כספומט של בנק לאומי
צילום: פלאש 90

מינוס + מינוס = מינוס ממש גדול

היום זה נורא פשוט: אם אתם בפועלים יש לכם ישראכרט, אם אתם בלאומי יש לכם לאומי קארד. אבל בקרוב הבנקים יצטרכו להיפרד מחברות האשראי, והן יתחילו להילחם עליכם כלקוחות. המטרה של הצעד הזה היא להגדיל את התחרות - אבל יכול להיות שהוא יגדיל רק את החובות שלכם. הניסוי הבנקאי הגדול של 2017, חלק שלישי בסדרה
שאול אמסטרדמסקי
21 בדצמבר 2016
20:50

בקרוב מאוד, ייתכן שכבר בשנה הקרובה, יהיו לכם יותר כרטיסי אשראי בארנק, גם אם לא תבקשו. יותר מזה, ייתכן מאוד שגם אם אתם במינוס, תהיה לכם פתאום האפשרות להיכנס לעוד מינוס. למעשה, ייתכן  שיהיה לכם יותר מחשבון עובר ושב אחד. למה? כי משרד האוצר הוציא לדרך את רפורמת ניתוק כרטיסי האשראי מידי הבנקים, ומאחר שמדובר ברפורמה מורכבת מאוד, עם המון פרטים, שלבים ואותיות קטנות, לפעמים חוק התוצאות הלא צפויות עובד שעות נוספות.

האם זה הולך להיות טוב? האם אנחנו הולכים להרוויח מזה או להפסיד? ומה יקרה למחיר שאנחנו משלמים על כרטיסי האשראי, ועל המינוס, ועל הלוואות באופן כללי - הריבית - ירד או יעלה? אני יודע שזה קצת מוזר אבל גם במקרה הזה, כל האפשרויות פתוחות. וכמו עם שני הניסויים האחרים שכתבנו עליהם ביומיים האחרונים - הקמת קואופרטיבים של אשראי ופתיחת הבנק הדיגיטלי של לאומי - גם בניסוי הזה מעורבים לא רק שיקולים כלכליים, אלא גם הרבה מאוד פסיכולוגיה. הנה זה, בשלבים.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (מימין) עם המפקחת על הבנקים חדוה בר (צילום: פלאש 90)נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (מימין) עם המפקחת על הבנקים חדוה בר (צילום: פלאש 90)

כיום, אם יש לכם חשבון בנק, סיכוי גבוה מאוד שיש לכם גם כרטיס אשראי. ואם יש לכם כרטיס, סיכוי גבוה מאוד מאוד שהכרטיס הזה הוא של חברה שנמצאת בבעלות הבנק שלכם. כלומר, שאם אתם לקוחות של בנק הפועלים, סביר מאוד להניח שכרטיס האשראי שלכם הוא של ישראכרט. זה לא חשוב אם כתוב עליו ויזה או משהו אחר - זה רק המותג. מה שחשוב הוא שהוא ישראכרט, ולא לאומי קארד. ואם אתם לקוחות לאומי, סביר מאוד להניח שיש לכם לאומי קארד ולא ישראכרט. ואם אתם לקוחות דיסקונט, או הבנק הבינלאומי, סיכוי גבוה מאוד שיש לכם כרטיס אשראי של ויזה כ.א.ל. למה? כי ככה נראה ענף בלתי תחרותי.

במסגרת חוק ההסדרים שתיכף יאושר בכנסת ישנו סעיף שהולך לשנות את זה. בתוך שלוש שנים הפועלים ולאומי יחויבו למכור את ישראכרט ולאומי קארד, שיהפכו לחברות עצמאיות שיתחילו להילחם עליכם בשיניים. וכאן בדיוק נכנסת הפסיכולוגיה לעבודה, ולא רק הכלכלה.

אם אתם לקוחות של בנק הפועלים או לאומי, יש סיכוי לא רע שתקבלו טלפון מהבנק שלכם ובו הצעה להוציא כרטיס אשראי חדש, מטעם הבנק. זה לא יקרה מחר בבוקר, אלא לקראת מועד פקיעת התוקף של הכרטיס שיש לכם היום (סדר גודל של חודשיים עד שלושה לפני כן). ואם ההצעה הטלפונית לא תעשה את העבודה, תהיו בטוחים שהפקידים יעוטו עליכם בהצעה דומה אם במקרה תיכנסו פיזית לסניף שלכם.

ואם עדיין לא תשתכנעו, הבנק שלכם תמיד יכול לשלוח לכם כרטיס בדואר ופשוט להציע לכם להפעיל אותו דרך האינטרנט. האם תעשו את זה? האמת? תראו לי מישהו שלא יפעיל את הכרטיס שהבנק שולח לו. נדרשת מידה גבוהה של ערנות פיננסית בשביל להבין שזה כרטיס חדש, נוסף על זה שכבר יש לכם בארנק, ולא חידוש של כרטיס קיים שהתוקף שלו עומד להסתיים.

במקביל, חודש וחצי לפני שהכרטיס שלכם יהפוך לפג תוקף, חברת כרטיסי האשראי שלכם - ישראכרט או לאומי קארד - תפנה אליכם במקביל, ותציע לכם לחדש את הכרטיס שלה. גם במקרה הזה הלקוחות צריכים להיות ערניים במיוחד בשביל להבין שכבר לא מדובר באותו הגוף - הבנק וחברת כרטיסי האשראי - ושמדובר בגופים מתחרים, ובשני כרטיסים שונים.

מרבה כרטיסים, מרבה מסגרות (צילום: פלאש 90)מרבה כרטיסים, מרבה מסגרות (צילום: פלאש 90)

הסיפור פה הוא לא רק של ריבוי כרטיסים. זה מילא. הסיפור האמיתי כאן הוא של ריבוי מסגרות. אם היום יש לכם רק מינוס אחד - רק בבנק שלכם - בעקבות הרפורמה הזו ייתכן מאוד שיהיו לכם פתאום שתי מסגרות - כלומר שני מינוסים.

מינוס אחד יהיה בבנק שלכם, כמו היום, והמינוס הנוסף יהיה בחברת כרטיסי האשראי שלכם, אחרי שהיא תהפוך להיות גוף עצמאי. בשלב הזה אתם ודאי אומרים - "רגע, אבל כבר היום יש לי מסגרת בכרטיס האשראי". ואתם צודקים, אבל רק בערך. כי את המסגרת הזו בעצם העניק לכם הבנק שלכם, שמחזיק בחברת כרטיסי האשראי. ברגע שחברת כרטיסי האשראי תנותק מהבנק, הוא יחויב לצמצם את המסגרת הזו (עד למסגרת בגובה מינימלי של 5,000 שקל בחודש), אבל תהיו בטוחים שהוא יציע לכם מסגרת חליפית, בשביל שלא תרגישו שהוא נותן לכם פחות שירות.

בתיאוריה, מכיוון שהבנק וחברת כרטיסי האשראי העצמאית יתחרו זה בזה אחרי הניתוק, הם אמורים להתחרות גם בתנאים של מסגרות האשראי האלה, של המינוסים האלה. כלומר, הם אמורים להציע לכם "תעשו מינוס אצלנו, הריבית אצלנו נמוכה יותר". בפועל, ייתכן מאוד שהם יגידו משהו כמו "בואו תעשו מסגרת גם אצלנו, ניתן לכם כרטיסים חינם לקולנוע באמצע השבוע!"

משום שמדובר במוצרים פיננסיים, ומשום שיש שכבות שלמות של פסיכולוגיה שמשפיעות על הצרכנות הפיננסית שלנו שגורמות לנו לקבל החלטות שהן לא בהכרח רציונליות מבחינה כלכלית, לא בטוח שנתמקח על התנאים של המסגרות האלה. אלא שמירוץ החימוש יעבוד רק על גובה המסגרות - כלומר, שהגופים המתחרים רק ידאגו שנוכל להיכנס למינוס, מבלי שאנחנו שמים לב מה המחיר שלו. האם זה טוב לנו? כלל לא בטוח.

המהלך הזה לא יגיע לשיאו השנה, אבל הוא יתחיל להתחמם. במקביל, גם גופי הפנסיה ייכנסו יותר ויותר לענף מתן ההלוואות, ויתחילו להשקיע את כספי הפנסיה שלנו יותר ויותר בהלוואות. אנחנו נלווה לעצמנו כסף של עצמנו, נשלם על כך ריבית וגם דמי ניהול. אם זה גורם לכם סחרחורת, דעו שאתם לא לבד.

שנת 2017, לפיכך, הולכת להיות סוג של מפץ בענף הבנקאות הישראלי. הרבה מהלכים, הרבה גופים ויוזמות חדשות, והרבה מאוד פסיכולוגיה שמקשה לדעת מראש - האם התחרות בענף הדואופוליסטי הזה תתעורר, או לא. ואם כן, האם אנחנו בכלל נרוויח מכך. נתראה בסוף השנה.

הניסוי הבנקאי הגדול של 2017:

חלק ראשון: אגודות אשראי

חלק שני: הבנק החדש של בנק לאומי