צילום: פלאש 90

סימפטום של קולוניאליזם דתי

כאשר "נציגי האל" דנים בהכללת יהדות אתיופיה בעם היהודי, נכנסים לשיח מושגי גזע וצבע
ירון שרון יחיאס
25 בדצמבר 2016
15:25

תחקיר המוהלים של כאן, שחשף כי תהליך הכשרת המוהלים בישראל כרוך בעוולות רבות כלפי אוכלוסיות מוחלשות, עורר גועל וחלחלה בי ובכל אדם סביר. ניצול ציני של תינוקות רכים שזה עתה נולדו והעמדתם תחת סיכון של ממש, על מנת להכשיר אנשי מקצוע לאחת המצוות החשובות עם היהודי, הוא מעשה בלתי נתפס. תינוקות הופקרו כבשר תותחים לאנשים בעלי אפס ניסיון, והגרוע מכל, הם נבחרו לפי מוצא: אתיופים, קווקזים או בניהם של שוהים זרים. "כך הכי טוב ללמוד", אמר הרב אסולין, שעמד במרכז התחקיר, "לא יקרה כלום אם תעשה טעות על הילד".

הקואליציה דחתה בשבוע שעבר בקריאה טרומית את הצעת חוק המוהלים של ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שבה הוצע להסדיר את פעילות המוהלים ולהטיל, בין היתר, עונש של עד שלוש שנות מאסר למוהל שיפר את הוראות החוק. נראה שלהגן על כולנו, כולל ילדי אתיופים וקווקזים, זה יותר מדי: לשיטת שר הדתות, דוד אזולאי, אין צורך חקיקתי בהסדרת הנושא – לו, ונראה שגם לארגוני מבקשי המקלט, מספיקה ועדה בין משרדית לפיקוח על המוהלים.

הוועדה בודקת את הפרשה ועדיין לא סיימה את עבודתה, אך בפועל היא חתמה את מסקנותיה ב-12 בדצמבר, לאחר ששמעה את התבטאויותיו המזעזעות של אסולין וצפתה בהתנהלותו הפושעת. הוועדה לא מצאה פגם מקצועי בתפקודו כמוהל, וקבעה כי אם ימעד שוב – או, נכון יותר, ייתפס שוב – יישלל רישיונו לאלתר. במקביל, קבע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה כי הקסים – רבני קהילת ביתא ישראל – הועסקו באופן פוגעני וקיבלו שכר חלקי, ופסק להם פיצויים בגין שכר שלא ניתן להם ובגין אפליה פסולה על רקע מוצאם (הרבנות והמדינה ערערו).

כל אלה הם עוד סימפטום של קולוניאליזם דתי, ליטאי וספרדי, המגובה בחילונים. "נציגי האל עלי אדמות" הם אלה הקובעים את הקריטריונים להכללתה של קבוצה בעם היהודי, אך כאשר הקבוצה המועמדת היא קהילת ביתא ישראל (יהדות אתיופיה), נכנסים לדיון מושגי גזע וצבע. השימוש במושגים אלו מתורגם בסופו של יום לגילוי אפליה וגזענות שיטתיים בקבלת שירותי דת, במתן סמכויות לאנשי דת בקהילה, ולאפליית רבני הקהילה האתיופית.

במשך 2,500 שנים שמרו בני העדה האתיופית על זהותם היהודית והתגברו על האתגרים של שמירת המסורת גם בסביבה לא יהודית באופן מובהק, עוינת לעתים. למרות זאת, וגם לאחר שנקבע כי הם יהודים לכל דבר, ממשיך הספק הממסדי הרבני לכרסם בהכרה במסורת הדתית שלהם: הכפפה דורסנית לרבנות הראשית, דרישות לעבור תהליכי גיור משפילים, הטלת ספק, הקזות דם, אי הכרה במעמד הקסים - בעוד הרב הראשי הספרדי מתהלך בגלימתו הרקומה זהב של החכם באשי - והסללה הכפויה לחינוך הדתי והחרדי. במקום להעניק למסורת של יהודי אתיופיה מקום של כבוד בפסיפס הזהויות והמסורות היהודיות במדינת ישראל, כל אלה מובילים למצב הפוך לחלוטין.

הכותב הוא מנהל פורום ייצוג הולם לבני הקהילה האתיופית בשירות הציבורי, ומשמש מנהל דף הקומה ה- 17 בפייסבוק.