אולי קנגס
צילום: אולי קנגס

סנטה מגיע מוקדם מהצפוי

פינלנד בוחנת האם להעניק שכר בסיס לכל אזרח - האם זה יכול לעבוד, והאם זה יגיע גם לישראל? "הניסוי אמור לאפשר לאותו אדם לצאת לעבוד ולא לחשוש לאבד את הקצבה", אומר בכיר בביטוח הלאומי הפיני
נופר משה
18 בדצמבר 2016
17:21

דמיינו את היום שבו תקבלו תלוש משכורת מהמדינה בתחילת כל חודש. לא כי עבדתם קשה, לא בזכות קשרים במקומות הנכונים, לא בכפוף להכשרה מיוחדת, וגם ללא כל קשר למצבכם התעסוקתי - ככה סתם, רק כי אתם אזרחי המדינה. הרעיון הזה, שנשמע כמעט אוטופי, קורם בימים אלה עור וגידים בפינלנד.

אולי קנגס, האחראי על הקשר עם הציבור בביטוח הלאומי של פינלנד, נפגש בתחילת החודש עם צוות כאן ועכשיו. הוא הציג את הניסוי שהחל בחודש שעבר בארצו, שמעניק לאלפיים תושבים מקצוות שונים של מעמדות כלכליים-חברתיים משכורת בגובה 500 אירו, ללא כל התניה. לדברי קנגס, שהשתתף בכינוס "חדשנות בעוני" של מכון "טאוב" בירושלים, שורשיו הרעיוניים של המהלך נטועים כבר במהפכה התעשייתית, והוא זוכה לתמיכה עקרונית מחוקרים חוקרים בולטים משני צדי המפה בארצות הברית, כולל מילטון פרידמן וג'יימס טובין. 

בבסיס התפיסה החברתית הפינית עומדת כבר עשרות שנים הדרישה להציב רשת ביטחון סוציאלית לכל עובד, כך שלא יידרדר כלכלית בעקבות משבר שיחווה במהלך חייו. הגישה הזו הביאה את פינלנד לשיעורי העוני ולפערים החברתיים הנמוכים ביותר ב-OECD. מדוע, אם כן, לשנות את השיטה? קנגס מסביר כי מודל המשכורת הקבועה לכל אזרח, ללא קריטריונים וללא הוכחות, מגדיל את אמון הציבור במערכת הסוציאלית שמספקת המדינה, ומבסס את התחושה שהמערכת לא חושדת בהם.

לתחושת החשדנות יש השלכות כלכליות מובהקות: ועדת אללוף שבחנה את הדרכים למיגור העוני בישראל גילתה שכמאה מיליון שקלים שהוקדשו לקצבאות לא חולקו לאוכלוסיות הנזקקות, מסיבות ביורוקרטיות. הוועדה קבעה גם שגובה הקצבאות אינו משקף את הסכום הנדרש לקיום בכבוד בישראל. לנוכח הממצאים האלה, טוען סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי בישראל, ד"ר דניאל גוטליב, שרעיון שכר הבסיס האוניברסלי הוא "הדבר הבא".

"אנשים צריכים להרוויח מכוח היצירה שלהם"

המודל הפיני נתקל גם בהתנגדויות, שבמרכזן הטענה שמהלך כזה יפחית את המוטיבציה לצאת לעבודה. בפינלנד חושבים הפוך. "מי שירוויח באופן אוטומטי 500 אירו, מבלי להסתכן באובדן קצבה, ירצה להגדיל את ההכנסה שלו ולהרוויח עוד קצת בעבודה חלקית כלשהי", מסביר פרופ' קנגס. "יש הרבה שיקולים כלכליים שמונעים מאנשים לחזור או להיכנס לשוק העבודה. אם מובטל מקבל דמי אבטלה, ואז מגיעה לפתחו הצעת עבודה, הוא עושה חישובים ואומר לעצמו, 'אם אקבל 500 אירו לחודש לעבודה בהיקף קטן, אבל אאבד 500 אירו בהטבות סוציאליות. זה לא כדאי לי'. הניסוי אמור לאפשר לאותו אדם לחזור לשוק העבודה ללא החשש לאבד את הקצבה - כי היא לא תלויה בשום מבחן הכנסה, והוא לא חייב להוכיח שום דבר".

פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, טוען שעל הממשלה לעודד את האזרחים להשתלב בשוק העבודה בהיקף נרחב ככל הניתן. "אנשים צריכים לעבוד ולהרוויח מכוח היצירה שלהם", מסביר אקשטיין, "אנשים מאושרים הם אנשים שעובדים ונהנים מהעבודה שלהם. חשוב שהיצירה של אנשים תכניס להם כסף ותאפשר להם להתקדם הלאה. אנשים נהנים מהכנסה שמביאה גם לסיפוק אישי, לקידום אישי ולקידום לילדים שלהם, כמו השכלה. מי שמחלק כסף לאנשים שלא עובדים, מייצר אנשים שלא רוצים לעבוד.

קנגס בפאנל בישראל (צילום: מרכז טאוב)קנגס בפאנל בישראל (צילום: מרכז טאוב)

"הבעיה המרכזית עם עובדים עניים בישראל היא שלא קיבלו השכלה מתאימה, לכן לא מקבלים שכר גבוה. נתונים של 200 שנה מראים שבכל מקום שאנשים השקיעו ביכולות התעסוקה של עצמם, הם הרוויחו הרבה יותר כסף. מי שיש לו פסיכומטרי 700 או שיש לו בגרות 110 בדרך כלל מרוויח יותר. זאת עובדה. מקורות אי השוויון הם הכנסה נמוכה של בעלי מיומנות נמוכה"

מנגד, ד"ר ליה אטינגר ממכון "שחרית" אומרת כי "היום יש לנו יותר משכילים ומצד שני הרבה יותר עניים, הכסף לא זורם למקומות הנכונים. עלינו להזרים כסף לכלכלה מלמטה, ולא מלמעלה". לדבריה, משכורת אוניברסלית תביא לשינוי חברתי יסודי: "יש הרבה דברים חשובים שאנשים מייצרים ואינם שייכים לעולם התעסוקה, מה לגבי ספרות? אומנות? שימור ושיקום הסביבה? מה עם כל אלה? האם רק דברים שמייצרים לאדם כסף הם בעלי ערך? ואם לא, איך אנחנו דואגים לעודד עוד יצירה מהסוג הזה? כאן נכנס הרעיון של משכורת לכל. יש הבדל בין תעסוקה ליצירה או עבודה. חלק גדול מהיצרנים החשובים ביותר של האנושות הם בכלל לא חלק משוק התעסוקה". 

לפי ד"ר גוטליב, לביטחון הכלכלי של משפחות עניות ישנן השלכות כלכליות על כל המשק: "ביטחון כלכלי מביא לפחות אשפוזים, לשיפור בהישגי הילדים בבית הספר ולהרבה אפקטים חיוביים שוליים שלא קשורים לתעסוקה. עצם ההכנסה הבסיסית נותנת למשפחות עניות את האפשרות לחשוב, להתנדב ולהתפתח מבחינה אישית". הוא מסביר גם שמבחינת המדינה מדובר בחיסכון משמעותי במערך הפקידות ובביורוקרטיה, שבוחנת בציציות של כל מבקש קצבה. לדבריו, המשכורת האוניברסלית יכולה להחליף בישראל עד 86% מכל הקצבאות, בלי לפגוע בנזקקים לקצבה.

ניסויים בבני אדם

ואכן, קנגס מסביר שתרבות הפנאי של האזרחים חשובה, אבל אינה השיקול המרכזי למהלך: "המדד שלנו הוא לא 'האם יש לאנשים יותר זמן לכדורת או ציור'. זה מעניין אותנו, אבל זה לא הדבר העיקרי שאנחנו רוצים לעקוב אחריו. מובן שאני צופה גם אפקטים חיוביים בתחומים אחרים. יותר זמן פנוי משמעותו אולי יותר זמן להורים עם ילדיהם, אפשרות שאנשים יטפלו בהוריהם לעת זקנה וכן, יותר זמן לתחביבים".

ביטוח לאומי. בקרוב אצלנו? (צילום: פלאש 90)ביטוח לאומי. בקרוב אצלנו? (צילום: פלאש 90)

לסיכום, אומר המומחה הפיני: "זה אולי יעבוד ואולי לא. אנחנו מאמינים בניסויים ופה מדובר בניסוי דגל שיכול לשנות באופן משמעותי את מערכת התמיכה הסוציאלית במדינה. אנחנו מכירים בכך שיש חוקים טובים ויש חוקים לא טובים, לכן כדאי קודם כל לבחון רפורמות באופן מצומצם ואם הן עובדות, להמשיך".

בישראל הוא שמע קולות פסימיים, כמו זה של פרופ' אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל: "זה לא יעבוד בישראל, וגם לא בפינלנד. אלו שעשועים, תרגילי שעשוע של אנשים מסוימים. זה לא נושא שאפשר לפתור לדעתי באמצעות ניסוי כזה או אחר, ובכלל – זו בעיה לעשות ניסויים עם בני אדם".