צילום: פלאש 90

לא יהיה בסדר עם החרדים

ניסים? אל תצחיקו את זלמן ביסטריצקי, ראש אירגון חסדי לב והאדם שלקח על עצמו לחנך כלכלית את החרדים. בכתבה האחרונה בסדרה הוא מפזר את הערפל מאחורי הכלכלה החרדית ומציג סיום אופטימי למינוס כאוב
עקיבא ווייס
01 בספטמבר 2017
00:00

"האסון הכי גדול של המגזר החרדי מתמצה במשפט אחד: 'יהיה בסדר'", אומר זלמן ביסטריצקי. "אם צריך לקנות בית או לחתן ילדים אומרים 'יהיה בסדר' ואז מתגלגלים בגמ"חים".

בכתבות הקודמות בסדרת "הכלכלה הסודית של החרדים" ניסינו להבין איך לעזאזל המספרים מסתדרים ואיך אפשר לחתן שמונה ילדים ולקנות דירות לשבעה. שמענו הרבה "הכל בסדר" ולא מעט על ניסים. אבל זלמן ביסטריצקי, מנכ"ל ארגון חסדי לב בצפת, רואה את המשפחות שלא הצליחו. "יש אנשים שבמקום להתמודד לוקחים הלוואות בלי סוף מגמ"חים או יותר גרוע - מרוקנים את הפנסיות שלהם, שעומדות גם כך על סכומים זעירים של כמה אלפי שקלים".

הוא יודע על מה הוא מדבר: עד היום חילץ ארגון חסדי לב 400 משפחות ממשבר כלכלי והוא עורך מדי שנה 3,000 פגישות ייעוץ. מי שמגיע לייעוץ, הוא מספר, בא בבושה איומה שהולכת ונעלמת בד בבד עם התהליך השיקומי.

ביסטריצקי בן 38, אב לשבעה, אדם נעים ומסביר פנים במיוחד. הוא היה אברך בכולל שהתעתד לצאת בשליחות חב"ד לחו"ל, אבל ב-2003 נפטר אביו, לוי ביסטריצקי ז"ל, שהיה רב העיר צפת. לזכרו, הקים ביסטריצקי את ארגון חסדי לב - ראשי התיבות של שם האב. במשך חמש שנים הארגון חילק מזון למשפחות נזקקות, אך עד מהרה הבין ביסטריצקי שהוא בתחום רווי: יש המון עמותות שמחלקות מזון, אבל המצוקה לא נעלמת. "אפשר לעזור למשפחות באופן נקודתי, להוציא אותן ממינוס, אבל לא בנית להם עתיד כלכלי לטווח ארוך. כל הוצאה חריגה כמו טיפול שיניים תחזיר אותם אחורה. לכן אצלנו בונים תכנית לטווח הרחוק, הכוללת את האירועים הבלתי צפויים שמחכים מעבר לפינה".

היום, עם 15 עובדים בשכר, 300 מתנדבים ואלפי משפחות נתמכות חסדי לב הוא אחד מגורמי המגזר השלישי המרכזיים העוסקים בחינוך פיננסי בישראל. כיום הם מפתחים אפליקציה שתנחיל חלק מהניסיון שלהם לקהל הרחב, דרך פיקוח על הוצאות משפחתיות והתרעה כשמתקרבים לחריגה.

זלמן ביסטריצקי (צילום: זלמן ביסטריצקי)

זלמן ביסטריצקי. רואה שליחות בארגון. צילום: זלמן ביסטריצקי

ביסטרצקי מספר שהמטרה הגדולה היא "לייצר חוסן כלכלי בר קיימא. זאת תוכנית שנתית הכוללת פגישה שבועית אישית עם יועצים כלכליים במספר תחומים, ובאמת משקמת משפחות", הוא אומר ומחדד - "אנחנו לא מצפים שמשפחות יצאו מאיתנו ללא חובות. אי אפשר למחוק חוב בשנה. אנחנו מצפים שהחובות יהיו מוסדרים. זה ההישג הגדול שלנו".

מתחתנים, מביאים כמה ילדים, מתחילים לחזור צ'קים מהבנק

רוב הסיפורים שמגיעים אל חסדי לב חוזרים על עצמם: "מתחתנים, מביאים כמה ילדים, המינוס גובר, הטבעת מתהדקת, מתחילים לחזור צ'קים מהבנק ואז מבינים שחייבים לעשות שינוי", אומר ביסטריצקי. "בסך הכל, התהליך ידוע".

מתי הם מגיעים אליכם?
"מעטים אלו שמגיעים כדי לקבל כלים לחיים נכונים כלכלית. ברוב המקרים, מדובר בהצטברות גרעונות. למשל, אברך שיש לו גרעון של אלף שקל בחודש יגיע תוך כמה שנים לחוב של 50 אלף שקל", הוא אומר. "יש גם מקרים אחרים, של הוצאות גדולות שמערערות משק בית, כמו חתונות וילדים".

הזוגות שמתקבלים לתוכנית הייעוץ השנתית של הארגון מגלים לפעמים שחלק מהייעוץ עוסק בשיפור התקשורת ביניהם. "לא נקבל משפחה אם שני בני הזוג לא מתייצבים יחד וחותמים על התוכנית", אומר ביסטריצקי. "רק טיפול זוגי יהיה רציני ונכון. בהרבה מהמקרים אנחנו רואים שהבעל והאישה לא מדברים באותה שפה. הבעל רוצה לקנות כל יום אוכל במסעדה והאישה רוצה לחסוך את הכסף עבור הילדים. פה נכניס יועץ זוגי שמנסה להביא אותם לדבר באותה שפה ולהתמודד בפני אתגרים משותפים, להחליט יחד בנושא ההוצאות וניהול הקופה".

מתחם הייעוץ של חסדי לב בצפת (צילום: חסדי לב)

מתחם הייעוץ של חסדי לב בצפת. צילום: חסדי לב

גם השמרנות והצניעות במגזר מעוררות לפעמים עיכובים בתהליך הייעוץ. "לאחרונה המצב שלהם כל כך חמור שיש להם שלושה ילדים והם לא יודעים איך יהיה להם כסף ללחם וחלב", מספרת דבורה שוורץ, יועצת בארגון. "ישב אצלי בשבוע האחרון זוג. הבעל מאוד מעוניין בתהליך הכלכלי, אבל הוא הגיע מרקע חסידי, והוא משתדל שלא לדבר עם נשים סתם, אז הוא דיבר רק על מה שבאמת היה חייב - ולכן היה לי קשה לקבל ממנו את התמונה המלאה. מצד שני אשתו היא זו שמביאה את הכסף הביתה והוא לומד בכולל עם מלגה. ההכנסה שלה עמדה בעבר על 7,000 שקל לחודש ושלו על 2,000 שקל, כיום האישה ירדה ל-3,000 שקל לחודש. היא ישבה פה על סף דמעות ממש, שבורה ורוצה לראות פתרון, אבל מאוד חשוב לה שהוא ימשיך ללמוד בכולל ושלא יצא לעבודה".

מה עשית?
"לימדנו אותה כמה רעיונות שעזרו לה להצליח יותר בעבודה. תמכנו במאמץ שלה להתפרסם יותר בתחום עיסוקה כדי שיהיה לה יותר קל. אם התהליך הזה יימשך המשפחה תצא לדרך חדשה".

יש אברכים שעוזבים את הכולל בגלל המצב הכלכלי, אבל אנחנו לא נדחוף לשם

בחסדי לב יש קריטריונים נוקשים לקבלה. בין היתר, הם מקבלים זוגות מעל גיל 22 ומתחת לגיל 50 - מחוץ לטווח הגילאים הזה, מסביר ביסטריצקי, קשה מדי להחליף מקום עבודה. הארגון לא מקבל אנשים שנמצאים בהליכי הוצאה לפועל, כי השיקום מסובך ובעייתי מדי. מאותה סיבה לא מתקבלים גם מי שחייבים לשוק האפור. ודבר אחרון: כדי לקבל ייעוץ צריכים הזוגות הפונים לשלם 300 ש"ח דמי הרשמה. ביסטריצקי מסביר שהסכום הזה משקף רק 2% מהעלות הכוללת של הייעוץ עבור הארגון, העומדת על 15 אלף ש"ח. את יתר הסכום מכסות תרומות מארגונים ומפילנתרופים, ממשרד הרווחה וגם מבנק הפועלים ומבנק לאומי. "הבנקים תורמים כסף כדי לעזור ללקוחות שלהם להשתקם, זה אינטרס שלהם".

מה תעשה משפחה שחסר לה באופן קבוע ומצטבר 2,000 שקל לסגור את החודש?
"אנחנו עובדים בשתי דרכים - הראשונה היא ערוץ ההתייעלות וצמצום הוצאות. זה הקלאסי - צמצום הוצאות, הגדלת הכנסות וצרכנות נבונה. משפחה ממוצעת יכולה להוריד בתהליך כזה 25 אחוז מהחסר. בדוגמה ששאלת - נוריד 500 שקל דרך התייעלות ונשאר לנו לארגן עוד 1,500 שקל. בתחום התעסוקתי אנחנו עוסקים במיצוי כושר השתכרות של המשפחה. אם אדם לא עובד, צריך לעשות לו תהליך של שילוב בתעסוקה. אם הוא אברך למשל נמליץ על מתן שיעורים פרטיים לילדים כדי להביא הכנסה נוספת. אפילו אם יש לו משרה מלאה - ניתן לו כלים של ביטחון עצמי כדי שיוכל לדרוש קידום בעבודה. אנחנו לא מקבלים את ההחלטות בשביל המשפחות, אבל אנחנו משקפים להם את המצב ונותנים את הכלים להבין אותו".

בעשור האחרון מזהה ביסטריצקי שינוי בכלכלה החברתית. "יש מודעות לצמצום הוצאות. כל שקל מחושב הרבה יותר. אם בעבר משפחות רבות התבססו על קצבאות ילדים, הרי שבעקבות הקיצוצים רבים יצאו לשוק העבודה, וכמובן הרבה פנו לאקדמיה, שהתפתחה מאוד במגזר החרדי והשפיעה על רמת ההכנסה הממוצעת. היום במגזר אין תירוץ שאין כסף ללימודים אקדמאים באוניברסיטאות ומכללות כלליות. יש קרנות רבות שמממנות את הלימודים".

תייעצו לאברך לעזוב את הלימודים וללכת לעבוד?
"לא. אנחנו חד משמעית לא אומרים לאברכים לעזוב את הכולל עם מלגה של גג 2,000 שקל בשביל לצאת לשוק העבודה ולנסות להרוויח יותר. יש אברכים שעוזבים את הכולל בגלל המצב הכלכלי - אבל אנחנו לא נדחוף לשם, אנחנו יכולים רק להמליץ לזוג לדבר עם הרב שלהם ולהתייעץ לגבי המשך הלימודים. אני כן אמליץ להם לנסות להגדיל את המלגה או ההכנסה במסגרת הכולל. משפחות רבות במגזר עדיין לא הפנימו שצריך לקחת אחריות, לשכוח את ה-"יהיה בסדר", לתכנן כמה צעדים קדימה, לקחת פחות גמ"חים ולא לגלגל חובות. זה עדיין לא קורה מספיק ובשביל זה אנחנו פה".

מודעה המזמינה להשתתף בשלב הפיילוט של האפליקציה (צילום: חסדי לב)
מודעה המזמינה להשתתף בשלב הפיילוט של האפליקציה. צילום: חסדי לב

במגזר החרדי מילה זו מילה ואנשים מחזירים הלוואות

בפרק השני בסדרה כתבנו על גמ"חים, שמחלקים הלוואות ללא ריבית. הגמ"חים ככל הנראה משאירים אלפי משפחות מעל לקו העוני, אבל ביסטריצקי רואה גם את הצד השני שלהם - משפחות שמגלגלות הלוואות בלי יכולת להחזיר.

מה החלק של הגמ"חים בהידרדרות הכלכלית?
"אני מכיר אנשים שקמים בבוקר ומחפשים גמ"ח חדש כדי לגלגל ולשלם לגמ"ח ישן. למה אנשים הולכים לגמ"חים ולא למקומות אחרים? כי שם יהיה להם יותר קשה לקבל. למה שהבנק ייתן להם? לרובם אין את הביטחונות. למרות שאני יודע מבנקים שאנחנו עובדים איתם שבמגזר החרדי אחוז הפירעון הזוי, מילה זו מילה ואנשים מחזירים הלוואות. הבנקים סומכים על אברכים שהם מקבלים תמיכה מהמשפחה וידאגו להחזיר, ולכן ידרשו מלכתחילה פחות ביטחונות מהאברך המצוי לעומת החילוני שבא לבקש הלוואה".

עד כמה נפוצות הלוואות לא מחושבות?
"יוקר המחיה מאלץ את כולם לקחת הלוואות ואין פה מאפיין ייחודי למגזר החרדי. זה לא נכון לא לקחת הלוואות, מה שחשוב זה לתכנן את החזר החוב. אנחנו מלמדים איך עושים את זה נכון. לומר למשפחה שחייבת לקנות משהו דחוף לא לקחת הלוואה - זה כמו לומר למישהו שעושה דיאטה אל תאכל כלום. צריך לעשות את זה נכון ובריא".

הכתבות הקודמות בסדרת הכלכלה הסודית של החרדים

איך מקיימים שמונה ילדים מ-9,000 שקל בחודש?
העולם הסודי של הגמ"חים
איך החרדים מצליחים לקנות דירה לילדים?
לחתן שבעה ילדים ולהישאר בחיים