זהבה גלאון
צילום: פלאש 90

אדוני השגריר, סלח לזהבה

כשזהבה גלאון כועסת, פתאום יחסי החוץ של ישראל לא חשובים. פתאום מותר להגיד לשגריר ארה"ב המיועד ש"יילך לחפש את החברים שלו". מתי אנשי שמאל יבינו שבשביל להפסיק לבנות בהתנחלויות, הם צריכים לנצח בבחירות?
אורית נבון
21 בדצמבר 2016
16:55

לפני שלושה חודשים קרה דבר מפתיע, שלא לומר מופרע: יהודי ישראלי עמד באו"ם ונאם נגד מדיניות ארצו. זה בערך הדבר הכי לא דמוקרטי שאפשר לעשות, אבל למנכ"ל בצלם חגי אלעד היה הסבר נהדר - הוא עשה את זה כי הוא "משתדל להיות בנאדם". זו התנשאות שאופיינית לחלקים רבים בשמאל הישראלי: אנחנו הומאניים, אתם לא, אז בואו נלמד אתכם ערכיות מהי ואתם תהנהנו ותגידו תודה. "המציאות לא תשתנה אם העולם לא יתערב", סיכם אלעד. בחירות דמוקרטיות זה לחלשים.

הנאום שלו היה חתיכת צפרדע שגם אנשי שמאל התקשו לבלוע, אבל האמת היא שלצעד של אלעד היה כר פורה לצמוח עליו. כבר שנים שהשמאל לא יודע להפסיד וזה מוזר כי הוא כל כך מתורגל בזה. אני לא מנסה להקניט פה, זו האמת; רוב העם משתייך לימין או לימין-מרכז, אנחנו רואים את זה במערכות בחירות פעם אחר פעם. ובסיום כל מערכה, נשמעים אותם הקיטורים מאנשי שמאל: "הרסו לנו את המדינה", "זאת לא המדינה שלנו", "מה צריך לקרות כדי שתבינו שהכיבוש משחית". אז מה הפלא שיום אחד שמאלני עם עודף מוטיבציה מוצא את עצמו על במת האו"ם, מנסה לשכנע את העולם לכפות על ישראל ערכי שמאל?

בהיעדר אמפתיה לכל האמוציות הללו, הם אוהבים לעבור ל"עובדות": הבנייה בהתנחלויות הורסת את יחסי החוץ שלנו! בגלל הבנייה בשטחים ישראל מנודה ממשפחת העמים! נו.

* * *

לפעמים כשאני רואה את זהבה גלאון ב"פגוש את העיתונות", נדמה לי שיש מאחוריה 20 מנדטים לפחות. אלוהים, 5 מנדטים בלחץ, כמעט התפטרת אחרי הכישלון בבחירות, וכמה רעש את עושה.

בעיקר כשהיא מקפידה על אסרטיביות בפול ווליום מול איש ימין, בא לי להזכיר לה שאחרי הכל, היא מייצגת רק מעטים. זה לא אומר שאסור לה להציג את עמדותיה, להיפך; אם כבר יש אופוזיציה ערכית ולוחמת במדינה, הרי שגלאון היא הנציגה שלה. אני פשוט אומרת – רוב העם מתנגד לדעותייך, אל תשכחי את זה כשאת מחלקת הוראות לראש הממשלה, אה?

"בנייה פראית בהתנחלויות תמוטט את יחסי ארה"ב-ישראל", היא זועקת מעל כל במה אפשרית, וכמוה גם שאר חבריה למחנה השמאל: יריב אופנהיימר מזכיר בכל הזדמנות ש"נתניהו מוכר את האינטרסים של ישראל ופוגע ביחסים הדיפלומטיים עם ארה"ב בשביל לבנות בנקודות רגישות". "הבנייה בהתנחלויות היא סטירת לחי לארצות הברית", טען דב חנין.

תראו אותם, מצד אחד מכנים את נתניהו "המפחיד הלאומי", מצד שני מנסים להפחיד את הציבור בעצמם. מה יהיה אם נמשיך לבנות בהתנחלויות, וואו, אל תשאלו מה יקרה פה, כולם יכעסו כל כך!

תחת ממשל אובמה זה עוד נשמע הגיוני, אבל מה הם יגידו עכשיו, כשהשגריר המיועד דיוויד פרידמן רוצה להעביר את השגרירות לירושלים ולבנות בהתנחלויות כמה שיותר? "לא נתמוך בהקמת מדינת טרור פלסטינית בשטחים", כתב פרידמן, וזהבה כמובן רותחת.

"שיחפש את החברים שלו בהתנחלויות", צייצה נגדו. פתאום יחסי החוץ לא חשובים? הרי אם, נניח, אורן חזן היה מתבטא כך, מיד הייתה זועקת שלא ייתכן וזה לא דיפלומטי וככה לא מדברים. אבל כשהשגריר בעד התנחלויות, הכל מותר. מזל שלפרידמן לא אכפת מה יש לכבודה להגיד.

* * *

שמאל פוליטי זה קונספט שלא כל כך תפס בארץ, בואו נודה. איזה שמאל בדיוק יש פה, כשרק השבוע פורסם שהמחנה הציוני מנסה לפתות את בוגי יעלון להצטרף לשורותיו? את בוגי! יעלון! הלו, הוא ימני, אין לכם מנהיגים שם בשמאל, שאתם צריכים לגנוב לנו טאלנטים?

הממשל החדש של טראמפ יהיה מבחן רציני לשמאל המפורק גם ככה. ההתנגדות לבנייה בהתנחלויות בתירוץ האולטימטיבי של "מה יגידו על ישראל בעולם", הופכת ללא רלוונטית. אולי עכשיו הפוליטיקאים מהשמאל יבינו סוף סוף שבשביל לעצור את מפעל ההתיישבות, הם צריכים לנצח בבחירות?