדקת החוק המושחת: אנחנו מבקשים לחזק את המשילות, הפקידים - המפכ"ל, פרקליט המדינה, מבקר המדינה, היועמ"ש - מפריעים לנו לשלוט במדינה, הם מסמנים לנו קווים אדומים. נורא.

רוצים לומר: הרחקת עבריינים מהנהגת המדינה פוגעת במשילות. לא, חלילה, להיפך.

עוד כמה מילים על השערורייה: עשרות שנים אני מסקר נבחרי ציבור שסרחו. למעט בפרשיות אריה דרעי, לא נתקלתי בחבר כנסת שבחר לחבק את השחיתות השלטונית בצורה כזו. זה לא קרה.  

לחבק ממש, בגלוי, בלי שמץ של בושה – בגיבוי של כמה "עיתונאים" ממחלקת דף המסרים של חצר ראש הממשלה. לחבק את הצחנה הנוראה בגאווה, בשמחה, באושר מופגן. לחבק ולהפוך את קבלת ונתינת טובות ההנאה שוות כסף רב לערך עליון, לדגל, לכרטיס ביקור בקרב על חלוקת התיקים בממשלה החדשה.

מעולם - אני חוזר ומדגיש - לא נתקלתי בחברי כנסת שהדגל שלהם היה הגנה על מי שגורמי האכיפה המוסמכים קבעו בצורה ברורה שמבחינתם - הם פושעים ועבריינים סדרתיים. מעולם לא נתקלתי במחוקקים שפרשו רשת הגנה על מי שבכוחם להשחית את מדינת ישראל: את הממשלה, את הכנסת, את כל המערכות השלטוניות. לרסק את מה שנשאר.

עכשיו זה קורה מול עיני הציבור כולו, והשאלה המאוד-מאוד מסקרנת היא אם יו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, זה שמבקש לקבל לידיו את תיק החינוך, יתמוך בחברו למפלגה. האם ימעל בתפקידו הממלכתי-ציבורי, או שאולי ישמיע קול, ברוח הילד מהאגדה של אנדרסן?

אני מניח שאתם ספקנים בנושא. אפשר להבין גם מדוע, ובכל זאת - לא הייתי שולל את האפשרות שפרץ יפתיע ויעצור את הטירוף, שהרי שר חינוך אינו יכול להרשות לעצמו לחנך לתמיכה בפשע, להגנה על חשודים בקבלת שוחד, לסיכול העמדה לדין פלילי של נבחרי ציבור שסרחו. יש גבול לכל תעלול. זה לא הולך ביחד.

אם בכל זאת פרץ יצעד בדרכו של סמוטריץ' - אז יישבר שיא חדש בבית המחוקקים: יהיה צורך לנסח מחדש את ספרי האזרחות. מדינת אור לגויים תהפוך למדינת חושך לגויים. תהיה כאן אנרכיה, ואני נוקט כאן לשון המעטה.